"תנועת הערבות" היא תנועה חינוכית-חברתית שהוקמה מתוך מטרה להוביל תהליך הבראה יסודי של החברה הישראלית. "תנועת הערבות", שהוקמה על ידי ארגון "קבלה לעם", הציבה לה למטרה להעלות את ערך הערבות ההדדית למרכז השיח הציבורי בחברה הישראלית.
החוק הרוחני פועל תדיר: גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ.. אכן השיח בעבור חוזקות עצמנו ושבח עצמי מסוכן לנו: הוא מסתיר את העמת ואז השבח הופך להיות לטבח, כפי שאינו באמת בטבח של ה 7 באוקטובר 2023 כאשר חשבנו לשבח עצמנו, ולשבח הצה"ל.. בסופו של דבר, ההתנשאות הפכה אותנו לעוורים כמו במלחמת יום הכיפורים, אשר כמו אז כך גם היום ראינו שאכן החמס הוא זה ששולט בגבולות.. ולא כדאי לנו להוזיל ולהקטין את השכנים ולא לזלזל באוייבים, שכן רואים שגם הסנקציות לא עובדות, ורמת החיים שלהם לא משהו.. אבל בכל זאת הם מתקיימים ומתקוממים. ולכן השבח עצמי לא משחק לצידנו ולא כל כך מועיל לנו כי הוא מסתיר את העמת, אלא עדיף כבר לראות את הגדלות של הזולת, לצד החולשות שלו, ולהעריך את הצדדים החזקים שלו כדי להתכונן ולהיערך בהתאם - ואז לא ניפול בברוך כמו שזה קרה היום וכן לפני חמישים שנה.
הבנתי את זה בגיל 12...הפער נובע מפחד בין בני אדם שהוביל למגננה ולמלחמות.ביטול הפחד יוביל לחיבור וגריעת הצורך ב"כלכלה" נקיה{המרכאות מבטאות קרב כחיות בטבע}
רשתות חברתיות לא נולדו באינטרנט, הן היו קיימות הרבה קודם. ולא רק באנושות יש רשתות, אלא בכל הטבע. לאן מובילה התפתחות רשת הקשרים? מה יהיו ההרפתקאות הבאות, האתגרים, הריגושים? החיים מתפתחים, כשניגודים מתחברים. ככל שהפרטים מנוגדים, כך החיבורים ביניהם מורכבים. בכל פרט טבוע כוח פנימי שמניע אותו ליצור קשר עם אחרים. זהו הרצון להתקיים בטוב, לקבל הנאה ותענוג. אפשר לקרוא לו גם רצון ליהנות או אגו. מתוך הרצון להתמלא של כל צד, נוצרת התקשרות ומתברר האיזון. אצלנו, בני האדם, האגו גדל וגדל, מפתח בנו כל מיני צרכים, לוקח אותנו לכל מיני כיוונים. מצד אחד האגו רוצה להישאר לבד, מצד שני לבד לא יהיה לו ממה לחיות. אז הוא חייב להתקשר לאחרים, ולשלם על כך במשהו. מכאן באות אינטראקציות של קבלה ונתינה כביכול, ונוצרות רשתות קשר. לאורך ימי הביניים רשתות חברתיות-תרבותיות היו בעיקר נחלתן של האליטות. רוב הציבור היה עסוק בהישרדות. אחר כך באה המהפכה הטכנולוגית, ואנשים התאגדו בכל מיני רשתות קשר מקצועיות. במאה ה-20 פרחו הרדיו, הטלוויזיה, תקשורת המונים, אחר כך הגיעה רשת האינטרנט ושינתה לנו את כל החיים. הקשר נעשה און ליין, דו כיווני, מאוד אינטנסיבי. אנשים משתפים כל דבר, מעלים תמונות מכל מצב. 'תראו מה אכלתי, מה שתיתי, איפה אני נמצא'. נוצר באדם איזה דחף פנימי להוציא מעצמו, לשפוך לרשת הכול, ובמקביל לראות מה האחרים עוברים. מאיפה זה מגיע? מהתפתחות האגו, אותו רצון ליהנות. בכל שלב התפתחותי, הוא גורם לרשת קשר אחרת להתגלות. בשיא התפתחותנו, אם מנתחים מגמות, כנראה שנהיה מקושרים זה לזה לגמרי, כמו איברים בגוף אחד. באיזון בין כולם לכולם, בקשר אינטגרלי מושלם. עד אז יש כברת דרך לעשות, ורשת האינטרנט של היום יכולה להוות פלטפורמה שתעזור. שימו רגע בצד את כל הפילוג, הפירוד והשנאה שחוגגים היום ברשתות ומייצרים ריח של מזבלה, והיכנסו בראש פתוח לתמונה הבאה. משחק, אתגר, הרפתקה. משהו שירים אותך מהאפור, מהשגרה. מהריצות האינסופיות אחרי לא ברור מה, מהלחצים והמתחים שלא מרפים אפילו לדקה. משהו מרגש שייתן משמעות גדולה, מטרה גבוהה שתאיר לך את דרכך. משהו שיהיה כיף לחלום עליו גם בלילה, לרוץ אליו כל דקה פנויה. ברוכים הבאים לרשת חברתית חדשה במהותה, רשת שהיא מקפצה לדרגה האבולוציונית הבאה. המטרה של הרשת היא להעלות את איכות הקשר בינינו לרמה רוחנית. מעל כל מגבלות התפיסה הגופנית שאנו חשים עתה, מעל זמן, מקום ותנועה. שנוכל להרגיש את האנרגיה הפנימית שבכל אחד ואחד, מה שנקרא נשמה, את אלה שכבר נפטרו מהעולם ואת אלה שטרם התגלו בו. להרגיש את כל מה שהיה, שהווה, שיהיה, את כל הטבע, את כל הבריאה. איך המטרה תושג? על ידי פרוטוקול התקשרות חדש. אינטגרלי. ארכיטקטורת המערכת תכוון את החברים ברשת להדדיות, לחיבור, לתמיכה. דרך כל מיני אמצעים היא תוביל אותם להבנה מהי התקשרות אינטגרלית, התקשרות נכונה. הפוקוס יהיה לא על כל פרט כיחידה שמנסה לשאוב כמה שיותר סיפוק לתוכה, אלא על יציאה מהגבולות הפרטיים לקראת קשר טוב עם הסביבה. כל אחד יתרומם מהאגו שלו כדי להתאחד עם האחרים באהבה, ולשיתוף שייווצר יתחיל להיות קיום משל עצמו. בהדרגה, הוא יכניס את המשתתפים למין בועה, לכלי חישה רוחני שיהיה מסוגל להתרומם כביכול מכדור הארץ, לטוס בין הגלקסיות ולקחת אותם לממד אחר. לאורך תהליך ההתפתחות הזה, הגוף וכל החיים הגשמיים ימשיכו להתקיים כרגיל, אבל היחס אליהם ישתנה. הם יהפכו להיות משהו שצריך לעשות, כדי שאפשר יהיה לעסוק בפיתוח החיים הרוחניים. משלב לשלב אנחנו נגלה שבעצם אנחנו לא יוצרים שום דבר חדש, אלא רק מגלים את שכבר היה מלכתחילה. שרשת הקשר המושלמת קיימת בעומק הטבע, אבל האגואיזם הצר שלנו הסתיר אותה. המאמצים להתעלות מעליו יפתחו בנו יכולת תפיסה חדשה, ועל ידם נממש את מלוא הפוטנציאל שטמון בנו, באופן מודע. כל ההתפתחות האמורה נקראת גם דרך האור או דרך ההכרה, ולמקום הזה דוחפת האבולוציה של רשת הקשר בין האדם לחברה. אז אם מהפכת האינטרנט הייתה בגדר הכנה, היום אפשר ואפילו חובה להתקדם לתחנה הבאה. בלי קשר מלא, בלי שום הגבלה, לא נוכל לשרוד את האיומים שיביא עימו העולם המקושר, וגם לא לספק עניין לדור הבא. הייסורים יתרבו, המועקה תהיה קשה, עד שנבין שהתפתחות החיים מחייבת זרימה, התקשרות לאחד, פתיחת הלב לאהבה העליונה.
כשפילים מתים כאשר פיל מת, שאר הפילים עושים לו טקס קבורה. העדר חופר בור, מכסה את המת ושוהה לידו כמה ימים. אם העדר ייתקל בפיל זר שסיים את חייו הוא ינהג באופן דומה, כמו היה אחד משלהם. ואם אחד הפילים בעדר יחלה, יירתם כל העדר לטפל בו, להביא לו אוכל, לסייע לו לעמוד שוב על הרגליים. התנהלות מרשימה שנמצאת במידה כזו או אחרת בכל מין החי. אז למה האדם נחשב טוב יותר מהחיות? זאת שאלה גדולה. אם נשווה את מידת הטוב שאנחנו עושים זה לזה לעומת בעלי החי האחרים נגלה שאנחנו החיות הכי מוזנחות, הכי גרועות שיש בעולם, כי אנחנו כל הזמן חושבים איך לנצל את השני, להיות מעליו, להתגבר עליו. אולי בעלי חיים עושים דברים שנראים לנו דומים, אבל המניע שונה לחלוטין. אם חתול תופס עכבר כדי לאכול אותו, זה ברור, אלו החיים, כך הם נבראים, אי-אפשר לדרוש מהחתול שיאהב את העכבר, אומנם שגם זה קורה לפעמים. בכל אופן אין בציד אלא פעולה לצורך קיום הגוף, ואילו בני האדם נאבקים ללא שום צורך קיומי. הם פשוט רוצים להרגיש את עצמם יותר גדולים, גבוהים, חזקים, מוצלחים מהאחרים. זאת אומרת, אצל בעלי החיים המאבק הוא על קיום הגוף, ואצלנו על קיום האגו. ואם כך אולי השכל הוא שנותן לנו עליונות על שאר בעלי החיים? אז המצב עוד יותר גרוע, כי יש לנו יתרון של שכל מפותח, ואנחנו משתמשים בו כדי להוריד אחד את השני במקום לעזור זה לזה כך שלכולם יהיה טוב. בכל חוזקה שיש באדם על פני הבהמה אנחנו משתמשים לרעה, תראו את הנשק שפיתחנו, את המלחמות שאנחנו מנהלים, התחרות האינסופית. לפני עיניו של חתול שבע אפשר להעביר שיירה של אלף עכברים והוא יישאר לרבוץ בשקט. לתאוות האדם אין גבול. החכם באומה אמר "מותר האדם מן הבהמה". בכל זאת יש בנו איזו נקודת יתרון: האפשרות להשתנות. אם בעלי החיים פועלים לפי אינסטינקטים, על פי פקודה פנימית של הטבע, אז לאדם יש נקודת בחירה, לחיות לפי החוק "ואהבת לרעך כמוך". כלומר, להפסיק את הרע שהוא עושה לכולם ולהתחיל להתקיים מתוך הדדיות. מצד אחד הכוח העליון של הטבע נתן בנו יצר שדוחף אותנו להזיק, מצד שני הוא פינה לנו מקום מחוקי האהבה שבו כדי שנקבל החלטה מבחירה חופשית: להפוך את הרע ולעשות טוב במודע. הפילים והציפורים, החתולים והעכברים, השיחים והעצים, האדמה והסלעים, כולם כולם, מחכים שנבחר להיות בני אדם והעולם יושלם.
קנאה. אחד הרגשות העזים ביותר. בדרך כלל אנשים נוטים להסתיר את העובדה שהם מקנאים, לא נעים להודות שכך מרגישים, אבל דווקא בעזרת אש הקנאה אפשר להגיע להישגים בלתי מוגבלים. על קנאה שהורסת, על קנאה שבונה, ועל זו שתוכל להקפיץ אותנו אל המגרש של האלופים. מצד הטבע, האנושות בנויה כפירמידה של רצונות. מיקומו של אדם בפירמידה מוגדר על ידי הרצון שמניע אותו. רוב בני האדם נמצאים בבסיס הפירמידה עם רצונות כמו הרצון לאוכל, למין, למשפחה, מדי פעם נופש, טיול, בילוי, מסעדה. בדרגה השנייה בפירמידה מצויים אלה שרוצים עושר מופלג. בדרגה השלישית מצויים בעלי הרצון לכבוד ולשליטה, ובדרגה הרביעית כאלה שרוצים מדע והשכלה. הקנאה ניתנה לנו כדי שנתקדם בחיים. בלעדיה לא היינו יוצאים מעולם החי, גרים עד היום באיזו מערה. אדם מסתכל על הדשא של השכן, על הבית שלו, על הרכב, על הקריירה, על ההישגים, על המעמד, על הילדים המוצלחים שלו, ומקנא. ככל שאש הקנאה שורפת הרצון שלו גדל, וזה נותן לו כוחות להשקיע מאמץ, ללמוד, להתפתח, להתקדם. אבל יש מצבים שהקנאה יכולה ממש לשגע. לצורך המחשה, התמודדת עם מישהו על איזו משרה חשובה, הפסדת, ואתה מקנא בו נורא. כל פעם שאתה רואה אותו נכנס אל המשרד שכל כך רצית שיהיה שלך, אתה אוכל את עצמך. בעומק ליבך אתה מאחל לו רק רע. שייכשל, שייעלם, שיתאדה, שכולם יראו שזו הייתה טעות לא לקחת אותך. קנאה כזו יכולה להטריף בנאדם, להביא לצעדים קיצוניים ואפילו חולניים. לכן כדאי ללמוד לאזן את הרגש העוצמתי הזה עם שכל. לשלוט בו, לכוון אותו צעד אחר צעד לשיפור עצמי, שיביא לנו בעתיד הישגים יותר גדולים. כאן יש אינספור שיטות פסיכולוגיות, יועצים ומאמנים. מה מחדשת חכמת הקבלה? היא מציעה התפתחות בנתיב שונה לגמרי, שבו אף אחד לא יוכל לעמוד בדרכך, ואף אחד לא ינסה להכשיל אותך. מדובר בדרגת התפתחות גבוהה יותר בפירמידת הרצונות, והרצון שמניע אותה הוא רצון לגילוי שורש הנשמה שלך. אדם שזוכה לזה רוכש הישגים, התפתחות, יציאה מעצמו לעולם אחר, יפה, טוב, עליון. גם בהתפתחות הרוחנית הקנאה מהווה מנוע צמיחה, ועליה נאמר "קנאת סופרים תרבה חכמה". זוהי קנאה בחכמים הגדולים, אלה שלאורך הדורות פיצחו את סוד החיים. מה שהעניק לאותם אנשים את התואר "חכמים", זה שהם לא קינאו בהישגים הארציים של הסובבים אותם, אלא בשלמות ובנצחיות שבטבע. לא פחות. התעורר בהם רצון מיוחד להיות שלמים ונצחיים כמו הטבע כולו, והם גילו את השיטה לעשות זאת. הקניינים שהם רכשו לא היו ברמה של עושר, שליטה, כבוד או מושכלות, קניינים שמוגבלים בזמן, תנועה ומקום, אלא קניינים רוחניים, בממד עליון. היום אנחנו חיים בתקופה היסטורית שלא הייתה כדוגמתה. הקנאה שדחפה אותנו קדימה מדור לדור, מביאה להכרה שבעידן האגו הגדול כולנו כמו משחקים בארגז חול. אנשים ועמים מתקוטטים כמו ילדים, הורסים זה לזה את הבריאות ואת החיים. ומפני שהעולם נעשה יותר ויותר מקושר וכולם תלויים בכולם, נוצר איום ממשי על המשך קיומנו כאן. מי יודע מה עלול לבוא קודם, מלחמת עולם גרעינית או קריסה אקולוגית. הריקנות, הייאוש והדיכאון שמשתלטים על כולם, רומזים לנו שהגיע הזמן לעלות. לשדרג את הקנאה, להגדיר מחדש כיוון ומטרה. רוצים או לא, מגמת ההתפתחות האבולוציונית מראה שהעתיד שלנו יכול להיות רק מחובר. זה דורש שינוי מהותי בטבעו האגואיסטי של האדם, עלייה לממד רוחני שבו כולם מהווים איברים בגוף אחד. שתהיה לנו דרך צלחה!!!
אז ככה בתור מטופל שלו לשעבר הרבה שנים ..סתם זיין שכל כלומר צודק במה שאומר אבל גם לו לא חסר...כולל קבלת כסף מתחת לשולחן ..איש עם אגו יותר גדול ממדינת ישראל כולה..מחלקתו הייתה נוראית עם צוות בעייתי מאוד אחיות לא מקצועיות שגרדו מכל הבא ליד ממחלקות בתי החולים השונות..ומה לעשות שהן לא התאימו למטופלים אונקולוגים כשרובן לא עברו בכלל הכשרה אונקולוגית..למעשה מחלקה של איש אחד רק הוא הרופא כל השאר היו בררה שלא ברא השטן כולל סגנו העלוב קולנדר שהחליף אותו כמנהל המחלקה שהיה מנתח גרוע וחוץ מלהתערבב ולפלרטט עם האחיות היה כלום ושום דבר..ככה זה היה שנים ארוכות והכל היה כסת"ח אחד גדול..מחלקה מוזרה מאוד כי זה היה מחלקה של איש אחד תכלס רק פרופ' מלר שהיה הכל גם הרופא גם האחות גם העובדת סוציאלית וגם הפסיכולוג ..למקרה שחלילה חליתם ממליץ בחום לטוס לחו"ל או תל השומר אבל לא להתקרב לאיכילוב ולמחלקה האורטו-אונקו כי גם היום זה קטסטרופה רופאים לא מנוסים ומחלקה שלא שווה פרוטה עם אחיות זבל ..ראו הוזהרתם!
