מדברים חופשי זו תוכנית אירוח שמטרתה לעורר מודעות והשראה ולהעניק לאנשים ידע נוסף כדי לפתח מגוון רחב של אפשרויות וחופש בחירה. התוכנית מלווה את ליעד פז, המנחה, בתהליך ההתפתחות המקצועית והאישית שלו דרך המפגשים שלו עם המורים והמטפלים המגוונים אותם הוא מארח במהלך הדרך. ליעד חוקר איתם נושאים רבים, סיטואציות ספציפיות מתוך חייו ושאלות רבות בהן הוא נתקל במהלך המסע האישי והרוחני שהוא עובר. מדברים חופשי.
היי אני לא כל כך הבנתי אני לוקחת מחברת ופשוו כותבת את כל הדברים שאני רוצה בלשון הווה ואני צריכה להאמין בהן? הקשבתי עד הסוף וכן הבנתי את מה שהסברת אבל איך אני מתחילה פשוט אני באמת לא יודעת כלום על זה ואני רוצה לנסות אז אני אשמח שתענה לי על השאלה תודה רבה❤
גם אני עברתי את אותו סיפור ונעזרתי ברפואה הגרמנית החדשה וגם ריקולי הילנג וגם הרופאים לא קיבלו את הדרך שלי ..והיום הכל נקי ושמחתי להביא Mir לרופא שלא מצאו כלום .. אני גם מטפלת בשיטות האלה .. וגם ראיתי כאתגר מעניין ..לקחתי אחריות מלאה על עצמי . זה אומץ וזה מציל חיים
וואו! וואו גדול! אתם מקסימים. השיחה מרתקת ומחכימה. הבאתם מידע חשוב ומיטיב שהלוואי שיגיע להרבה אנשים. האלימות, העריצות, של הגמוניה והחוכמה של הגוף-נפש-רוח-תודעה זה נושא מרתק. אני באופן אישי עברתי גיהנום בפרידה מבעל אלים. המערכות לא "הצליחו" להגן עלי ועל הילדים שלנו מהאלימות שלו. ובתמימותי האמנתי שהם מנסים. למזלי לא חליתי בשום מחלה קשה. שמעתי שאנשים שעוברים משבר לעיתים "חוטפים" מחלה. וכל הזמן אמרתי לעצמי שאני אחראית לחיים שלי, לשפיות שלי ולבריאות שלי. שמרתי על עצמי כדי להמשיך לחיות עבור עצמי ועבור ילדי שבינתיים בגרו וכיום יש לנו קשר טוב. הם רואים בי איזשהו עוגן. האתגרים שאני מוכנה לקחת על עצמי בשמחה הם אתגרים בשיווק העסק שלי, אתגרים שקשורים בתכנון ויצירה של פרויקטים בתפירה, נגרות. עכשיו אני בונה אחסון ומעצבת משאית שקניתי כדי לטייל ולעבוד תוך כדי מגורים בה. זה אתגר שהוא חוויה מצמיחה. הרפתקה. מאחלת לכם חיים נפלאים ובריאות טובה.
פודקאסט מקסים ממש! אגב, הייתי ממליצה לך לשנות את המילה "לקוח" לשם אחר.. "לקוח" זה מרגיש כאילו שאתה מוכר מוצר (נטול כל רגש לבן אדם).. אולי עדיף להחליף למילה "מתאמנים שלי".. לקוח מרגיש זול כזה.. (יכול שזאת רק אני.. שחושבת ככה חח)
חבלי משיח נעמי שמר מילים ולחן: נעמי שמר קיים ביצוע נוסף לשיר זה כאשר אני הולך בלי אין ובלי אן על ליבי כמו קמע יש לי כל הזמן שיר קטן, שיר קטן. חבלי משיח הנה זה בא חבלי משיח הנה זה בא חבלי משיח הנה זה בא היום הנה זה בא היום יש כאלה ששרים מעבר לדממה שפתיהם אולי אינן נעות אבל קולם ישמע, ישמע. חבלי משיח הנה זה בא... לפעמים אני סופג מכה אחר מכה וכשרע לי וכשמר לי אז אני דווקא שר לי כך, שר לי כך. חבלי משיח הנה זה בא... אם אגיע אל הבית אצל הברושים מישהו יגיש לי מים וככלות כוחי עוד אשיר, עוד אשיר.
לגבי המחשבות- אצלי זה דווקא הפוך. עולות לי המון מחשבות בראש במהלך היום! ממש מיליוני מחשבות. והקושי שלי למשל הוא דווקא יותר ברמת הרגש. כלומר להרגיש את הרגשות דרך הגוף. או במילים אחרות - לבטא רגשות דרך הגוף. אני יכולה לחשוב על משהו מסוים (בזה אין לי בעיה בכלל) אבל לא להצליח כל כך להרגיש אותו בגוף. כלומר זה נשאר תקוע אצלי ברמת המחשבה ולא מצליח לרדת לרמת הגוף. ועל זה אני עובדת כרגע. להצליח להוריד את הדבר לרמת הגוף- לרגש.
הי ליעד עוד נקודה לגבי העניין של הרזון- אני מזמינה אותך להתבונן בסוג האנשים שנוטים להעיר לך על העניין הזה לעיתים תכופות. אני בטוחה שזה לא כל האנשים שאתה בא איתם באינטראקציה אלא זה מגיע לרוב מקבוצה מסוימת וקטנה של אנשים שהם לרוב קצת פאסימיים וביקורתיים. באופן עקרוני, כמו שכבר כתבתי בתגובה הקודמת, אנשים חיוביים, בעלי תדר גבוה, ואנשים בעלי ראייה רחבה ועמוקה לרוב לא יבואו בביקורת ובהערות כלפי הצד השני. אז ממליצה לך להעמיק את ההתבוננת בסביבה שבה אתה מוקף ולבחון האם אותה סביבה תורמת/מועילה לך. בנוסף, הביטוי שהבאת בפודקסאט "הגוף אוכל את עצמו" זה קצת ביטוי שהזכיר לי מחלות אוטואימוניות שבהן הגוף תוקף את עצמו. וכמובן שאין דבר כזה כשמסתכלים בראייה רחבה יותר על הדברים. לביטוי הזה יש קונטקסט מאוד מאוד שלילי. הגוף שלך ממש לא אוכל את עצמו! הגוף שלך בריא! מזמינה אותך גם כאן להעמיק את החקירה העצמית והפנימית שלך ולהבין מאיפה התפיסה הזאת הגיע? האם יכול להיות שאתה לא שלם במאה אחוז עם הגוף שלך? או שאולי זה משהו שטפטף מהסביבה החיצונית וחדר לתודעה (באופן שהוא לגמרי לא מודע)? אני בטוחה שיש מלא אנשים שהיו מתים להתחלף איתך. כמו כן, ממליצה לך לקרוא את הספר של מרב הראל "נפש בריאה בגוף בריא". היא מדברת הרבה על הנושא הזה. תוכל למצוא חומר נרחב עליה גם ברשת. וגם אשמח אם תוכל להביא אותה לריאיון בערוץ שלך. 🥰
תארת בצורה המדוייקת ביותר את היציאה מעבדות לחירות מה שאומר שאתה לגמרי במקום מדוייק לעצמך. וגם הגוף הרזה כבר לא רוצה להכיל כובד של שעבוד...מציעה שתחשוב על זה כך על זה שהגוף לא אוכל את עצמו, אלא פשוט חושש מהכבדות שמקבעת אותו למקום הלא מדוייק לו
אגב, לגבי העניין של הרזון- אז חשוב לשים לב שזה לא מגיע ממקום ביקורתי של הסביבה. אולי גם כאן כדאי לעבוד עם הצבת גבולות ולא לאפשר לאנשים לדבר אלינו לא יפה. שכן, באופן עקרוני זה לא תקין בשום צורה להעיר לבן אדם הערות על הגוף שלו (שום הערה). אני בטוחה שאם היית שמן, אז אף אחד לא היה מעז להעיר לך הערות כאלו על הגוף (יוצא דופן- מצבים שאולי יש באמת חשש לסכנת חיים. אבל גם כאן חשוב לדעת איך לומר את ההערה כך שהיא תתקבל בצד השני בהבנה ולא תיצור פגיעה). נשמע שאצלך, זה באמת לא קשור לעניין של האוכל. אלא למטבוליזם המהיר של הגוף שלך. (אם לא היית מדבר על זה, אז בכלל לא הייתי חושבת על זה. לדעתי אתה לא מאוד רזה, אלא בסדר גמור. וזה גם מתקשר לנושא של קבלה עצמית. ברגע שנהיה מאה אחוז שלמים עם עצמנו ועם הגוף שלנו, אז לא נסכים לקבל הערות פוגעניות לגבי הגוף שלנו או לגבי עצמנו באופן כללי. חשוב שגם אנחנו נתייחס בכבוד לעצמנו).
מקסים ומעניין מאוד! רק לא בדיוק הבנתי איך הקריסטלים עובדים- האבן פשוט מעבירה תדר לגוף? יש לזה איזשהי הוכחה מדעית?. פשוט מניחים אותם על הגוף? על האזור הכואב/חולה? לכמה זמן? לשים את האבנים בסביבה זה גם עוזר? הייתי שמחה ממש לראות את הסוגי קריסטלים ולהבין את ההבדלים ביניהם. אולי אפילו הדגמה חיה. היה חסר לי קצת רקע ספרותי על הקריסטלים ויותר להבין מבחינה פרקטית איך בדיוק הם עובדים. הרי עקרונית אפשר להשוות את הקריסטלים לטבע. שהטבע הינו גם כן פלטפורמת ריפוי 🥰
