אפשר לומר שאני אובססיבי לשיר הזה ויש לו ביצועים יפים רבים אבל הביצוע הזה פתאום נזכרתי בו לאחר כמה שנים וזה מרגיש כמו הזמיר האמיתי של אנדרסן לעומת הצעצוע... כאילו לוכד את הרגעים של הדיסוננס הרגשי של הדור ההוא, ההתלהבות לבניין הארץ ותחושת היצירה והלידה, מול השבר על החורבן... והחלום הגדול של חברת המופת מול המבוכה וההשפלה של הכישלון בכך... ואני שואל את עצמי האם אפשר לצאת מכך... האם אפשר להחזיר אפילו קמצוץ קצת מהתמים מהתקווה? או שלנצח נישאר עם שרק מתגעגע...
אפשר ללמוד הרבה מהשיר הזה. איך אנחנו מתקדמים כחברה, איך לא נכון ולא חכם לשפוט את העבר לפי נורמות של ההווה. וכמה חשוב לא לשחק משחקים שמטרתם היא לחפש דרמות איפה שלא צריך, שגורמות לבנות להיות אגרסיביות, והחשוב ביותר הוא שזה עלול לגרום להטרדות של ממש.
השמלה הסגולה מילים: חיים חפר לחן: סשה ארגוב הבוקר יבוא, הבוקר יבוא אנחנו לא נישן את כל הלילה לפניו נשב ליד הכביש על שפת התעלה נרכב על משאית ברוח הלילית נראה את הגבעות מתעוררות באור סגול ביתך יהיה צוחק וקיץ בחלון כשאנחנו נצא ביחד את תלבשי את השמלה הסגולה ושוב עינייך מוצפות באור כהה את תשלחי חיוך אל כל עובר ושב וסיגלית פתאום תפרח בשיערך את תזמרי לך שיר שאת מיליו שכחת את תצחקי פתאום ולא תדעי מדוע כשאנחנו נצא ביחד הבוקר יבוא, הבוקר יבוא אנחנו לא נישן את כל הלילה לפניו נרוץ את כל החוף נשתה את כל העיר נשיר באוטובוס שירים משוגעים נשב מאה שעות על הגדר שמול ביתך וככה זה יחזור וכך יהיה תמיד כך יהיה כשנצא ביחד איך תלבשי את השמלה הסגולה ואיך תוצפנה שתי עינייך אור כהה איך תשלחי חיוך אל כל עובר ושב וסיגלית פתאום תפרח בשיערך איך תזמרי לך שיר שאת מיליו שכחת ותצחקי פתאום ולא תדעי מדוע כאשר לא נצא ביחד
לפנות ערב מילים: יעקב שבתאי לחן: סשה ארגוב בין ברושים יורד הערב, הסתכלי, הצל קרב אלינו, יחפים נלך בשדות השלף כי היום, יפתי, עובר. על כתפך ידי תנוח וצלי על יד צלך פוסע, מן הים עכשיו נושב הרוח כי היום, יפתי, עובר. בואי נשב, הכל רוגע, בין עצי הפרדס היום שוקע בעלי גפנים הצל נוגע, בחורשת האקליפטוס כבר החושך מתחבא. אך... אור שקיעה מאיר פנייך, צמתך בתוך ידי מוטלת, ושחורות שחורות הן שתי עינייך, והיום, יפתי, עובר. שימי ראשך אצלי על ברך, בצמה השחורה אקלע לך פרח, ציפורים שרות את שיר הערב, על חורשת האקליפטוס כבר הלילה מכסה. אך... בין ברושים עולה ירח, הסתכלי, כל כך שקוף הלילה, במרחב שדות ינשוף צורח ואחריו יללת התן.
חייל חוזר הביתה מילים: תרצה אתר לחן: סשה ארגוב הדרך מזמרת וכמו נולים נולים טווים בה לחש יחד במדרונים דולקות הנוריות ודם המכבים החם חייל חוזר הביתה זוכר איך הגבורה הסתירה את הפחד במדרונים פורחות הרקפות, נותנים החצבים ריחם. חייל חוזר עם תרמילו חוזר חייל אל ביתו שלו חוזר אל חלומות אשר טווה בילדותו והדרכים מחבקות אותו, כי הוא אחד אשר אין בלתו. והוא זוכר בלי אומר את האימה ההיא, אשר היתה לכוח במדרונים נוצץ עולם ירוק, נצחי ורענן ורם חייל חוזר הביתה, זוכר את הימים שלא יוכל לשכוח במדרונים הסתיו מדליק נרות, נרות לזיכרון עולם. חייל חוזר עם תרמילו חוזר חייל אל ביתו שלו חוזר אל חלומות אשר טווה בילדותו והדרכים מחבקות אותו, כי הוא אחד אשר אין בלתו.
שיר אהבה מילים: נתן יונתן לחן: סשה ארגוב בדומיית חצות כבדה. עת אוהבים באין מרגוע ערים בחושך וקושבים לצמרות ולטללים, היא באה אט ברוך עצוב באצבעות דקות לנגוע, אחר תלך ממך לשם בצעדיה הקלים. ישנם דברים גדולים אחי על העפר ומעליך, אך בין חייך לבינך דולקות עיניה היפות, וטהורה וביישנית כמו יאור בין חטאיך אולי תרעיד לרגע קט את השנים העייפות. בדד בסתר נפשך העצובה ההפכפכת באין רואים באפלולית תפרח אהבתך אחי, לא יגנבו אותה ממך וגם על אפר נעוריך היא תהבהב כגחלילית קטנה בסתר השיחים.
קשר הירח מילים: אהוד מנור לחן: סשה ארגוב השחר בא, עוד יום ולילה רד נופל פתאום בין צל ואור, חום, קור נפשי אינה מוצאת מסתור שוב לא אוכל לראות אותו מפריד בינינו ים אך לי ולו אי שם אותו ירח קם אז קח, ירח, את ידי אחוז גם בידיו אמץ את שנינו אל לבך עכשיו עד עלות השמש איתו אלי, דרך הירח שלי. לטף ירח את ראשו ולחש נא באוזניו כי לא שכחתי ולעד אוהב עד עלות השמש חלום לילי דרך הירח שלי אתה נושק לי - לו נוגע בי - נוגע בו אורך הטוב שט, נח עוד רגע אל חיקי יצנח מה לוחשות שפתיו, אמור, לפני שהוא נרדם? הרי גם כאן - גם שם הלילה עוד לא תם אז קח ירח את ידי אחוז גם בידיו אמץ את שנינו אל לבך עכשיו עד עלות השמש איתו אלי, דרך הירח שלי. לטף ירח את ראשו ולחש נא באוזניו כי לא שכחתי ולעד אוהב עד עלות השמש חלום לילי דרך הירח שלי אז קח ירח את ידי ולחש נא באוזניו כי לא שכחתי ולעד אוהב עד עלות השמש חלום לילי דרך הירח שלי השחר בא עוד יום...
והקיץ עבר מילים: חיים חפר לחן: סשה ארגוב כבר שורקים בחלון התריסים כבר כביסה מן הגג מכניסים והאור בשערך פתאום נשבר והקיץ עבר. עננים כבר סוגרים רווחים על הים השחפים נמוכים וקולך בא מן הים רטוב וקר והקיץ עבר. היה קיץ לוהט ויפה על רחוב ובתי הקפה היה קיץ צוהל ארוך ועצל היה קיץ לוהט ויפה וזה קיץ חיי הלוואי- שיחזור באפריל או במאי... בירקון כבר שטים ערפילים וזרועך מתכסה שרוולים טל כבד על הספסל שבכיכר והקיץ עבר. בגינה עץ הפיקוס רועש רחוב שינקין מחשיך בחמש קחי צעיף על הכתף והצוואר והקיץ עבר. היה קיץ לוהט ויפה... ופתאום רוח קר, יפתי, מגרש אותך כבר אל ביתי והסתיו את היורה לפתע שר והקיץ עבר. בשעת ליל, כשגופף לצידי, את מושכת אלייך סדין וקרב זיכרון דברים וסוף דבר והקיץ עבר. היה קיץ לוהט ויפה...
געגועים אינם דבר מוחשי מילים: הדה בושס לחן: סשה ארגוב געגועים אינם דבר מוחשי געגועים זה הרגע שבו אתה סוגר את עצמך את הטלפון את הדלת. געגועים הם החול שבתכלת וריחן של האצות הכחולות געגועים הם נופי השפלה ואורות והקוצים הצהובים, געגועים הם מכתבי אהבה ובתי קפה, ושירים בקולות סדוקים. געגועים אינם דבר מוחשי געגועים זה הרגע שבו אתה סוגר את עצמך את הטלפון את הדלת. געגועים הם כמו כדור קר של בדולח הם קרים, מהוקצעים ושקופים, געגועים הם אצה ואני הם בלי פעם ובלי אז ובלי מילה געגועים הם רק אני בלי דמעות ובלי רצונות, ושירים בקולות סדוקים. געגועים אינם דבר מוחשי געגועים זה הרגע שבו אתה סוגר את עצמך את הטלפון את הדלת.
שיר ערש מילים: נתן אלתרמן לחן: סשה ארגוב היכל ועיר נדמו פתע ונשתתקו שוקי פרס ורק אי שמה קלרינטה וקול כינור וקונטרבס מלחשים אל תתלבטה ושקט, שקט הס אומנם רדפנו הבלים אבל הנה הראש הרכנו אם כתר הוא נושא או דלי אין שום הבדל בסוף יישן הוא והיי לי לו והיי לו לי והיי לי לנו לכולנו נום תפוח נומה עץ נומה מלך נומה לץ נומו נהרות חוף נומו חצוצרות ותוף אולי בכל זאת רבע עוף לא, לא סוף. כל רוגז וחמות וטורח ותאוות וחרוק שן עברו חלפו כעוברי אורח שיעברו אני ישן גם שאלות לשאול אין צורך ואין תועלת אין רוב נגינות יש וצלילים אך שיר הערש שידענו ושנחבא אל הכלים רק הוא בסוף נשאר אתנו נשאר ושר הניחו לי הניחו לנו לכולנו נומי דרך בא הקץ נומה מלך בא הלץ נומו רוח ומפרש הירגעו תולדות פרס שייכבו את הפנס כן, כן, הס.
עייפתי מילים: עמוס אטינגר לחן: סשה ארגוב עייפתי מללכת בדרכים, שבעתי מלילות שכר עייפתי מאלפי החיוכים אשר שולח כל מכר. אך לדבר אחד עדיין מוכן אני כתמול, לשמוע קול גיטרות מזמרות, וזה הכל. לכל מיתר יש צליל מוכר וכל מיתר לפתע שר כשהגיטרה מפעמת בלבה אז טוב לי ככה סתם ללא סיבה. עייפתי מן הים והגלים מים סוער, מגל נורא עייפתי משדות של שיבולים, נעות ברוח הקרירה. אך לדבר אחד עדיין מוכן אני כתמול לשמוע קול גיטרות מזמרות וזה הכל. לכל מיתר... עייפתי מלשאול תמיד אחר, "נו, מה נשמע?" כך בחיבה, אבל עייפתי עוד הרבה יותר שוב לקבל על כך תשובה. אך לדבר אחד עדיין מוכן אני כתמול לשמוע קול גיטרות מזמרות וזה הכל.
הוא הלך בשדות מילים: חיים חפר לחן: סשה ארגוב ערב, ערב בדרכים, בדרכים ערב קיץ על פניך ואנחנו עוד הולכים, עוד הולכים במסע הארוך. שמש, שמש על ראשי, על ראשי לילה, לילה בידך והרגע חרישי, חרישי והרגע נבוך. והלילה לוחש לו את כל הפקודות והלילה אומר לו בוא נצא יחד לחושך בוא נלך בשדות. עוד הלילה, כך אומרים, כך אומרים עוד הלילה ואראך איך תרד מן ההרים, ההרים רק יתנו את האות. פרח, פרח בשדות, בשדות פרח חורף בשדותיך בלבנו הסודות, הסודות על פנינו הצחוק והלילה לוחש לו את כל הפקודות והלילה אומר לו בוא נצא יחד לחושך בוא נלך בשדות. רגע, רגע מחייכים, מחייכים תן עוד רגע את שפתיך אך אותך כל הדרכים, הדרכים כבר קוראות מרחוק. אבן, אבן על קברו, על קברו שימו אבן של בזלת ארץ, ארץ את ספרי סיפורו איך הלך בשדות.
איזה יופי ביצוע מדהים וענק, תודה שהבאת את זה יהורם גאון, יצירתו, הייחודית יהודית ומקורית מרגשת מאוד, ומשמחת מאוד, בקו הייחודי שלו יהורם גאון משמח ומרגש את ליבנו משירתו וקולו הייחודים מרטיטי לב ונשמה, ממליצה אני בחום ללכת לכל הופעותיו של יהורם גאון צפני שהופעותיו הן מדהימות ומרגשות וחוויה אדירה להיות בהן מפני שהן מסתיימות הן ממשיכות ללווות את היום יום שלנו בצלילים יפים וקסומים יצירתו היא הלב של העולם הנפלא הזה שנקרא מוזיקה והיצירה שהיא סיפור חייה של הארץ הזאת ושלנו בתוכה אמרת ארץ ישראל אמרת יהורם גאון
לא ידעתי אם היה זה בוקר לא זכרתי אם קרא התרנגול מה לחשה הרוח באוזני חלילים - צליליה, בושם לימונה לא ידעתי מה. לא ידעתי אם היה זה ערב, אם שחפים מחאו כנפיים במחול או מרוץ מכוניות הצית עיני, עיר וחשמליה, לא ידעתי מה. לא ידעתי... אם היה זה בוקר לא זכרתי אם קרא התרנגול מה לחשה הרוח באוזני חלילים - צליליה, בושם לימונה לא ידעתי מה. לא ידעתי אם היה זה ערב, אם שחפים מחאו כנפיים במחול או מרוץ מכוניות הצית עיני, עיר וחשמליה, לא ידעתי מה. כי אתה, הו, אלופי, הו, אהובי שלי, את ליבי מילאת צהריים, שמש עד גדותי, כל גופי שמיים. לא ידעתי אם היה זה בוקר לא ידעתי מה...
את, ביתי, היית לי ככנפי מלאך לעבר תום ילדות שכבר נשכח בי כי הייתה הדרך נקמנית כמו סלע לנגד תמימותך הפכה למגע רך ואולי תהיה דרכך כמו מזמור ואלף חלילי זהב - מגן לך התדעי ללכת אל פינות הזוהר וכעס מדרונות קשים לא יגע בך? אל האור, חליל ישיר לך, אל האור! הרי היית כמו נר שאורו נאגר בינתים כמו הים, ראי איך הוא הולך ושב הן גם באפלה לא ישכח את דרכו אל המים. האם יהיה השיר הזה עצוב וזר כרמז זכרון שאיש לא חי בו או אולי ישא אותך אל-על כמו רע ברדת חשכת-פתאום, תקראי לו. אל האור, חליל ישיר לך, אל האור! הרי היית כמו נר שאורו נאגר בינתים כמו הים, ראי איך הוא הולך ושב הן גם באפלה לא ישכח את דרכו אל המים. האם יהיה השיר הזה עצוב וזר כרמז זכרון שאיש לא חי בו או אולי ישא אותך אל-על כמו רע ברדת חשכת-פתאום, תקראי לו.
