לא אירוני שום דבר. אין קשר בין מה שהאדם אומר או שר או מלחין או מנגן, לבין מעשיו. המלחינים הגדולים ביותר הם... גרמנים. אפשר להבין זאת? אדם - חציו מלאך חציו בהמה. הוא יכול לשיר כמלאך ולהתנהג כברברי האכזר והמתועב ביותר. זה נורא כואב. נורא מתסכל. הנחמה היא שבידו לבחור מה להיות מבין שניהם. אגב, גם במקהלת הצבא האדום אפשר לשמוע את הלוחמנות, הכוחנות, הרוסית. שימו לב למשל כמה גברים יש לעומת מספר הנשים.... ןהכי חשוב, אל נא נשכח מה עוללו לנו האוקראינים לפני לא כל כך הרבה שנים, תחת הנהגתם של הנאצים. וזאת בהתנדבות ובשמחה רבה . האוקראינים הם אחד העמים האכזריים והאנטישמיים ביותר בעולם. מי יודע, אולי באים איתם עכשיו בחשבון... יש צדק אחרי הכל. לא תמיד הוא גלוי, לא תמיד אנו יכולים לראותו או להבינו, אבל לפעמים, יש רגעי חסד שכן אפשר. קברי אחים וכו' - מאיפה המושגים האלה שעכשיו עולים בהקשר לאוקראינים? לא נשמע לכם מוכר מלפני כשמונים שנה, בהקשר אלינו, היהודים? ובלי שעשינו דבר, רק בגלל היותנו יהודים?! אז עד כמה שזה קשה, לא נכון ולא בריא לרחם על אכזריים. אבל אם לא נחשוב ולא נערב מחשבות ואסוציאציות וזכרונות והשקפות = הם, מקבלת הצבא האדום, שרים נפלא. אנו מאוד אוהבים להאזין להם.
לפעמים מאכזב לדעת את המילים המקוריות ברוסית... שלנו יותר יפות... אבל השירה הרוסית (סובייטית? לאו דווקא, גם כזאת עממית הקרובה במשהו למזמורים הפרבוסלאבים), המקהלות של נשים, של גברים שניהם יחד - הפיאניסימו שלהן והקרשצ'נדו שלהן - תרבות זמרה אדירה!
