הרבה אנשים שוקלים לעזוב את הארץ לטובת מקומות רגועים יותר, בטוחים יותר, עם יותר כסף ויותר איכות חיים. בעולם הגלובלי של היום, הם מסבירים, בן אדם יכול לחיות כמעט בכל מקום. סוף המפעל הציוני, או שיש מצב להציל? נתחיל מהשורה התחתונה: אם לא נעשה כאן מהפכה רוחנית, העסק אבוד. המהפכה הזו צריכה לכלול עדכון להגדרות של מה זה אומר להיות ישראלי, מהו עם ישראל ומהי ארץ ישראל מבחינה רוחנית. מה שעובר לנו בראש למשמע המושגים הללו ממש לא מספיק. בספר המדע מתאר הרמב"ם כיצד נולד עם ישראל מהתקבצות של אנשים מכל מיני עמים ושבטים, שחיו בתקופתו של אברהם. הוא היה חוקר בבלי שגילה שבכל הטבע פועל כוח אחד, ותכונתו השפעה טובה, כלומר אהבה ונתינה טהורה. הגילוי הזה הפך אותו לאיש החסד. אברהם לימד את כל מי שהיטה אוזן איך מתחברים באהבה מעל כל האגו וההבדלים, כדי להתאים לאחדות הטבע. מכאן באה ההגדרה: עם ישראל פירושו אנשים שמחוברים ביניהם בחוקי האהבה שלימד אברהם. ישראל, מלשון ישר אל, זו הגדרת כיוון מדויקת: ישר אל כוח הטבע העליון, כוח ההשפעה והאהבה. המטרה הגבוהה של קיומנו בעולם היא להידמות לו, לרכוש את תכונתו. גם למושג ארץ ישראל יש הגדרה מהפכנית. ארץ פירושה רצון, שמכוון ישר אל כוח ההשפעה והאהבה. אם אנשים מתחברים ביניהם על בסיס כזה, מתהווה ביניהם רצון משותף, כוח מיוחד, שתואם לשטח המסוים הזה על פני כדור הארץ. לכן כתוב שמי שיש בו נטייה להתפתחות רוחנית, מרגיש משיכה לכאן. כאלה הן ההגדרות הרוחניות, אבל מאז שהעם שלנו נחרב עקב שנאת חינם, אנחנו מנותקים מהן. עד שלא נבנה מחדש חיבור ואהבה בין אדם לאדם, מבחינה רוחנית לא נוכל להיחשב לעם ישראל וגם מגורינו כאן לא ייחשבו להימצאות בארץ ישראל. להיות ישראלים זה להתפתח לרמה שבה נרגיש כאיש אחד בלב אחד, ערבים זה לזה, כל ישראל חברים. מעל כל חילוקי הדעות, מעל כל הדחיות, אנחנו צריכים ללמוד להתקשר באהבה. "על כל פשעים תכסה אהבה", נאמר על כך במקורות, ויש בזה שיטת חיבור שלמה שמפורטת בחכמת הקבלה. אם נפנה לכיוון הזה, אלה שהיום שוקלים לעזוב ירגישו שאין מקום יותר טוב, יותר חם, יותר קרוב. שיהיה לכולנו בהצלחה!
