באפריל 1985 קמה חברת תקליטים חדשה בישראל -- מיסדייה איציק אלשיך, דור שני במפעל התקליטים והקלטות "ישראפון" ורוני בראון, סמנכ"ל יוצא "סי בי אס" (שהפכה ברבות הימים ל"אן אם סי"). הם קראו לחברה בשם "הליקון" על שם הר ביוון בו שוכנות על פי המיתולוגיה היוונית תשע המוזות, פטרוניות האמנויות והמדעים. שניים הראשונים שהוחתמו היו ריטה ורמי קלינשטיין. כל פרט קיבל תשומת לב מרבית מגובה בהרבה אמונה, חופש תקציבי, מחויבות טוטאלית ואהבה. למרות הקשיים העצומים בבניית רפרטואר עברי מאפס הצליחה הליקון כבר בשנים הראשונות לטפח אמנים כאתניקס, מנגו וסטלה מאריס ולצרף לשורותיה אמנים כיהודית רביץ, שלמה יידוב ודודו פישר. מאוחר יותר גילתה וטיפחה הליקון אמנים צעירים כעברי לידר, עידן רייכל, שוטי הנבואה, סאבלימינל והצל, אמיר דדון, מאיה אברהם, רוני דואני ועוד. כיום כמעט 25 שנים מיום היווסדה מטפלת המחלקה העברית של הליקון, לצד האמנים הוותיקים, בבכירי האמנים בארץ ביניהם: אביב גפן, פוליקר, מטרופולין, נינט טייב, פבלו רוזנברג, ושירי מימון. מה שהתחיל כחלום הפך למציאות... האזנה נעימה.
קול גלגל המתגלגל ממטה למעלה, מרכבות סתומות הולכות ומתגלגלות. קול נעימות עולה, ויורד, הולך ומשוטט בעולם. קול שופר נמשך בעומקי המדרגות, ומסובב הגלגל סביב. זהו קול, זהו קול גלגל עולה ויורד.
