אל בורות המים 

הפקה, בימוי עריכה וכתיבה: רחלי וינשטוק
מוזיקה: "אל בורות המים" מאת נעמי שמר בביצוע של רונה קינן.
בתפקיד הבלנית: שניר בן אור.
"השלתי המחיצות מגופי. התנקיתי. איבר איבר אני עוברת. והוא ברור, נקי, חשוף. לא צריך דבר מלבד עצמו. הסרתי בגדי תפארתי, הסרתי תכשיטי, הסרתי פסולת חוצצת. והנה אני מושלת כל, מביטה בגופי, הבית לנשמתי בעולם הזה, הצינור להוריד נשמות ילדי. ואני מעיינת מוודאת שלא שכחתי דבר. ואני נשקפת במראה. רואה איברי. רואה רשמים חקוקים בבשרי. רואה שמחתי ורואה עיצבוני. רואה הריונותיי ולדותיי. ואני עירומה כביום היוולדי. נזכרת בעוברות ברחם אימי. רכה, נטולת מחיצות, מחובקת במי השפיר . ואני חוזרת עכשיו לשם. נולדת מחדש. מקבלת את גופי ביופיו כמות שהוא. מודה על שלמותו. שיצר אותי בחכמה. נקבים נקבים חלולים חלולים. ואתה מפליא לעשות בי כל פעם מחדש. פלא שזכיתי לקרבתך הגדולה מתוך גופי . "מבשרי אחזה אלוק" . צלצול בפעמון. אני לא לבד במסע. נולדת מחדש, והבלנית לי ל"דולה". נוכחת, מלווה. ואני יורדת למי הגשם, למי בראשית. ורוח אלוקים מרחפת על פני המים. מחבקת. מקיפה. ואני טובלת. פותחת בית סתרי. שיחלחלו המים. שיבקעו מחיצותיי. כ...ש...ר .קולך נשמע מבעבע באזני. ועוד טבילה. דמעותיי שוטפות את המים. מתפללת להיות ברגע זה. נוכחת. שיוסרו המחיצות שבנפש. שישטפו המים את נשמתי. נשימתי נעצרת . עולה אליך. ואני עולה מעל המים. לוקחת שאיפה חדשה. אישה חדשה נולדה. ידי מונחות במרכז גופי. מגבת מונחת לראשי. מזכירה לי את שמעלי. שמים. אני יראה. שפתי תפתח לברכה. ברוך אתה ד' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על הטבילה. "
לפרטים על סדרה של שלושה מפגשים בזום על המשמעות הרוחנית של הלכות נידה וחיי אישות: bit.ly/2ZHVDhZ