ניב תראה כמה מעט תגובות קיבלת על הסרטון ותבין מדוע. האם שאלת אותה על החניה הבלתי חוקית שהיא ניכסה לעצמה ליד ביתה? האמת איבדתי את התיאבון ולא רציתי להמשיך לצפות בסרטון. מחילה ניב, אתה מקסים.
שיסע הבור הזה, חומוס הוא בן אלפי שנים, יהודם בשם מוסטערבים חיים בארץ לפני חדירת הערבים והאיסלם לישראל וככה גם לצפון אפריקה שהמזון שם בן באות ואלפי שנים ותוסיף לנתון הזה שכגבניות, תפוח אדמה ופלפל ירוק מגיע מאמריקה בזמן גירוש ספרד עם היהודים
אחמד, אתה משקר, הסיבה היחידה שמתייחסעם אלייך ככה. היא כי אתה לא רואה את עצמך כחלק מהחברה הישראלית. אתה רוצה לסיים את הזכות שלי לחיות כאן. קח דוגמא את אחייך הדרוזים. הם באמת רוצים להיות חלק ותראה איזה יחס הם מקבלים. אתה לא רואה עצמך כחלק ממני אלא פולש שצריך לדרוך עליו כמקק. וזו הסיבה שהיחס שתקבלו הוא תמיד בחשדנות. ועדיין אתם מקבלים את כל התנאים שמגיעים. אבל כן לא מסוגל לעמוד עם הגב חשוף אלייך ללא השגחה
החזרזיר הזה טיבי יושב בלב מדינת ישראל במסעדת יוקרה ובשפע של מזון ואוכל עם משכורת של 50 אלף ש"ח בחודש כחבר פרלמנט שנבחר בבחירות דמוקרטיות וטוען שהוא אינו מקבל יחס שווה ליהודים. לא יודע אם לצחוק או לבכות . האם היהודים בנתיבות, טבריה, רחובות,מטולה או ערים אחרות בפריפריה כן מהנים מיחס שווה לתל אביבי מאזור המרכז. לא רק שהיו עורפים לו את הראש בסוריה או בכל מקום אחר אם היה אומר משהו כנגד השלטון , שינסה להגיד משהו כנגד חמאס בעזה או בגנין כנגד פת"ח ויבין באיזה גן עדן הוא והערבים חיים פה בישראל. אגב, מאות שנים המוסלמים הפלו את כולם וביקשו את מס הגולגולת ,הגיזיה, אך ורק מיהודים או נוצרים , רק כי הם לא מוסלמים , אז הוא מדבר על שיוויון??
התענוג האולטימטיבי מדענים גילו שנמלה שנחשפת לחום במהלך פעילות עם נמלים אחרות מתנהגת כאילו היא לא מרגישה זאת. היא ממשיכה בהתנהלות הרגילה עם כל הנמלים האחרות ומשנה את כיוון התנועה שלה רק כשכל שאר הנמלים עושות זאת. הדבר נכון גם לגבי להקות דגים ולהקות ציפורים כמו זרזירים למשל. הם אינם הולכים זה אחר זה, אלא נעים כאילו הם אורגניזם אחד המורכב מאינספור יחידים. אינני יודע אם הם עושים זאת על ידי שחרור הורמונים או על ידי משהו אחר, אבל התוצאה היא שבתנועתם הם לגמרי מסונכרנים זה עם זה. בני אדם אינם יכולים להרגיש כך. נשללה מהם היכולת להתמזג לחלוטין בקבוצה. אנחנו נותנים עדיפות לאינדיבידואליות שלנו על פני שאר חברי הקבוצה, ולכן איננו יכולים להתחבר למוח הקולקטיבי כמו זרזירים ולהקות דגים. מאחר שאיננו מסוגלים לחוש את המוח הקולקטיבי נמנעת מאיתנו הבנת ותפיסת המציאות הקולקטיבית. זה כאילו אנחנו חיים בעולם שבו איננו יכולים לראות מעבר לאף שלנו. עם זאת, דווקא בגלל שאנחנו לא נולדים עם תפיסה קולקטיבית, אנחנו נשיג הרבה יותר כשנפתח את התפיסה הזו. לא רק שנשיג את המוח הקולקטיבי, אלא גם את המחשבה שמאחורי התפתחותו, את ההבדל בין המצב שבו יש לנו מוח קולקטיבי לבין המצב שאין לנו אותו. ברגע שאנחנו משיגים את התודעה הקולקטיבית אנחנו מגלים סוג חדש לגמרי של תענוג, התענוג האולטימטיבי. בסוג כזה של תענוג אנחנו משתוקקים להרגיש לא את עצמנו, אלא את הקיום הקולקטיבי שלנו, את האחדות שלנו. זו לא דחייה של העצמי, אלא תוספת של עצמי חדש שמורכב ושייך לכל הקיים במציאות. האני המקורי שלנו ממשיך להתקיים ומתווסף אני כולל חדש. כשזה קורה אנחנו מבינים את המשמעות האמיתית של אהבה ומדוע כולם משתוקקים אליה. באהבה הזאת אנחנו מרגישים בה בעת את האני הנפרד שלנו וגם את המאמצים של כולם להתעלות מעל הנפרדות של עצמם והרצון להתאחד עם האחרים באהבה. במצב המתקדם הזה האגואיזם שלנו מנסה כל העת להבחין בין מצב של שנאה ופירוד לבין מצב של אהבה וחיבור. ככל שהאגו של האדם גדול יותר, כך שמחת האהבה גדולה יותר כי אגו גדול יותר דורש אהבה גדולה יותר כדי להתגבר עליו. בסופו של התהליך, האדם מרגיש באופן דואלי הן את האנוכיות הגמורה של האגו והן את האהבה האבסולוטית שקיימת בתודעה הקולקטיבית. מה שדגים וציפורים מרגישים באופן אינסטינקטיבי אנחנו יכולים להרגיש רק ברגע שאנחנו מפתחים אהבה לכל חלקיק שבבריאה. האהבה האולטימטיבית הזו מביאה עימה את התענוג האולטימטיבי. האהבה האולטימטיבית שכולנו משתוקקים להרגיש היא לא שיאהבו אותנו באופן מוחלט, אלא להרגיש אהבה חלוטה לאחרים. כשאנחנו חווים זאת, אנחנו מגלים שכל המציאות קשורה בין חלקיה באהבה חלוטה.
התענוג האולטימטיבי מדענים גילו שנמלה שנחשפת לחום במהלך פעילות עם נמלים אחרות מתנהגת כאילו היא לא מרגישה זאת. היא ממשיכה בהתנהלות הרגילה עם כל הנמלים האחרות ומשנה את כיוון התנועה שלה רק כשכל שאר הנמלים עושות זאת. הדבר נכון גם לגבי להקות דגים ולהקות ציפורים כמו זרזירים למשל. הם אינם הולכים זה אחר זה, אלא נעים כאילו הם אורגניזם אחד המורכב מאינספור יחידים. אינני יודע אם הם עושים זאת על ידי שחרור הורמונים או על ידי משהו אחר, אבל התוצאה היא שבתנועתם הם לגמרי מסונכרנים זה עם זה. בני אדם אינם יכולים להרגיש כך. נשללה מהם היכולת להתמזג לחלוטין בקבוצה. אנחנו נותנים עדיפות לאינדיבידואליות שלנו על פני שאר חברי הקבוצה, ולכן איננו יכולים להתחבר למוח הקולקטיבי כמו זרזירים ולהקות דגים. מאחר שאיננו מסוגלים לחוש את המוח הקולקטיבי נמנעת מאיתנו הבנת ותפיסת המציאות הקולקטיבית. זה כאילו אנחנו חיים בעולם שבו איננו יכולים לראות מעבר לאף שלנו. עם זאת, דווקא בגלל שאנחנו לא נולדים עם תפיסה קולקטיבית, אנחנו נשיג הרבה יותר כשנפתח את התפיסה הזו. לא רק שנשיג את המוח הקולקטיבי, אלא גם את המחשבה שמאחורי התפתחותו, את ההבדל בין המצב שבו יש לנו מוח קולקטיבי לבין המצב שאין לנו אותו. ברגע שאנחנו משיגים את התודעה הקולקטיבית אנחנו מגלים סוג חדש לגמרי של תענוג, התענוג האולטימטיבי. בסוג כזה של תענוג אנחנו משתוקקים להרגיש לא את עצמנו, אלא את הקיום הקולקטיבי שלנו, את האחדות שלנו. זו לא דחייה של העצמי, אלא תוספת של עצמי חדש שמורכב ושייך לכל הקיים במציאות. האני המקורי שלנו ממשיך להתקיים ומתווסף אני כולל חדש. כשזה קורה אנחנו מבינים את המשמעות האמיתית של אהבה ומדוע כולם משתוקקים אליה. באהבה הזאת אנחנו מרגישים בה בעת את האני הנפרד שלנו וגם את המאמצים של כולם להתעלות מעל הנפרדות של עצמם והרצון להתאחד עם האחרים באהבה. במצב המתקדם הזה האגואיזם שלנו מנסה כל העת להבחין בין מצב של שנאה ופירוד לבין מצב של אהבה וחיבור. ככל שהאגו של האדם גדול יותר, כך שמחת האהבה גדולה יותר כי אגו גדול יותר דורש אהבה גדולה יותר כדי להתגבר עליו. בסופו של התהליך, האדם מרגיש באופן דואלי הן את האנוכיות הגמורה של האגו והן את האהבה האבסולוטית שקיימת בתודעה הקולקטיבית. מה שדגים וציפורים מרגישים באופן אינסטינקטיבי אנחנו יכולים להרגיש רק ברגע שאנחנו מפתחים אהבה לכל חלקיק שבבריאה. האהבה האולטימטיבית הזו מביאה עימה את התענוג האולטימטיבי. האהבה האולטימטיבית שכולנו משתוקקים להרגיש היא לא שיאהבו אותנו באופן מוחלט, אלא להרגיש אהבה חלוטה לאחרים. כשאנחנו חווים זאת, אנחנו מגלים שכל המציאות קשורה בין חלקיה באהבה חלוטה.
התענוג האולטימטיבי מדענים גילו שנמלה שנחשפת לחום במהלך פעילות עם נמלים אחרות מתנהגת כאילו היא לא מרגישה זאת. היא ממשיכה בהתנהלות הרגילה עם כל הנמלים האחרות ומשנה את כיוון התנועה שלה רק כשכל שאר הנמלים עושות זאת. הדבר נכון גם לגבי להקות דגים ולהקות ציפורים כמו זרזירים למשל. הם אינם הולכים זה אחר זה, אלא נעים כאילו הם אורגניזם אחד המורכב מאינספור יחידים. אינני יודע אם הם עושים זאת על ידי שחרור הורמונים או על ידי משהו אחר, אבל התוצאה היא שבתנועתם הם לגמרי מסונכרנים זה עם זה. בני אדם אינם יכולים להרגיש כך. נשללה מהם היכולת להתמזג לחלוטין בקבוצה. אנחנו נותנים עדיפות לאינדיבידואליות שלנו על פני שאר חברי הקבוצה, ולכן איננו יכולים להתחבר למוח הקולקטיבי כמו זרזירים ולהקות דגים. מאחר שאיננו מסוגלים לחוש את המוח הקולקטיבי נמנעת מאיתנו הבנת ותפיסת המציאות הקולקטיבית. זה כאילו אנחנו חיים בעולם שבו איננו יכולים לראות מעבר לאף שלנו. עם זאת, דווקא בגלל שאנחנו לא נולדים עם תפיסה קולקטיבית, אנחנו נשיג הרבה יותר כשנפתח את התפיסה הזו. לא רק שנשיג את המוח הקולקטיבי, אלא גם את המחשבה שמאחורי התפתחותו, את ההבדל בין המצב שבו יש לנו מוח קולקטיבי לבין המצב שאין לנו אותו. ברגע שאנחנו משיגים את התודעה הקולקטיבית אנחנו מגלים סוג חדש לגמרי של תענוג, התענוג האולטימטיבי. בסוג כזה של תענוג אנחנו משתוקקים להרגיש לא את עצמנו, אלא את הקיום הקולקטיבי שלנו, את האחדות שלנו. זו לא דחייה של העצמי, אלא תוספת של עצמי חדש שמורכב ושייך לכל הקיים במציאות. האני המקורי שלנו ממשיך להתקיים ומתווסף אני כולל חדש. כשזה קורה אנחנו מבינים את המשמעות האמיתית של אהבה ומדוע כולם משתוקקים אליה. באהבה הזאת אנחנו מרגישים בה בעת את האני הנפרד שלנו וגם את המאמצים של כולם להתעלות מעל הנפרדות של עצמם והרצון להתאחד עם האחרים באהבה. במצב המתקדם הזה האגואיזם שלנו מנסה כל העת להבחין בין מצב של שנאה ופירוד לבין מצב של אהבה וחיבור. ככל שהאגו של האדם גדול יותר, כך שמחת האהבה גדולה יותר כי אגו גדול יותר דורש אהבה גדולה יותר כדי להתגבר עליו. בסופו של התהליך, האדם מרגיש באופן דואלי הן את האנוכיות הגמורה של האגו והן את האהבה האבסולוטית שקיימת בתודעה הקולקטיבית. מה שדגים וציפורים מרגישים באופן אינסטינקטיבי אנחנו יכולים להרגיש רק ברגע שאנחנו מפתחים אהבה לכל חלקיק שבבריאה. האהבה האולטימטיבית הזו מביאה עימה את התענוג האולטימטיבי. האהבה האולטימטיבית שכולנו משתוקקים להרגיש היא לא שיאהבו אותנו באופן מוחלט, אלא להרגיש אהבה חלוטה לאחרים. כשאנחנו חווים זאת, אנחנו מגלים שכל המציאות קשורה בין חלקיה באהבה חלוטה.
בושה! נותן לגיטימציה לשונא ישראל. חיילים הקריבו את חייהם בשביל שאתה תוכל לצאת לאכול ואתה בוחר לעשות את זה עם זה ששמח במותם. עברו שנתיים מהסרטון, מקווה שהתפכחת
בסד בתאריך כט באב שנת התשפג גמל מלכי חושך בעולם אטום והכול מהתורה הקדושה המילחמה התחילה ואתם עדיין ישנים תיתעוררו תעשו תשובת אמת אותיות אמת אדוני מלך תמיד ומהסוף תורת משה אמת אותיות משייח מי שיעשה תשובה יחיה אמר אלוהים הינא בא מלאך הברית אשר אתם חפצים בהם אליהו הנביא ומשייח צידקינו להודיע לכם לעשות תשובת אמת פן אבוא והכתי את הארץ חרם אותיות חרם חורבן רעב מוות אפוקליפסה חובקת עולם כול חומה לארץ תיפול תמותה גדולה על הכדור הארץ לא שומרים שבת אותיות שבת שווא בכול תבל אפוקליפסה אמר הגאון מוילנה כשרוסיה תילחם באוקראינה תילבשו בגדי שבת משייח מיתגלה ברוך דיין האמת אמן ואמן אמן ואמן
