טוב אז ככה.. אתמול הייתי בהופעה של אסף באירוע 18 שנים ל"מגמה ירוקה" במוזאון ת"א. יושב ולידי האישה. הזאטוט בבית. קצת משתעל. ובדיוק היום הוא בן 8 חודשים. מתפתח ה"בחור". בחוץ הגשם מתפרע עלינו. צללתי למילות השיר והמוסיקה הזו..וכבר נזכרתי איך טיילתי בלילות הקרים של ת"א. מחפש את החיבוק. עובר ממועדון למועדון. אחחח לקבל חיבוק! מה זה? איך זה? רואה אותן יושבות . והיופי הזה שלהן .. כולה חיוך של מישהי ממיסה את הנשמה..איך ניגשים? מה עושים? ועושה חזרות בשירותים. פתאום הבדיחות נשכחו. רגע אני שמתי ג'ל וקשארל..ותסרוקת .. אחחח היו ימים. מתבלבל. בקיצור ההופעה היתה מצויינת והכישרון של הנגנים ואסף , ישראלי אוטנטי חזק! אהבתי את הקיטר .
