כתבה מטומטמת ביותר בפרט שמה שכותבים בחיפוש הוא אחר לחלוטין לא ילדים ולא נעלים רק פרסומת לאיזה הזוי שראה משו באיזה אירוע והחליט לעשות קצת רייטינג מגעיל ביותר
התענוג האולטימטיבי מדענים גילו שנמלה שנחשפת לחום במהלך פעילות עם נמלים אחרות מתנהגת כאילו היא לא מרגישה זאת. היא ממשיכה בהתנהלות הרגילה עם כל הנמלים האחרות ומשנה את כיוון התנועה שלה רק כשכל שאר הנמלים עושות זאת. הדבר נכון גם לגבי להקות דגים ולהקות ציפורים כמו זרזירים למשל. הם אינם הולכים זה אחר זה, אלא נעים כאילו הם אורגניזם אחד המורכב מאינספור יחידים. אינני יודע אם הם עושים זאת על ידי שחרור הורמונים או על ידי משהו אחר, אבל התוצאה היא שבתנועתם הם לגמרי מסונכרנים זה עם זה. בני אדם אינם יכולים להרגיש כך. נשללה מהם היכולת להתמזג לחלוטין בקבוצה. אנחנו נותנים עדיפות לאינדיבידואליות שלנו על פני שאר חברי הקבוצה, ולכן איננו יכולים להתחבר למוח הקולקטיבי כמו זרזירים ולהקות דגים. מאחר שאיננו מסוגלים לחוש את המוח הקולקטיבי נמנעת מאיתנו הבנת ותפיסת המציאות הקולקטיבית. זה כאילו אנחנו חיים בעולם שבו איננו יכולים לראות מעבר לאף שלנו. עם זאת, דווקא בגלל שאנחנו לא נולדים עם תפיסה קולקטיבית, אנחנו נשיג הרבה יותר כשנפתח את התפיסה הזו. לא רק שנשיג את המוח הקולקטיבי, אלא גם את המחשבה שמאחורי התפתחותו, את ההבדל בין המצב שבו יש לנו מוח קולקטיבי לבין המצב שאין לנו אותו. ברגע שאנחנו משיגים את התודעה הקולקטיבית אנחנו מגלים סוג חדש לגמרי של תענוג, התענוג האולטימטיבי. בסוג כזה של תענוג אנחנו משתוקקים להרגיש לא את עצמנו, אלא את הקיום הקולקטיבי שלנו, את האחדות שלנו. זו לא דחייה של העצמי, אלא תוספת של עצמי חדש שמורכב ושייך לכל הקיים במציאות. האני המקורי שלנו ממשיך להתקיים ומתווסף אני כולל חדש. כשזה קורה אנחנו מבינים את המשמעות האמיתית של אהבה ומדוע כולם משתוקקים אליה. באהבה הזאת אנחנו מרגישים בה בעת את האני הנפרד שלנו וגם את המאמצים של כולם להתעלות מעל הנפרדות של עצמם והרצון להתאחד עם האחרים באהבה. במצב המתקדם הזה האגואיזם שלנו מנסה כל העת להבחין בין מצב של שנאה ופירוד לבין מצב של אהבה וחיבור. ככל שהאגו של האדם גדול יותר, כך שמחת האהבה גדולה יותר כי אגו גדול יותר דורש אהבה גדולה יותר כדי להתגבר עליו. בסופו של התהליך, האדם מרגיש באופן דואלי הן את האנוכיות הגמורה של האגו והן את האהבה האבסולוטית שקיימת בתודעה הקולקטיבית. מה שדגים וציפורים מרגישים באופן אינסטינקטיבי אנחנו יכולים להרגיש רק ברגע שאנחנו מפתחים אהבה לכל חלקיק שבבריאה. האהבה האולטימטיבית הזו מביאה עימה את התענוג האולטימטיבי. האהבה האולטימטיבית שכולנו משתוקקים להרגיש היא לא שיאהבו אותנו באופן מוחלט, אלא להרגיש אהבה חלוטה לאחרים. כשאנחנו חווים זאת, אנחנו מגלים שכל המציאות קשורה בין חלקיה באהבה חלוטה..
קנאה. אחד הרגשות העזים ביותר. בדרך כלל אנשים נוטים להסתיר את העובדה שהם מקנאים, לא נעים להודות שכך מרגישים, אבל דווקא בעזרת אש הקנאה אפשר להגיע להישגים בלתי מוגבלים. על קנאה שהורסת, על קנאה שבונה, ועל זו שתוכל להקפיץ אותנו אל המגרש של האלופים. מצד הטבע, האנושות בנויה כפירמידה של רצונות. מיקומו של אדם בפירמידה מוגדר על ידי הרצון שמניע אותו. רוב בני האדם נמצאים בבסיס הפירמידה עם רצונות כמו הרצון לאוכל, למין, למשפחה, מדי פעם נופש, טיול, בילוי, מסעדה. בדרגה השנייה בפירמידה מצויים אלה שרוצים עושר מופלג. בדרגה השלישית מצויים בעלי הרצון לכבוד ולשליטה, ובדרגה הרביעית כאלה שרוצים מדע והשכלה. הקנאה ניתנה לנו כדי שנתקדם בחיים. בלעדיה לא היינו יוצאים מעולם החי, גרים עד היום באיזו מערה. אדם מסתכל על הדשא של השכן, על הבית שלו, על הרכב, על הקריירה, על ההישגים, על המעמד, על הילדים המוצלחים שלו, ומקנא. ככל שאש הקנאה שורפת הרצון שלו גדל, וזה נותן לו כוחות להשקיע מאמץ, ללמוד, להתפתח, להתקדם. אבל יש מצבים שהקנאה יכולה ממש לשגע. לצורך המחשה, התמודדת עם מישהו על איזו משרה חשובה, הפסדת, ואתה מקנא בו נורא. כל פעם שאתה רואה אותו נכנס אל המשרד שכל כך רצית שיהיה שלך, אתה אוכל את עצמך. בעומק ליבך אתה מאחל לו רק רע. שייכשל, שייעלם, שיתאדה, שכולם יראו שזו הייתה טעות לא לקחת אותך. קנאה כזו יכולה להטריף בנאדם, להביא לצעדים קיצוניים ואפילו חולניים. לכן כדאי ללמוד לאזן את הרגש העוצמתי הזה עם שכל. לשלוט בו, לכוון אותו צעד אחר צעד לשיפור עצמי, שיביא לנו בעתיד הישגים יותר גדולים. כאן יש אינספור שיטות פסיכולוגיות, יועצים ומאמנים. מה מחדשת חכמת הקבלה? היא מציעה התפתחות בנתיב שונה לגמרי, שבו אף אחד לא יוכל לעמוד בדרכך, ואף אחד לא ינסה להכשיל אותך. מדובר בדרגת התפתחות גבוהה יותר בפירמידת הרצונות, והרצון שמניע אותה הוא רצון לגילוי שורש הנשמה שלך. אדם שזוכה לזה רוכש הישגים, התפתחות, יציאה מעצמו לעולם אחר, יפה, טוב, עליון. גם בהתפתחות הרוחנית הקנאה מהווה מנוע צמיחה, ועליה נאמר "קנאת סופרים תרבה חכמה". זוהי קנאה בחכמים הגדולים, אלה שלאורך הדורות פיצחו את סוד החיים. מה שהעניק לאותם אנשים את התואר "חכמים", זה שהם לא קינאו בהישגים הארציים של הסובבים אותם, אלא בשלמות ובנצחיות שבטבע. לא פחות. התעורר בהם רצון מיוחד להיות שלמים ונצחיים כמו הטבע כולו, והם גילו את השיטה לעשות זאת. הקניינים שהם רכשו לא היו ברמה של עושר, שליטה, כבוד או מושכלות, קניינים שמוגבלים בזמן, תנועה ומקום, אלא קניינים רוחניים, בממד עליון. היום אנחנו חיים בתקופה היסטורית שלא הייתה כדוגמתה. הקנאה שדחפה אותנו קדימה מדור לדור, מביאה להכרה שבעידן האגו הגדול כולנו כמו משחקים בארגז חול. אנשים ועמים מתקוטטים כמו ילדים, הורסים זה לזה את הבריאות ואת החיים. ומפני שהעולם נעשה יותר ויותר מקושר וכולם תלויים בכולם, נוצר איום ממשי על המשך קיומנו כאן. מי יודע מה עלול לבוא קודם, מלחמת עולם גרעינית או קריסה אקולוגית. הריקנות, הייאוש והדיכאון שמשתלטים על כולם, רומזים לנו שהגיע הזמן לעלות. לשדרג את הקנאה, להגדיר מחדש כיוון ומטרה. רוצים או לא, מגמת ההתפתחות האבולוציונית מראה שהעתיד שלנו יכול להיות רק מחובר. זה דורש שינוי מהותי בטבעו האגואיסטי של האדם, עלייה לממד רוחני שבו כולם מהווים איברים בגוף אחד. שתהיה לנו דרך צלחה!
לדעתי בזבוז הספונסר היהודי צריך לתמוך בילד החדש שמתחרה השנה בפורמולה 3 ירון כהן זה הזמן לתמוך בו עדיין צעיר טירון עם פוטנציאל ענק מאמין שאם יהיה לו שקט כלכלי הוא יצליח הרבה הרבה יותר מניסני
אכזבה אכזבה אכזבה שנתיים וויליאמס פתחו לו דלת ביקשו שישלים ניקוד כדיי שיוכל להתחרות אבל מאז שנתיים עברו והבחור לא מסוגל לצבור ניקוד יש לו יותר תאונות מנקודות אני חושב ... קבל הזדמנויות תמיכה הכל אבל לא מסוגל כנראה להגיע לרמות תחרותיות
מסכנים שדופקים את מערכת ההיצטרובל של המח כמו גם ערפת עומר חשאב הנוער חושב שהוא מריח בחומה נו זה פשוט אבסורד ודרך אגב נגעתה נסעתה זה תוקע לבן אדם את המח !!! עיין שם !!
