הזוי שלפני קצת יותר מ10 שנים זה היה המחיר.. פעם לאפה יקרה זה היה 33 היום כל מקום עולה בין 48 ל62 ופיתה היום בין 40 ל45 אפילו מנה של פלאפל היום עולה 20 22 שקל לאן הגענו
אינפלציה האמיתי במדינה: מחיר היקר של שווארמה 2011 34שח, מחיר היקר של היום 54, עליה של 58%, 5.8% ממוצע שנתי. משכורת ממוצעת של 2011 לפי גלובס 8735, ממוצעת של היום לפי ביטוח לאומי 10428, עליה של 20%, 2% ממוצע שנתי. 4% אינפלציה אפקטיבית בשנה, 4% הכסף שלכם שווה פחות משנה שעברה. (מבחינת אוכל לפחות) מהנדסים מביאים רמת חיים למדינה, נהגי מוניות ומוכרי שווארמה רוצים גם, ספקי מזון רוצים גם, בתי קולנוע רוצים גם, מניקוריסטיות רוצות גם ... מוסר השכל? אם אתה מהנדס, ברח לטקסס כל עוד אתה בנפש צלולה ותפסיק לממן את ה''רוצי גם''.
עליית מחירים משתוללת ברחבי העולם. בארה"ב עלה מדד המחירים לצרכן בלמעלה מ-6% בשנה האחרונה - אינפלציה שלא ראינו כמותה באמריקה מאז 1990. באירופה המצב דומה. האינפלציה בגרמניה עומדת כעת על 4.5% ובאנגליה על 5.1%. הבנק המרכזי באנגליה העלה בתגובה את שיעור הריבית, עלייה ראשונה מאז פרוץ הקורונה, ואילו הבנק המרכזי בארה"ב מנבא שבשנת 2022 נראה שלוש העלאות ריבית. הכלכלנים משתמשים בארגז הכלים המוכר להם, אך כרגיל מתעלמים מטיפול בשורש הבעיה. אם היינו מבינים את מבנה העולם שאנו קיימים בו, היינו מפסיקים את ההשקעה הקיצונית בצריכה חסרת תועלת. אני לא רואה בעיה שנייצר מחצית ממה שאנחנו מייצרים היום. לצערי, אנחנו מציפים את העולם בייצור חסר תועלת, וכתוצאה ממלאים את האוקיינוסים בפסולת עצומה, מזהמים את האוויר והמים ומרוקנים את שאר משאבי הטבע. אף אחד לא חושב מה יהיה בסוף. "נאכל ונשתה כי מחר נמות", כך אנחנו מתייחסים לכלכלה. אבל לשם מה אנחנו צריכים את כל הייצור העודף הזה? התשובה היא פשוטה: כל קנייה שלנו מוסיפה עוד אפסים לחשבון הבנק של היושבים בראש הפירמידה הכלכלית. כדי להרוויח יותר, קשרי ההון והשלטון מסדרים לנו את החיים, בונים בנו חיסרון לצרוך עוד ועוד מוצרים מיותרים, ומשכנעים אותנו לקנות עוד ועוד. הריצה המתמדת אחרי צריכה מוגברת רק תזמין עלינו גל של בעיות נוספות - תיבת פנדורה שתוציא מתוכה שרצים חברתיים, החל ממגפות ועד למלחמות, שלא נוכל לעמוד בפניהן. אנחנו מוכרחים להגיע לצריכה מאוזנת בהקדם האפשרי. לבלום את הייצור המוגבר ולייצר את הכמות ההכרחית שאנחנו באמת צריכים למחייה חיונית, במקום הייצור המוגבר של היום הנובע מתחרות מלאכותית. איך האנושות תבין ותגיע בהדרגה לצריכה מאוזנת? הכול תלוי בחינוך והסברה. יותר מריצה לקניות ב"בלאק פריידי", ב"יום הרווקים הסיני" ובעוד מגוון "חגים" שהמצאנו כדי לקנות עוד ועוד, צריך לתת לבני אדם להתעסק בתכנים מהותיים. להפסיק את טירוף הקניות בחגים המדומיינים. חינוך לצריכה נכונה הוא נקודת התחלה לפתרון. עלינו ללמוד להפחית מהצריכה הנוכחית שלנו לרמה נורמלית. לקנות מה שבאמת דרוש לנו, ולא מה שמשגעים אותנו כל חברות הפרסום לרכוש. להגיע לחיים מאוזנים, רק בזה אני רואה סיכוי להבריא את החברה והכלכלה בינתיים. בכל מקרה, מה שלא עושה השכל יעשה הזמן, והשחיקה הכלכלית-חברתית המתמשכת תאלץ אותנו לעשות חשבון עמוק ולצמצם את הצריכה, כי לא תהיה ברירה. כתוצאה מכך המפעלים וכל שאר גורמי הייצור שאינם הכרחיים יצטרכו לסגור את העסקים שלהם, העולם יצטרך להירגע. זה לא מיתון, אלא פשוט איזון למשק כולו. בסופו של דבר אנחנו צריכים להסתפק בכמות חיונית מבחינה חומרית, וללמוד למלא את הרצונות שלנו מבחינה רוחנית, על ידי עושר אנושי שנבנה בינינו, אושר שנמצא רק בקשרים טובים, באווירה חמה ויפה. בצורה כזו לא נרגיש שאנחנו מאבדים משהו מהחיים, אלא ההיפך, מחליפים את הדברים הגשמיים שאין בהם שום תועלת והשקענו עבורם את כל החיים, בהשקעה בחיבור, בהבנת מבנה העולם. החיבור הנכון בינינו יאפשר לנו להבין נכון יותר את הטבע, לפתח יחס נכון למציאות, בכך נפתור את בעיית האינפלציה ונתחיל לחיות טוב.
