נשמע שבעניין גזל ואולי בזכויות המולידות חובות. זה נובע מהבחירה החופשית של האדם. שזו מהותו ולא שייך לשלול אותה. וחובות שאינם נובעות מזכויות הן מצד היחס של האדם כלפי ה'.
++((( הבורא קבע חוקי התנהגות אכילה שתייה שינה חיי אישות. כללי שחייה הליכה ריצה וכדומה. שמירה על הכללים שומרת על התחברות הנשמה לגוף ומאריכה ימים בריאים ושמחים. אין לו לבן אדם שהחליט להנות מהעולם לא לפי הכללים, לבוא בטענות לבורא. מדוע הוא לא שמר עליו. לדוגמא - כאשר הוא טבע - לאחר שהוא קפץ לים ולא למד כללי שחייה. הבורא לא מוגבל ב-כמויות ואיכויות סוגי חיים שונים שהוא יכול לייצר ומייצר. הוא מייצר סוגי חיים שונים באינספור רמות שונים. שאין להם כלל השוואה לאינספור סוגי החיים ברמות שונות של העולם שלנו הקטן. התורה וחוקי המצוות מותאמים לא רק לחיי הנשמה כשהיא עדיין מחייה את הגוף. אלא בעיקר לחיי הנשמה כאשר היא מתעלה בעילוי אחרי עילוי ברמות ובאיכויות אינסופיות לאור באור החיים את ה'. לא אלוהים מתעלל בנו. אנחנו מתעללים בעצמנו באי שמירת החוקים הטבעיים שחקק הבורא. חוקי התורה והמצווה הם חוקים טבעיים בבריאה הקשורים בקשר טבעי לעם ישראל אי אפשר להפריד בין השילוב והאחדות של שלמות התורה שלמות העם ושלמות הארץ. כל עוד לא נשלים עם המהות של העם היהודי בשלמותו. הרי פריצה באחת מהן. מחלישה את השאר ומסכנת את קיומנו ההיסטוריה של העולם כולו וגם של עם ישראל חוזרת על עצמה. מה שקרה בשמחת תורה אפשר לראות בעליל - תוצאה ממה שקרה ביום כיפור בדיזינגוף. הצורה שפלג מהעם היהודי מנסה להתנתק מחוקי התורה והמצווה. הגיעה לשיא ביום הכי קדוש לעם היהודי בהתעללות אכזרית מזעזעת ילדותית טיפשית. כאשר שברו את גדר ההפרדה בדיזינגוף. הרי מה שקרה בשמחת תורה כאשר המרצחים שברו את גדר הביטחון היא תוצאה טבעית מההתעללות שלנו בעצמנו. ואל לנו לבוא בטענות להקדוש-ברוך-הוא, מדוע הוא העלים עין. מדוע קבע חוקי טבע אלה לא אחרים. נסתרים דרכי הבורא.
++((( - המשמעות של המילה "אמונה" השאלה היא האם כל היקום נוצר "מתחת להיגיון" או "מעל ההיגיון". כלומר; האם היגיון וכושר שיפוט עצמי. נוצר במהלך הבריאה באיזה שהוא שלב. ולפני זה לא היה בכלל הגיון. או פוטנציאל אינסופי מעל ההיגיון. הוא שיצר את ההיגיון ואת כל היקום - "בהיגיון". חוקי הטבע למיניהם, המשתלבים בצורה נפלאה ביצירת כל היקום, "לא נוצרו מאליהם". אין הסבר שכלי והוכחות הגיוניות, שיובילו אותנו למסקנה, שיצורים עם חוקי טבע טבעיים. יכולים לייצר את עצמם, ולהשתלב עם יצורים אחרים, ללא פיקוח, וללא מי שעומד מאחוריהם. לכן; אם מהבריאה האינסופית והמורכבת והנפלאה עצמה אנחנו רואים ומשוכנעים. שיש כוח אין סופי עם פוטנציאל אדיר מאחוריה. הרי מצד אחד. אנחנו משוכנעים שיש בורא מאחורי הבריאה. מצד שני אנחנו יודעים ומבינים. ש-המעט שאנו יודעים על הבריאה. הוא אפסי ביחסי המסתוריות שמאחורי הבריאה. המסקנה על בסיס היגיון בריא הוא; ש-העומד מאחורי הבריאה הגביל את כושר היצירה וההיגיון של בן תמותה. תאי המוח שלנו לא מסוגלים לראות מעל ומעבר הטבע. וזה נקרא "אמונה"!. אומנם, המוגבלויות של השכל, לא נותנת לנו את האפשרות לעכל, שזה שעומד מאחורי הבריאה הוא מעל השכל. יצר את השכל. יצר את החוקים. אבל זה לא סיבה כלל וכלל, להתחמק מן ההיגיון האמיתי-הישר שמבין, שכל דבר מורכב מחוקי טבע מוגדרים. יש מי שעומד מאחורי יצירתו . האמונה פרי יצירתו של ההיגיון היא; ש"הבורא" לא מוגבל בזמן. הוא איננו תחת מטריה של חוקים כלשהן. אם הבורא היה מוגבל באיזה שהוא הגבלה. הוא היה נכנס תחת המטריה של השאלות, מי יצר אותו, מי ברא אותו. אבל אם מאיזה סיבה כלשהי לא מגיעים למסקנה שיש בורא. לא רואים ולא מבינים ולא מאמינים. הרי אין טעם להיכנס לוויכוחים ולהביא הוכחות לכאן ולכאן. כי אם אין יסוד. אין טעם לבנות מגדלים של הוכחות. או שרואים מבינים ומאמינים. או שלא רואים. או לא רוצים לראות. אי אפשר להכריח אדם לראות אם הוא אומר שלא רואה. או לא רוצה לראות. כל יהודי בתוך תוך נשמתו, רואה מבין ומאמין. אבל היות "ויצר לב האדם רע מנעוריו" הרי זה יוצר ויכוח פנימי בין הנשמה להיצר. והתוצאה היא; מגוון שונה של היחסויות והתנהגויות. הבורא נתן את הבחירה לכל אחד, האם לבחור ולאמץ את האמונה בבורא. יציאת מצריים, קריעת ים סוף, מתן תורה, כניסה לארץ ישראל, ובניין בית המקדש. או להתנתק ולהתעלם ממנה. הנחת תפילין מהודרים כל יום עם קריאת שמע. הקפדה על כשרות האכילה. שמירת שבת. מחזקת ומגלה את הקשר העוצמתי, הנצחי, של הנשמה עם הבורא. ומסייעת להנשמה להחדיר את האמונה ליצרים.
חשוב לציין שלא מדובר בחידוש של הרב מיכי. היה די מוסכם אצל הראשונים שנמנעים לוגיים לא ייתכנו גם ע"י האל, ועיקר הדיון התנהל אז על הנמנע הפיזי ואפשרות הנס. כך למשל אצל הרמב"ם: "ואין חיסרון ביוצר בכך שאינו יכול לעשות את הנמנע ... ולא נייחס לאל יתעלה חוסר אונים מכיוון שאין הוא יכול להפוך את עצמותו לגוף או לברוא את מי שהוא כמותו" (מו"נ א ע"ה).
כשאנחנו אומרים שאישה שאדם קידשה בתנאי (שתלוי בזמן) ואנו מניחים "שמכאן ןלהבא למפרע", שבסופו של דבר בסוף הזמן, המעשה שנעשה לפני סוף הזמן קובע את התוצאה של מקודשת או לא. אז לפי ר' שמעון שקופ (אם אני לא טועה), באמצע יש לה גם תכונות של אשת איש וגם של פנויה (לפי ההסבר של הרב). האם באותו זמן באמצע היא אשת איש או פנויה מבחינה מטאפיזית (אפלטונית) שהרי מבחינה זו היא לא יכולה להיות גם וגם. תודה
הרצון לכלול מה שיותר אנשים, גורם לניסוח שאינו קוהרנטי מספיק. אני לא מרגיש שקבלתי מספיק מידע שעוזר לי להכריע, אם אני מעוניין להצטרף. אני חרדי מודרני, מעריך השכלה, לא מתנגד לשירות צבאי, בעד הפרדת דת מהמדינה ומסוגל להכיל המון ערכים ליברליים. באמת שההגדרה "חרדי", לא תואמת לתפישותיי, אבל אני מרגיש שלמרות שקראתי ושמעתי את הרעיונות של הזהות הזו שאתם מציעים, עדיין לא הבנתי מספיק כדי לגבש דעה. אתם בסה"כ מדברים הרי על זהות דתית שלישית, אז אני מעוניין להבין עד כמה אתם מחויבים להלכה. מהו סולם הערכים שלכם? מה קורה כשיש התנגשות בין ערכים? צריך להפסיק לחשוש ולהציג את הדברים כהוויתם והרוצה להצטרף, יצטרף.
השאלה העיקרית היא, האם יש בורא או אין? 2, האם הבורא בעניין של דת?, ברור שיש בורא, עכשיו לעניין הדתי,אם יש בורא, אז מה הוא רוצה מאיתנו,הביא אותנו לעולם בעל כורחנו,חייבת להיות סיבה למה הבורא ברא את העולם,יש הוראות יצרן שזה התורה שלנו, שם כתוב הכל
אתה משתמש באופן שגוי במילה אמונהכנשקפנ באמיתותה של התורה והבורא אבל זה לא המטשג הנכון של אמו ה עפי היהדות כיהודים אנו צריכים לדעת שהתורה אמת וניתנה עי הבורא (ומי שיש לו קושיות צריך ללבן אותם באופן שכלי) ואחכ אם יש התנגשות בין אמונה לבין המציאות ( למשל הכל לטובה ובהשגחה פרטית) אז צריך לדבוק נגד השכל בידיעה שהכל לטובה(לדוגמא) גם אם זה לא מסתדר . אמונה נקנית עי לימוד ושינון מגיל קטן ועמידה בנסיונות
על ההתחלה יש נתון לא נכון: "לא רואים השפעה של איכות התפילה על האקמול". בפועל מחקרים מראים שכן. אנשים מאמינים מתרפאים יותר וחולים פחות. עכשיו אפשר לדון ולהתווכח מדוע זה קורה, האם בגלל המשמעות שיש להם בחיים שמסייעת למערכות הגוף או לא. אבל אי אפשר להגיד שהתגלה אחרת. זאת הנחת המבוקש מפוארת. קודם כל הנחה וקביעה שאין ניסים ואחר כך כל מקרה שמציעים מוצאים לו הסבר חלופי. בפועל אין טעם להתפלסף בדיון כזה כאשר כל הטענה היא סובייקטיבית "לא נראה לי שאלוהים מעורב בעולם" בלי שיש שום אסמכתא או טיעון רציונלי שתומך בכך.
וזה למה חמאס הם פשיסטים וגזענים, ורוב תושבי עזה תומכים או לפחות תמכו בחמאס, מכאן נובע שרוב החברה בעזה תומכים בגזענות ופשיזם ואם אתה תומך במאבק פשיסטי וגזעני אתה לא מתנגד לישראל אתה פשוט תומך בפשיסטיות וגזענות או במילים אחרות אתה תומך באנטישמיות. (אחלה הסבר)
הטענה היא שאם איני מאמין שזה נכון, אז לשיטתי אין צד שזה ציווי של הקב"ה. משא"כ בציווי לאהוב. הקב"ה יודע שאני לא אוהב ועדיין ציווה עלי לאהוב ולכן עלי לעבוד על עצמי ולהגיע לאהבה.
שלום הרב מיכאל אברהם - שמעתי את הפודקסט שלך עם דניאל דושי , ורציתי לומר לך שהזדעזעתי מחלק מהדברים שאמרת, אתה סותר באופן נחרץ הרבה דברים של חז״ל הרי כתוב לנו שכל מעשה בראשית בצביונם נבראו, האדם נברא בוגר בן 20 ולא בא לא מתולעת ולא משום דבר כזה. לא הבנתי מה כל כך מסבך פשוט לומר שהבורא הוא כמו צייר הוא בנה סכמה שבה העולם עובד , שזה דנא תאים וכו׳ ויצר ככה את כל בעלי החיים. השטויות הללו של לבדוק את הד-נ-א ולראות לאיזה בעל חיים אנחנו דומים זה שטויות לפי הד-נ-א אנחנו גם דומים 90 אחוז לחתול ו60 אחוז לבננה. ובמיוחד לא הבנתי את הטיעון הקר ורציונלי בעבודת ה׳. הרי חז״ל מלמדים אותנו רחמנא ליבא בעי, הוא לא מחפש את האדם הקר, הוא לא מחפש מעשים הוא מחפש כוונות, את כוונת הלב. לפי הדרך חשיבה שלך זה נשמע גם שאתה שולל את תורת הבעל שם טוב, שעד רמה של על איזה צד יפול עלה מעץ זה הכול בהשגחה פרטית.
אני בתחילת דקה שמינית ועד לא שמתי עד הסוף אני נותן תשובה שיש לי בראש אחרי הסיפור בהנחה שזה סיפור אמיתי לבודד משתנים ולראות עם זה באמת ממשיך לקרות עד שמגיעים לתשובה ביחס דיוק יותר גדול מי פלסיבו וכמובן נסוי מבוקר עם קבוצת ביקורת וסמיות כפולה ואז קשה יש תשובה יותר מדויקת להפוך אותה לתיפול קונבנציונלי לצהבת. יש מאוד הרבה מקרים שמדע ועוקב אחרי אמונות טפלות ומגלה דברים מעניינים אחד בשלוף הסיפור עם הציפורים שמתחילות לעוף נמוך לפני שירד גשם נשמע כמו אמונת תפלה אבל מתברר שקשה יורד הלחץ האטמוספרי לפני גשם חרקים מרגישים את זה שמתחילים לקפוץ יותר גבוה ואז ציפורים שאוכלות אותם מתחילות לעוף יותר נמוך אז לא מזלזלים בכל אמונה תפלה יותר טוב לחקות אותם
שלום הרב מיכאל אני נחשפתי אליך בדיון ראש בראש ושם כבר נראית אדם רציני שדורש אמת.. מה שמעניין הוא שלעיני כול בראש בראש נתפסת כאדם הכי שמרן שיש כי הכל יחסית ואז בשיחה עם רועי יוזביץ שם אתה יוצא יותר "ליברל".. אני אישית תמיד מוצא את עצמי נותן את הדעה השניה לאדם שמדבר איתי כי מרגיש לי תמיד למשוך לדרך מאוזנת בין אם במודע או לא... כך או כך אני מאד מאד שמח שגיליתי אותך כל מה שאתה אומר נשמע לי מאד מאד מעניין אני אמשיך לעקוב תוך כדי המסע שלי בצפייה וציפייה לראות לאן המסע שלך מוביל....
מה אם דיניהם המיוחדים של צורבא מרבנן?, זה אינו לגופו של אדם?, ויש אפילו לומר שזה הרבה יותר לגופו של אדם ממיגו, שכן מיגון מתייחס לדין עצמו עם התייחסות לגברא, אבל בצורבא מרבנן יש התייחסות לגברא בלבד
לא יאמן כמה דברי הבל פילוסוף ואיש דת יכול לדבר ,עם כל הכבוד לידע הבאמת בלתי נתפס שיש לרב אבל להראות את טיעוני אהוד ברק אהוד אולמרט ושקמה ושכמותם כלגיטימיים זו כסלות ורעות רוח, משנתם אינה לגיטימית כיון שהיא בעד לפרק את המדינה כיהודית ודמוקרטית ,שתי האושיות של המדינה שמנסה להחזיק ראש מעל המים. אתה נותן יד למסיתים תומכי טרור כיון שהם מהלכים אימים על קיומה של המדינה אם לא תתקבל דעתם. אינני יודע מהם מניעיך רלביסם או ליברליזם מופקר(אנרכיזם) אבל מבחינתי איבדת לגיטימציה כמחנך ומורה דרך אני מעריך שאין הרבה היום בסביבה שלך שיחלקו עלי.
בעיני הוא מטעה בכך שאינו מבדיל בין ידיעה לאמונה. האמירה 'המפל נשגב' נתפסת כידיעה על ידי אומרה- טענה שמתווכת בצורה מילולית תפיסות שמבוססות על מוסכמות לגבי האינטרקציה של האדם והעולם החומרי סביבו. ואילו אמירה 'אני מאמין באלוהים'זו אמירה שמתיחסת גם לכך שהטענה אינה נובעת מנסיון לשקף קיום מטריאליסטי אלא שיתוף החברה בתובנה פנימית שהיא תוצאת משא ומתן אפריורי של האדם עם עצמו. לכן רגש רלגיוזי אולי יכול להוביל לאמירה ' אני יודע את אלוהים' במובן של שיקוף מציאות קיימת מבחינת האומר. אבל בגלל שאין קונצנזוס תאיסטי והמנעד האלוהי נע בין אווריריות דאיסטית ונוקשותו של האל התנכ"י (כמובן מיכאל אברהם יטען שאם האל התנכי נתפס כדוגמטי אז הוא לא האל) הדיון אמור להתחיל במיהו האלוהים. שאם לא כן הויכוח עקר מיסודו. אם המונח מפל היה שנוי במחלוקת כמו המושג אל כמובן שאי אפשר היה לנהל עליו דיון לגבי קיומו ותפיסתו על ידי בני האדם. נ.ב. בעיני האמירה לגבי הבעיה הטכנית של ספירת נמלים נכונה. הבחור ניסה להעביר שתיאורתית יש לנו כלים לספירת נמלים. וקשיים טכניים מפריעים לנו. ואילו לגבי קיום אלוהים יש בעיה מהותית יותר של חוסר הסכמה לגבי אלוהים. או אם לחזור לאנלוגיית הנמלים - אנחנו לא יודעים מה לספור.
אפשר אולי מתוך התיאור של הרמב״ם בפרק שהבאת להניח שהמוסר הוא בעצם סוג של אידאה שלא משתייכת למה שנקרא מפורסמות. שהוא אומר שאדם הראשון המרה את הציווי. בעצם יש כבר לפני החטא עוד בשלב שהוא כולו במושכלות . יש לו בשלב הזה מחויבות אסור משהו או מותר משהו ...
