שלום לכולם שמי רונית נשר ואני פסיכותרפיסטית, מוסמכת בפסיכולוגיית הגשטאלט, מדריכת מטפלים ומנחי קבוצות (סופרוויז'ן) ובעלת דוקטורט בפסיכולוגיה, בדגש על טיפול קבוצתי. בעבודתי אני מטפלת ביחידים ובזוגות, מנחת קבוצות, מרצה ומלמדת במגוון מסגרות בעולם האקדמי והעסקי, יוזמת ומנהלת בית הספר לאינטליגנציה רגשית.
אתם מוזמנים להרשם לערוץ שלי ולהתעדכן בכל פעם שעולה סרטון וידאו חדש שלי - בנושאי פסיכותרפיה לאנשים ולעסקים, אינטליגנציה רגשית ופסיכולוגיה שימושית של היומיום לפרטים נוספים היכנסו לאתר הבית - www.ronitnesher.com אתר בית הספר לאינטליגנציה רגשית - www.school-of-emotions.com
הרצאה טובה אבל אבל אבל מדי פעם יש הפרעה בקול לא ברור עד לא שומעים למשל בדקה 28 עד 29 וזו לא תקלה אצלי בדקתי היו פעמים גם קודם אבל הרצאה עד עכשיו דקה 29 מעניינת מאוד תודה
האם החיים הם מבחן? כתוב בתורה שכל אחד עובר מבחנים בחייו דרכם ההשגחה העליונה בוחנת אותנו. אכן, חיינו הם מבחן. הכי ברור בסיפור על יציאת מצרים. "מצרים" מייצגת את הרצונות האגואיסטיים שלנו, וככל שאנחנו מכינים את עצמנו ליציאה מהאגו שלנו, כך אנחנו מתחילים להרגיש את האגו שלנו עובד עליו, שולט ומתגבר עלינו, וגם אנחנו כל הזמן מנסים להתגבר עליו. הקושי הגובר להתגבר על האגו שלנו נקרא "נטל הלב", מה שמביא אותנו להרגיש שאנחנו לגמרי תחת שלטון האגו, תחת פרעה, ואנחנו מרגישים אותו כאויב שלנו. למה אנחנו באים להרגיש את האגו שוכן בתוכנו כאויב שלנו? זה נובע מנקודה קטנטנה של רצון בתוכנו הנקראת "משה" שמושכת אותנו לצד השני של האגו שלנו: מציאות של חיבור חיובי אחד לשני עם גישות של אהבה והענקת בקרבנו. במשחק הזה עם הכוח העליון של האהבה והענקת הנקרא "הבורא", כמו גם עם פרעה, משה, עם ישראל (כלומר, אלה שחולקים את הנקודה המשותפת של הרצון להתעלות מעל האגו) והמצרים, אנו מתחילים לגלות את הכוחות האלה הפועלים בתוכנו. מתחילים לראות איך אנחנו אבודים תחת שלטון פרעה בלי כוח עליון של אהבה והענקת (הבורא) שיוציא אותנו החוצה. אם נעבור את החיים בידיעה שזו המצרים שלנו ושאנחנו צריכים לעלות לדרגה גבוהה יותר ולא להישאר באגו, איפה שהפרעה והמצרים הפנימיים שלנו רוצים להחזיק אותנו, אז נלמד איך להשתמש בחיינו בדרך שבה מביא את כולנו למצב של הרמוניה מוחלטת, שלווה ואושר. לאחר מכן אנו באים לראות את החיים כמטרתנו לברוח מהטבע האגואיסטי שלנו ולצאת אל מה שנקרא "גאולה", שהוא תחושת העולם העליון, הנצח והשלמות. חיינו הם אכן מבחן והזדמנות. אם אנחנו כל הזמן מנסים לראות איפה ואיך פועלים עלינו, ומנסים להיאחז במחשבה שמעבר לרצונות האגואיסטיים שלנו יש כוח עליון של אהבה והענקת שמבקש שנהיה יצורים בוגרים על ידי התעלות מעל האגו שלנו, אז אנחנו יכולים לראות את חיינו כמבחן - כמבחן שלנו על עצמנו. אז נוכל לממש מה זה לחיות מעל האגו במציאות שבה הכוח העליון של האהבה והענקת ממלא את החיבורים בינינו. על ידי כך, אנו שואבים את הכוחות האוהבים והמעניקים לחיינו ובהתאם לכך עולים לחיי הנצח והשלמים. אם אנחנו לא מיישמים על עצמנו מבחן כזה וממשיכים לתת לרצונות האגואיסטיים שלנו לקבוע כל מחשבה ותנועה שלנו, אז אנחנו פשוט נעלמים כשאנחנו מתים, ואז אנחנו פשוט מחכים להזדמנות הבאה שלנו במחזור החיים הבא.
כסף הוא לא מטרה, אומרים כולם, רק אמצעי. אפשרות להשיג כל מיני דברים שנרצה, ולקבל סיפוק מזה. ליהנות, לממש שאיפות. הבעיות מתחילות כששמים לב לחשבון פשוט: אנחנו רצים אחרי הכסף, הרבה יותר ממה שנהנים בפועל בזכותו. סכמו את כמות המאמצים, הלחצים, החרדות, מול כמות ההנאות, הריגושים, השמחות, ותראו שבעצם אנחנו חיים במינוס. אפילו העשירים הכי גדולים, ואלו שמצטלמים טוב, דווקא אצלם חוגג הדיכאון. במקור, הכסף נולד כדי לעזור לבני אדם לנהל אינטראקציות. לפני המצאת הכסף, עוצמתו של אדם נמדדה בכוח הזרוע, בכמות התבואה ועוד, והכסף הכניס סרגל מדידה אולטימטיבי. אתה יכול להיות זקן או חלש פיזית, אבל אם בבנק יש לך הרבה אז אתה נחשב לחזק. מבחינה מהותית, כסף פירושו יכולת כיסוי. על ידי הכסף יכול היה האדם לכסות רצונות שונים שהתעוררו בו, להביא להם מילוי. למעשה, חוץ מענייני גורל שלא בשליטת האדם כמו מחלות, חס ושלום, תאונות, אסונות, הכסף היה נראה כאדוני הכול. לכן במשך ההיסטוריה נעשה עניין העושר לחשוב מאוד. אבל בשנות השישים של המאה הקודמת החלה מגמת התפתחות שונה. ילדי הפרחים מאסו ברדיפה אחר הכסף ואמרו: "די! האושר נמצא בדברים אחרים". וגם בדורנו, אנשים אמנם זקוקים לכסף כדי לחיות בנוחות, אבל כבר לא מסוגלים להסכים עם חיים בפורמט של לחץ בלתי פוסק, תחרות הרסנית עם כל מי שבסביבה, חרדה תמידית לגבי מה יהיה עם הכסף שלך. מותשים מכל הריצות אחרי סמלי סטטוס, מבצעים, קניות, מכל מה שדוחפים לנו בפרסומות. ועולות מחשבות על חיים פשוטים יותר, כמו שאולי אמור להיות. איך קרה שאת כל הכוחות, את כל תשומת הלב, את כל המחשבות, אנחנו מכוונים לעוד כמה אפסים בחשבון הבנק?! ברור שצריך לדאוג לקיום ברמה סבירה, אבל בזה מסתכם כל הסיפור שלנו פה?! ושאלות גדולות כאלה, מהותיות, מסמנות איזשהו סוף לכל ההתפתחות שעברה האנושות עד כה. מכאן גם השורש להסתגרות שרואים בכל מקום, אנשים שוקעים לדיכאון, חיים על תרופות, בקושי סוחבים מיום ליום. כדי לצאת מהמשבר הכולל שאליו מגיעה האנושות היום, נצטרך להתמודד יחד עם אתגר גדול: איך להביא מילוי לשאיפה התמידית של האדם ליהנות מהחיים? הרי בלי טעם אי אפשר לחיות. אילו רצונות כדאי יהיה לאדם לגדל בתוכו, שאותם יוכל תמיד למלא ולהרגיש שלם עם עצמו. מאושר. מממש את מלוא הפוטנציאל שלו. הרי גם הכסף לא היה עניין בפני עצמו, אלא רק אמצעי להשגת הנאות. בתהליך הזה נלמד להבדיל בין שתי רמות: מילוי צרכי הקיום שלנו, לצד פיתוח רוח האדם שבנו. כל בר דעת מבין שעם הקדמה הטכנולוגית של היום יש לאנושות אפשרות לספק לכל אדם בעולם את צרכי הקיום בכבוד, הבעיה היא רק ביחסים הלא טובים בין בני האדם. זה מה שתוקע אותנו, ושואב את כל המשאבים למלחמות שונות. וזה נכון לא רק ברמת המקרו, אלא גם במערכות יחסים פרטיות. מכירים הרבה זוגות שחיים באושר? האגו המתעצם לא נותן לאדם לסבול מישהו לידו. העתיד שלנו תלוי בפיתוח יכולת להתקשר זה לזה באופן אינטגרלי, בהשלמה הדדית, ויש בזה שיטת חיבור שלמה שעוד צריכה להתגלות. וכשמחשבים ורובוטים יפלטו מיליארדים משוק העבודה, זה יהיה העסק המרכזי שאליו נוכל להתפנות. האדם של מחר יקבל הנאה מחיבורים חדשים בין הלבבות. אנחנו נזרים בינינו אנרגיות, מילויים והנאות. לא יהיה לזה סוף, כי הקשר האינטגרלי יעלה אותנו למרחב שבו יש תמיד התחדשות, שמחה, תענוג. כוח החיים יזרום בינינו, כמו בין התאים בגוף. אך בשונה מכל מערכת הטבע שבה הפרטים מקושרים מאליהם באינטגרליות, אצלנו זה יבוא מתוך בירור עצמי, בחירה ומודעות. כך המין האנושי יעפיל לדרגת ההתפתחות הבאה, ובה מושג הכסף יקבל משמעות גבוהה. כסף משותף, יכולת לכסות זה את זה באהבה, למלא את האחרים דרכך. אחרי היסטוריה אגואיסטית שלמה שמסתכמת באין מוצא, אנחנו כבר מוכנים להתחיל כזו עלייה. מהחומר אל הרוח, שיהיה לנו בהצלחה.
נפלא- הרצאה לענין.שירבו כמותה באתר ללא כוונה להתעשר? תמשחו כך תגבו כסף .מה שגביתם יוחזר במלואו..אנחנו במצב שבורא עולם רואה ושומע והכל יוזר בצרורות שלא חיכתם לו.
לחזק אתכן משנת 1990 אני האינטואיציה שלי הצעתי במצבים קשיים הצלחתי להוכיח לרפואה הפקודות למוח הם אחד מפלאי הטבע ואני גם כיום מצליחה לשרוד בבריאות לא הגיונית מבוגרת מאוד
חכמה עילאית ברכבת תחתית בינואר 2007 עמד כַּנָּר רחוב בכובע בייסבול לראשו בתחנת הרכבת התחתית הסואנת של וושינגטון וניגן במשך קרוב לשעה יצירות מופת של יוהאן סבסטיאן באך. בפרק הזמן הזה חלפו על פניו מעל אלף אנשים ורובם לא שמו לב אליו בכלל. עשרים ושבעה מהם זרקו לו מטבע והמשיכו בדרכם, שבעה נעצרו להקשיב לרגע לנגינה ורק אחד בלבד זיהה אותו. המנגן היה ג'ושוע בל, אחד הכנרים המפורסמים בעולם, מוזיקאי מחונן ומבוקש שממלא אולמות גדולים בקהל המשתוקק לשומעו הרוכש כרטיסים זמן רב מראש. בל נענה לניסוי חברתי שהציע עיתונאי מעיתון "וושינגטון פוסט": לבדוק האם הציבור יבחין באיכותו הנדירה של "נגן הרחוב". אני לא חושב שהמסקנות מהמחקר יכולות להיות כפשוטן. לרוב הקהל יודע להבחין בנגינה משובחת אם היא נשמעת בתנאים מתאימים. הרי אנחנו יודעים מהי הרכבת התחתית. אף אחד לא נכנס אליה באותו האופן שבו הוא נכנס לאולם קונצרטים כשהוא מוכן ומכוון לשמוע מוזיקה שמימית. אנשים עוברים בתחנה בדרכם מנקודה א' לב', הם ממהרים, הם טרודים, הם שקועים במטלות שעליהם לבצע, ככה שגם אם נשמעת באוזניהם הרמוניה מושלמת, הם לא פנויים לשמוע אותה, לא יכולים לתת לה להלום בהם, להשתלט על החושים ולרומם אותם לעולמות אחרים. אותו הדבר אפשר להגיד על שאר האומנויות והחכמות הקיימות בעולם: כדי לקלוט אותן דרושים תנאים פנימיים מיוחדים וסביבה שמגיעה מוכנה לזה. כך גם לגבי חכמת הקבלה: היא עומדת בטבורו של עולם אלפיים שנה, הרבה לפני שהתפרסמו בו שאר הדתות, האמונות והזרמים השונים. אך מעטים אלה שנעצרו להקשיב מה יש לה להציע. חכמת הקבלה נגישה לכולם כמו אותה מנגינה בתחנה התחתית. כל אחד יכול לעצור, לאפשר לה לשטוף את המחשבה, לרומם את הלב, עד שיחוש מי הוא באמת ומהו העולם הזה, מאיפה הוא בא ולאן הוא הולך. ובכל זאת מעטים הם העוצרים, מזהים אותה כחכמת האמת, זו שיש בה תשובה לכל שאלה שניקרה אי-פעם בראשו של אדם מיום שבא לעולם. כמו ברכבת התחתית, הבעיה היא לא בפשטות שבה החכמה מציגה את הידע האצור בה, אלא בכך שלאנשים אין את התנאים המתאימים כדי לעצור ולהתרשם ממנה. ראשם של העוברים ושבים בעולמנו טרוד בשאלות כמו: מה לאכול בצוהריים? מה יהיה עם הילדים? מאיפה לקחת כסף לחופשה הבאה? מה יהיה עם הגשם או החמסין, מה יהיה עם העולם? והארץ שלנו הקטנה והמסכנה, מה יהיה איתה? לכן עם כל ההשתדלות לפרסם את חכמת הקבלה ולמרות השייכות הישירה שלה לעם ישראל והתשובות המדויקות שהיא נותנת לשאלת קיומנו כאן, אני לא חושב שהרבה אנשים יצליחו להקשיב למה שיש לה להגיד, עד שהכוח העליון יתערב ויכניס בינינו תנאים התחלתיים, נתונים בסיסיים שיפקחו את עינינו ויפתחו את אוזנינו לעכל את מה שיש לה למסור. אנו נמשיך לפרסם את חכמת הקבלה ככל שנוכל, ונחכה בסבלנות לרגע שבו יבשיל הזמן ויתפתחו התנאים בהם עם ישראל יזהה את האוצר שיש בידיו, יתקרב לחכמה ויתעמק בה. ואז יגיע הרגע שבו עם ישראל יסחוף את כל העולם אחריו להאזין עימו למסר העמוק שיש לה למסור לעולם.
קנאה. אחד הרגשות העזים ביותר. בדרך כלל אנשים נוטים להסתיר את העובדה שהם מקנאים, לא נעים להודות שכך מרגישים, אבל דווקא בעזרת אש הקנאה אפשר להגיע להישגים בלתי מוגבלים. על קנאה שהורסת, על קנאה שבונה, ועל זו שתוכל להקפיץ אותנו אל המגרש של האלופים. מצד הטבע, האנושות בנויה כפירמידה של רצונות. מיקומו של אדם בפירמידה מוגדר על ידי הרצון שמניע אותו. רוב בני האדם נמצאים בבסיס הפירמידה עם רצונות כמו הרצון לאוכל, למין, למשפחה, מדי פעם נופש, טיול, בילוי, מסעדה. בדרגה השנייה בפירמידה מצויים אלה שרוצים עושר מופלג. בדרגה השלישית מצויים בעלי הרצון לכבוד ולשליטה, ובדרגה הרביעית כאלה שרוצים מדע והשכלה. הקנאה ניתנה לנו כדי שנתקדם בחיים. בלעדיה לא היינו יוצאים מעולם החי, גרים עד היום באיזו מערה. אדם מסתכל על הדשא של השכן, על הבית שלו, על הרכב, על הקריירה, על ההישגים, על המעמד, על הילדים המוצלחים שלו, ומקנא. ככל שאש הקנאה שורפת הרצון שלו גדל, וזה נותן לו כוחות להשקיע מאמץ, ללמוד, להתפתח, להתקדם. אבל יש מצבים שהקנאה יכולה ממש לשגע. לצורך המחשה, התמודדת עם מישהו על איזו משרה חשובה, הפסדת, ואתה מקנא בו נורא. כל פעם שאתה רואה אותו נכנס אל המשרד שכל כך רצית שיהיה שלך, אתה אוכל את עצמך. בעומק ליבך אתה מאחל לו רק רע. שייכשל, שייעלם, שיתאדה, שכולם יראו שזו הייתה טעות לא לקחת אותך. קנאה כזו יכולה להטריף בנאדם, להביא לצעדים קיצוניים ואפילו חולניים. לכן כדאי ללמוד לאזן את הרגש העוצמתי הזה עם שכל. לשלוט בו, לכוון אותו צעד אחר צעד לשיפור עצמי, שיביא לנו בעתיד הישגים יותר גדולים. כאן יש אינספור שיטות פסיכולוגיות, יועצים ומאמנים. מה מחדשת חכמת הקבלה? היא מציעה התפתחות בנתיב שונה לגמרי, שבו אף אחד לא יוכל לעמוד בדרכך, ואף אחד לא ינסה להכשיל אותך. מדובר בדרגת התפתחות גבוהה יותר בפירמידת הרצונות, והרצון שמניע אותה הוא רצון לגילוי שורש הנשמה שלך. אדם שזוכה לזה רוכש הישגים, התפתחות, יציאה מעצמו לעולם אחר, יפה, טוב, עליון. גם בהתפתחות הרוחנית הקנאה מהווה מנוע צמיחה, ועליה נאמר "קנאת סופרים תרבה חכמה". זוהי קנאה בחכמים הגדולים, אלה שלאורך הדורות פיצחו את סוד החיים. מה שהעניק לאותם אנשים את התואר "חכמים", זה שהם לא קינאו בהישגים הארציים של הסובבים אותם, אלא בשלמות ובנצחיות שבטבע. לא פחות. התעורר בהם רצון מיוחד להיות שלמים ונצחיים כמו הטבע כולו, והם גילו את השיטה לעשות זאת. הקניינים שהם רכשו לא היו ברמה של עושר, שליטה, כבוד או מושכלות, קניינים שמוגבלים בזמן, תנועה ומקום, אלא קניינים רוחניים, בממד עליון. היום אנחנו חיים בתקופה היסטורית שלא הייתה כדוגמתה. הקנאה שדחפה אותנו קדימה מדור לדור, מביאה להכרה שבעידן האגו הגדול כולנו כמו משחקים בארגז חול. אנשים ועמים מתקוטטים כמו ילדים, הורסים זה לזה את הבריאות ואת החיים. ומפני שהעולם נעשה יותר ויותר מקושר וכולם תלויים בכולם, נוצר איום ממשי על המשך קיומנו כאן. מי יודע מה עלול לבוא קודם, מלחמת עולם גרעינית או קריסה אקולוגית. הריקנות, הייאוש והדיכאון שמשתלטים על כולם, רומזים לנו שהגיע הזמן לעלות. לשדרג את הקנאה, להגדיר מחדש כיוון ומטרה. רוצים או לא, מגמת ההתפתחות האבולוציונית מראה שהעתיד שלנו יכול להיות רק מחובר. זה דורש שינוי מהותי בטבעו האגואיסטי של האדם, עלייה לממד רוחני שבו כולם מהווים איברים בגוף אחד. שתהיה לנו דרך צלחה!.
רונית יקרה, ממש נפלת לי משמיים אני בחרדה זמן רב דנטלית ופה נתת לי פתרון לפנות לרופא או טיפול בחרדות והכי חשוב שלא רק אני שם!!! תודה רבה נורית שהכרנו אצל חני
ביחד ולחוד אמריקה שסועה וזו רק ההתחלה. ההתנגשות והקוטביות שמתעצמות בה מיום ליום מעמידות את שני המחנות זה נגד זה, ימין ושמאל. ולא רק באמריקה העצבים רופפים, אלא ההתגוששות והניגודיות מתגלות היום ברוב המשטרים ובין אזרחי העמים. הפילוג חודר היום אפילו לחיי המשפחה. ההבדלים גדלים, ומחלקים את בני האדם לשני צדדים עוינים מאוד. לפי חכמת הקבלה, ההתפתחות האנושית מאופיינת ברצון הולך ותופח, רצון לקבל הנאה שעם הזמן תופס צורה אגואיסטית על חשבון האחר. הגישה הזאת מביאה את האדם להתרכז בעצמו יותר, ומכאן מתפצלות דעותיהם של בני האדם כמו שני שבילים שמתרחקים ולעולם לא ייפגשו. אמריקה היא דוגמה קיצונית לכך, ולכן נוח לצפות בה ולראות בבירור לאן עתיד העולם להגיע. היא בנויה כמעין בבל מודרנית, מורכבת בערבוביה מכל הדתות האמונות והדעות, ולכן היא מפותחת מאוד ומפולגת באופן מיוחד. אבל המצב הקוטבי הזה כבר נמצא סמוי אפילו ברוסיה ובסין. יש בהן שליטים שמחזיקים קצר את העם, אבל גם זמנם אוזל. בסופו של דבר, כל העולם יתפלג לשני צדדים שעומדים זה מול זה, ללא מטרה משותפת שתקשור ביניהם. זה יתבטא בכל תחום: באקולוגיה, בחימוש, ביחס למשפחה, למין, למזון, לבעלי חיים. במקום להתקרב זה לזה ולהבין האחד את השני - כמו שחשבנו שיקרה כאות להתפתחות המין האנושי, בעל השכל המפותח, הרגש האנין והניסיון העשיר - ההפך קורה. ככל שהעולם יוסיף ויתקדם, הוא רק יהיה שסוע יותר, עד שהשנאה, הדחייה וחוסר הנכונות להגיע להבנה הדדית, יגיעו לשלמות. למה התהליך כל כך הפוך מהשכל האנושי הישר? מכיוון שהוא לא נובע מהשכל האנושי הישר. הוא נקבע ומגיע ממעמקי הטבע העגול. כוח הטבע מעורר בחברה האנושית את החלוקה המובהקת הזאת לימין ולשמאל, מפלג שווה בשווה, עד שכמו באמריקה של ימינו אנחנו מתפלאים: איך זה יכול להיות? מיליונים מצד אחד, מיליונים מצד שני, ומספר בודד של קולות יכריע מי יהיה הנשיא הבא? עם כל הכבוד לבחירות הדמוקרטיות, אף מנהיג אינו כלול משני הצדדים, אף מנהיג לא יכול לעמוד בלב העם, בין שני המחנות, ולהבטיח כמו שנהוג בסיסמאות הבחירות: "אני המנהיג של כולם". הטבע יגלה וידגיש שני קווים מובהקים בחברה המודרנית, שני קווים שלא מסוגלים להגיע לפשרה, הסכמה, שלא לדבר על חיבור ואהבה. וככל שהעולם יתקרב למצב של חוסר מוצא, דווקא אנחנו, עם ישראל, נמצא את עצמנו במרכז העניינים, תחת מבטו החודר של העולם. מבפנים תעלה באומות העולם האשמה כלפינו, בפירוד ביניהם. כך יתייצב העולם: מפוצל לימין ולשמאל בכל הרבדים - ובאמצע ישראל, אלה שאשמים בזה שמיליארדים על מיליארדים לא יכולים להתקשר. הזוי, מוזר, לא מובן, לא מתקבל על הדעת, אבל זה מה שיהיה. כך כתוב. אז נילחץ אל הקיר ולא תישאר לנו ברירה אלא לגלות סופסוף מי אנחנו עַם ישראל, מה ייעודנו, מה תפקידנו, בשביל מה אנחנו כאן. האומה הישראלית הותקנה כמעבר, ובאותו שיעור שנתחבר בינינו מעל ההבדלים, כך נפיץ אור לגויים, כך נעורר כוח של חיבור ואהבה, כך נמשוך לעולם כוח עליון שיחבר מעל ההבדלים, כמו שכתוב: "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו". זה תהליך בהתהוות, הוא יכול לקחת עוד שנים, אבל צריך כבר היום להתחיל לשמוע אותו, לתת לו לטפטף ללב ולהמטיר לתודעה. ככל שניערך מהר יותר לקראתו, כך הדרך תהיה נוחה וטובה לכולנו.
