הרב שבתי סלבטיצקי הינו שליח הרבי מליובאוויטש זצ"ל וראש מוסדות חב"ד באנטוורפן. מרצה עולמי במחשבת ישראל. בשיעוריו ובהרצאותיו מעניק הרב שבתי חוויה יהודית מעמיקה, שמעבירה את עומקה ויופיה של התורה והיהדות בשפה שובת לב ובגובה העיניים. הרב סלבטיצקי ממחיש את הרעיונות בסיפורים מפעימים ומרגשים מהחיים, שטעמם לא פג.
כבוד הרב הודייה עליך ועל כל ישראל איזה שליחות מעצימה מרפאת את הלב והנפש. בכל עת כל כך נהנית מהשיעורים שלך נתרמת מהם כל כך תודה על החוכמה המזור והמרכוע שאתה מלמד אותנו יישר כח!!! תבורך בכל מכל וכל אמן
סיכום: השר שמואל תמיר שהיה נגד החוק למניעת הפלות שינה את דעתו לאחר שגילה לו הרב רפאל לוין שאמא של השר תמיר רצתה להפיל אותו ובזכות הרב אריה לוין ששיכנע אותה בכך שבכה בדמעות שליש לשמור על חייו ושל עוברה ולא להפיל אותו, השר תמיר באותה תקופה חי והפך לשר. ביקורת פוגעת לנו לפעמים בערך העצמי. כדי שהאדם יוכל לקבל ביקורת, הוא צריך להרגיש חזק מבחינה נפשית, שהיא לא תערער אותו. אחרי שאתה מזכיר את ההצלחות של האדם, שהוא מרגיש עוצמה ויכולת, רק אז אפשר לתת ביקורת. כאשר האדם כבול בשיגרה שלו קשה לו לשנות דברים, אך ברגע שהוא נכנס לשלב חיים חדש עם הרבה שינויים, יותר קל לו לשנות עוד כמה דברים. העם יודע שמשה הולך לעזוב אותם עכשיו, לכן הם יותר פתוחים לקבל ממנו את התוכחה כי יודעים שאין לו אינטרס והוא מעוניין רק בטובתם. את התוכחה הוא מתחיל בברכות, ואז שהם מרגישים שהוא אוהב אותם יותר קל להם לקבל ממנו ביקורת. הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא, אסור להשפיל אותו ולהרגיש מעליו או לסגור חשבון רגשי על פגיעה שפגע בנו בעבר. צריך להוכיח ממקום של אהבה, ממקום שהאדם רוצה שיהיה לשני יותר טוב. כאשר האדם מרגיש שהתוכחה מגיעה ממקום אוהב, הוא מקבל אותה. תוכחה מגולה ואהבה נסתרת. משה מוכיח את עם ישראל בדרך רמז, על ידי איזכור שמות המקומות שבהם הם הכעיסו את השם. מכאן לומדים שהביקורת צריכה להיות בדרך משל, סיפור, ולא בהכרח גלויה ולהגיד אתה לא בסדר אלא שהאדם עצמו יגיע לתובנה שהוא התנהג לא בסדר וצריך לתקן. משה רבינו בתוך התוכחה מכניס זכות, את העגל מזהב עשו מרוב זהב, השפע מחרפן את העני. כאשר אנו מבקרים מישהו, אנו צריכים להכניס כף זכות בתוך התוכחה. התוכחה צריכה להיות ממוקדת עתיד, מה צריך להיות בעתיד. משה מזהיר את עם ישראל, תיזהרו מהשפע, כי הוא עלול לגרום לכם לחטוא, וישמן ישורון ויבעט. גדולי ישראל אוהבים את התוכחה כי הם תמיד רוצים להשתפר. כשמוכיחים אותנו אפילו אם לא עושים את זה בצורה נכונה אנו צריכים להבדיל בין צורת ההוכחה להוכחה עצמה, אם היא נכונה, עלינו לקבל את האמת ממי שאמרה.
+++(((( ולפני מי אתה עתיד לתת דין וחשבון. התוצאה מכל מחשבה דיבור ומעשה חיובי! ובפרט הימנעות מפעולות שליליות במחשבה דיבור ומעשה! העבר הוא ההווה--ההווה הוא העתיד--והעתיד הוא ההווה אם אתה מבין-טוב.ואם לא-תשבור את הראש,תבין. הזמן הוא מצרך יקר.חולף יותר מהר-ממה שאתה מדמיין. איכות הזמן בידך-או להפוך אותו לנצחי-או לבזבוז ואבדון. כל פעולה טובה וכל הימנעות מפעולה שלילית, יש לה משמעות-וההשפעה-עמוקה ורחבה-ללא מעצורים.מעל ומעבר יכולת הדמיון שלנו. ועל זה אומר הזוהר הקדוש; "כד אתכפיא סטרא אחרא לתתא אסתלק יקרא דקב"ה לעילא על כולא יתיר משבח' אחרא" "סטרא אחרא לתתא" הכוונה לצד האחר למטה הפוך מצד הקדושה-הצד שאין לו עתיד נצחי. "כד אתכפיא" כל הימנעות מפעולה שלילית בהווה, על אף הקושי שבדבר, ויתור על הנאה זמנית או עתיד מזהיר זמני. אתה מתעלה מעל המגבלות של הזמן. הן באיכות והן בכמות.כי קישרת את ההווה ואת עצמך עם הבורא הנצחי. ואז ההווה הופך לעתיד נצחי.כלומר; קיים - הווה תמידי. וזה מה שאומר הזוהר הקדוש בהמשך; "אסתלק יקרא דקב"ה לעילא על כולא יתיר משבח' אחרא" שהאור אלוקי שמתגלה בכל העולמות הוא מעל ומעבר כל מוגבלויות. הזמן מורכב מאין ספור תנועות אם אין תנועה אין זמן - אין קדימה או אחורה.לא משנה מה הן איכויות התנועות אם זה תנועה של נמלה או תנועה של השמש. תנועה זו תנועה,.אם אין תנועות אין זמן. הבורא לא מוגבל לא בכמויות התנועות שהוא מייצר ולא באיכויות התנועות. הוא מייצר תנועות איכותיות אינספור שאין להם כלל השוואה לתנועות האיכותיות של העולם שלנו הקטן. האיכות של העתיד הנצחי תלויה בבחירתו של כל אחד ואחד בהתנהגותו במחשבה דיבור ומעשה בחיים הקצרים של בני תמותה עלי אדמות. המרחק בין איכות חיי נמלה לאיכות החיים של שלמה המלך, לא יכול לשמש דוגמא; ל המרחק בין איכות חיי נשמה, לאיכות חיי גוף בעולם הזה. כי בין רמות איכויות החיים השונים בעולם הזה, יש איזה שהוא יחס. אם כי המרחק יכול להיות אסטרונומי. בכל זאת הם כולם במסגרת חיי גוף. חיי נשמה, שביכולתה להחיות גוף, הוא מסוג שונה לגמרי, בלתי ניתן לדמיין או להשוותו לחיי גוף, לאיזה רמה שלא תהיה. הבורא לא מוגבל בכמויות ואיכויות וסוגי חיים שונים שהוא יכול לייצר ומייצר. הוא מייצר סוגי חיים שונים באינספור רמות שונים. שאין להם כלל השוואה לאינספור סוגי החיים ברמות שונות של העולם שלנו הקטן. התורה וחוקי המצוות מותאמים לא רק לחיי הנשמה כשהיא עדיין קשורה עם הגוף. אלא בעיקר לחיי הנשמה כאשר היא מתעלה בעילוי אחרי עילוי ברמות ובאיכויות אינסופיות לאור באור החיים את ה'. חיי תענוגי הגוף הזמניים, החולפים ונעלמים ו כלא היו, אינם יכולים לשמש כתחליף לחיי נשמה נצחיים. ועל זה אמרו חכמינו זכרונם לברכה; "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה". התורה והמצוות מקיפות את חיי אדם מיום גיחו מבטן אמו עד עת פקודתו. ומעמידות אותו בקרן אורה בשכל בריא, וקנין מידות נעלות והנהגות ישרות לא רק בן אדם למקום אלא גם בן אדם לחברו. כי המתנהג על פי התורה והוראות חכמינו זכרונם לברכה הוא חי חיים מאושרים בגשם וברוח. העיקר להרבות בתנועות איכותיות בריבוי לימוד התורה וקיום המצוות. ואז הזמן הופך נצחי העתיד הופך להווה תמידי. כל פעולה חיובית וכל הימנעות מפעולה שלילית, מצטרפת לחשבון גדול.
