בית א יושב בחדר וחושב אם את סולחת כי זה כואב הדמעות שבעיניי לא כאב עד מתי בך פגעתי אני מודה כי כל אדם בסוף טועה טעות היא דרך העולם צריך לדעת לסלוח גם הדמעות שבעיניי קוראות לך שובי אל חיי לסליחותיי יותר אין ערך כי לליבך אבדה הדרך בית ב בלילות לא ישן את דמותך רק מדמיין מתהפך במיטתי כי את ילדה כבר לא איתי ליד ליבי את רק עברת בתוך דקות אותו שכחת אני רוצה שוב לראותך לסליחתי פתחי ליבך הדמעות שבעיניי קוראות לך שובי אל חיי לסליחותיי יותר אין ערך כי לליבך אבדה הדרך הדעמעות שבעיניי קוראות לך שובי אל חיי לסליחותי יותר אין ערך כי לליבך אבדה הדרך
