יפה💪🙏🤗 תודה רבה💛 לקבל את עצמינו כמו העולם שכולל הרבה מגוונים...ואין אור בלי חושך ואין חושך בלי אור... האושר כאן(היום) ומצטבר במשך הדרך למטרינו🙏🌞 אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד רגע... ללמוד להינות מעכשיו ובעכשיו 🙏💪🌞👍💖
אוהבת את הנושרים המעניינים שלך. תמיד דולה מהראיונות שלך עצות ואנרגיה טובה. אשמח לפודקאסים נוספים דומים. אגב מר היטמן אדם חכם ומעניין מאד מאוד מתחברת לנושאים שהעלתה. תודה❤
שלום שחר, תודה לך על כל הפוסטקאסים. אשמח אם תוכל לעלות עוד פוסטקאסטים על עושר הצלחה. וכמובן פוסטים על הנפש שלנו, אושר פנימי. כבר מה שהעלת עזר עוזר ויעזור לי מאוד😊😊😊😊😊😊😊😊😊תודה ענקית
תודה רבה על פודקאסט מעניין מאוד ומעשיר! אתה כל פעם מפתיע מחדש עם המרואיינים שאתה מביא ☺️🙏🏼 האם תוכל לתת מידע על איך מתמודדים עם המחשבה על המוות כדי לחיות טוב יותר? או לעשות על כך גם פודקאסט 🥴
הדרך היחידה להיות שליו ושמח רק על ידי קיום התורה והמצוות!! "והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך" מצווך היום! בכל יום יהיו בעיניך "כחדשים" התחברות להקדוש ברוך הוא-על ידי קיום תורה ומצוות היא נצחית. נצחיות לא מתיישן! המרחק בין איכות חיי נמלה לאיכות החיים של שלמה המלך, לא יכול לשמש דוגמא; ל המרחק בין איכות חיי נשמה, לאיכות חיי גוף בעולם הזה. כי בין רמות איכויות החיים השונים בעולם הזה, יש איזה שהוא יחס. אם כי המרחק יכול להיות אסטרונומי. בכל זאת הם כולם במסגרת חיי גוף. חיי נשמה, שביכולתה להחיות גוף, הוא מסוג שונה לגמרי, בלתי ניתן לדמיין או להשוותו לחיי גוף, לאיזה רמה שלא תהיה. הבורא לא מוגבל בכמויות ואיכויות וסוגי חיים שונים שהוא יכול לייצר ומייצר. הוא מייצר סוגי חיים שונים באינספור רמות שונים. שאין להם כלל השוואה לאינספור סוגי החיים ברמות שונות של העולם שלנו הקטן. התורה וחוקי המצוות מותאמים לא רק לחיי הנשמה כשהיא עדיין קשורה עם הגוף. אלא בעיקר לחיי הנשמה כאשר היא מתעלה בעילוי אחרי עילוי ברמות ובאיכויות אינסופיות לאור באור החיים את ה'. חיי תענוגי הגוף הזמניים, החולפים ונעלמים ו כלא היו, אינם יכולים לשמש כתחליף לחיי נשמה נצחיים. ועל זה אמרו חכמינו זכרונם לברכה; "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה". התורה והמצוות מקיפות את חיי אדם מיום גיחו מבטן אמו עד את פקודתו. ומעמידות אותו בקרן אורה בשכל בריא, וקנין מידות נעלות והנהגות ישרות לא רק בן אדם למקום אלא גם בן אדם לחברו. כי המתנהג על פי התורה והוראות חכמינו זכרונם לברכה הוא חי חיים מאושרים בגשם וברוח. ====
פודקסט עמוק ומפרה!!! מי אם לא אתה? שם אותנו על המפה ופורץ דרך .המזל של התחום הזה שיש לו אותך... :) איזה מחמאה הוא נתן על האיש הצעיר שיותר חכם ממנו.שחר בשבילי אתה מס אחד ומצפן
הנה כמה מילים שאריאל כתב בהקשר לנושאים שדיברנו בפודקאסט שחשבתי שזה קטע יפה ושיהיה מעניין למי שרוצה להרחיב עוד וגם להבין יותר מיה הוא אריאל הרטמן עכשיו זה בדיוק הזמן להתחיל לחיות אחרת. עכשיו בדיוק הזמן, כי במקום כלשהו נולד תינוק. עכשיו ממש הדשא גדל, כדור הארץ מסתובב, והשמש מאירה את הכל. עכשיו ממש מצייצים ציפורים את חייהם הרכים אל תוך רקיע תכלכל. איפהשהו יורד גשם. במקום אחר מתייבשות טיפות ועולות לשמיים כדי לפגוש ענן. ממש עכשיו, בוודאי נגיד שקשה, ונטען שאולי אי אפשר לחיות אחרת. בגלל שיש מטלות ומטרות, חובות ופחדים. עכשיו ממש בתוך המח שלנו יש מיליארדי חוטים שמתחננים שנגדל אותם טיפה אחרת. יש להם כיוון, הוא נוצר על ידי תנאים ונסיבות מסוימות, אבל עכשיו ממש אפשר לפסוע בשביל מעט שונה, ולאפשר לחוט או שניים לגדול מחדש. לשממית יש זנב שגדל מחדש. הדשא גדל מחדש, הרוח באה והולכת, מלטפת את העולם. בכל רגע אפשר לנשום אחרת. בעצם, בכל רגע אנחנו נושמים אחרת, משתמשים טיפה אחרת בשרירי הריאות. אין נשימה זהה בדיוק לנשימה אחרת. אבל, במח שלנו הדברים מתפרשים תמיד כאותו דבר. זו נשימה, זו נשיפה. כך אנו מקרקעים את המיוחד, החד פעמי האלוהי, לשם סתמי, נטול גוון וריח. והבריאה ממשיכה להתגלגל, פראית, יפה, אינסופית. קוראת לנו לבוא, לקחת חלק, להיברא ולברוא. להתגלגל במרחבים, ללא כיוון ממשי. רק בתנועה לא צפויה, בתוך האדמה הקשה, השיחים הקוצניים, לעבר גזעים חזקים וריחניים. יכולים לבוא הנחשים, העקרבים. יכול לרדת דם כשרצים יחפים ללא כיוון. זה הטבע. גם הם נעים במרחב, ופעמים יש איתם פגישות. יש פחדים מהנחשים, מהעקרבים, מעצמנו, מהפגישות איתם. תמיד יהיו. אי אפשר לדבר או להסביר למה ואיך חיים עד הסוף, ומתי ואיך אנחנו מתים תוך כדי שאנו חיים. המילים מסוכנות פעמים רבות. הם מנסות לתאר את מה שאינו ניתן לתיאור. הן מתחכמות, מתחפשות לגלגל, כשהן למעשה בלם אכזרי. אפשר גם לחיות יותר בשלום עם הפטפטת והברברת האינסופית שיש לנו בראש, עם החמדנות, הקנאה, הכאב, התאווה, האגו שזועק את זעקתו חסרת הפשר. אך זו אינה אמורה להיות המטרה. בעיקר משום, שגם המטרה היא סוג של פטפטת. כדאי לאכול מלפפון לאט, ולהריח את האדמה בה גדל, את המים שאגר כתוצאה של אדים שניקוו מכל העולם, ומלפני אלפי ומאות שנים, מימים קדומים ואחרים. המים הללו, שהתייבשו, עלו לשמיים, ירדו לאדמה, נשתו על ידי שועל, אשר השתין אותם, העץ שתה את השתן, גידל עלים, שנשרו ונאכלו על ידי גירית, שאד פיה עלה לשמיים ונוצר ענן חדש. וכך, במיליוני גלגולים התאחדו והתפרקו רסיסי המים, עד שהגיעו למלפפון שאני אוכל. והרגע הזה, שהמלפפון הופך מדבר ירוק, שנקנה בסופר, שאני אוהב או לא אוהב, לריח טהור של אדמה, שמש וגשם, הוא רגע הבריאה. יש מיליוני רגעים כאלו בחיינו. פשוטים, טריוויאליים, אפורים לכאורה. אך אין לנו את השקט לאסוף אותם לקרבנו. כי אנחנו רצים. רצים למטרה הגדולה, שהיא חיפוש המטרה, כדי לגלות שאין מטרה, ושאין טעם לחפש מטרה. המלפפון קורא לנו להביט, להריח, לספוג, לנשום את חייו. אנחנו חיים, פועמים, נושמים, משקשקים, אך מתקשים לזהות זאת, ומרגישים שאין דרך ויש משכנתא מכבידה ומעייפת. הגלגולים האינסופיים של המים במלפפון נמצאים בכל דבר, כל הזמן. זה מין גלגול נשמות קטן, פשוט, קומפקטי, ללא דרמה גדולה או מיסטיקה. הנשמות המתגלגלות הן מים, קרני שמש, מחשבות שעוברות בין אנשים, גרגירי חול שמסתובבים ברחבי העולם. בכל רגע ורגע יש לנו את הבחירה והיכולת לבחור אם להתבונן בכל העושר הזה, להפנים אותו, לא לוותר עליו. זה נשמע רוחני, או פלצני או בודהיסטי. אבל אלו דברים פשוטים, שתינוקות מבינים, וגם כלבים וחתולים. הם מתבוננים, מריחים, נושמים, שמחים, מבועתים. אנחנו אוהבים אותם, בין השאר,כי הם מזכירים לנו, שגם אנחנו יכולים להיות כמוהם. אפילו לעשר שניות. להריח, לשמוח, לנשום, עם ידיעה פנימית, לא מילולית, שהכל פשוט, הכל נמצא בהכל, ללא גבולות, מתמזג עד אינסוף, בלי שום מטרה, אבל עם עושר, טבעיות ורעננות אינסופית. ואנחנו צריכים רק לנקות טיפה את העיניים והאוזניים. להתייחס אליהם יפה, לשמור עליהם, לטפח אותם, כדי שהם יוכלו לחזור לראות ולשמוע את הפשוט והטוב. את הראוי לראייה ואת האפשרי לשמיעה, שנמצא כל הזמן מסביבנו ובתוכנו. ותמיד נגיד שזה לא הרגע המתאים, כי אנחנו עכשיו עייפים, כי קר או חם או רעב. ולא נדע, שהמלפפון או הציפור או הדמעה בעינינו, פשוט קוראת לנו לבוא אליה. הם פשוט שם. כדאי לך לבוא ולאסוף אותם פנימה. הם מחכים לך. ואם לא תבוא היום, הם יהיה שם מחר. הם תמיד תמיד יהיו שם, אל תדאג. הם לא כועסים שעדיין לא באת. הם קיימים ואפילו קצת אדישים לשאלה אם באת או לא. הם שם. יום אחד תבין את זה טיפה יותר ותבוא לקראתם. תפתח את עצמך לקראתם. מספיקה שניה או שתיים כאלו. לכן, הנחשים, העקרבים, המוות, הקוצים, הקור, החום, המשכנתא , הקנאה והזעם פחות מפחידים. כי מחכות לנו עשר שניות כאלו מתישהו איפהשהו. ואז ניוולד מחדש. ונמות שוב. וגם זה בסדר. כי הכל יתגלגל לאיטו מחוץ לנו. ושניות כאלו של אכילת מלפפון, יאפשרו לנו להבין שאנחנו לא מרכז הסיפור. אנחנו כלי מרתק בתוך פלא אינסופי שממתין לנו ולעצמו. רק כדאי שנמשיך לטפח את הכלי כדי לראות ולשמוע. ולפעמים לא יהיה כח. גם זה חלק מהכלי. אבל הכל קיים מסביב ומחכה, לשניה או שתיים, בהן הנס יתרחש. ואז מתחיל להיות מעניין.
שחר אני לא מוצאת מטפלת שמתאימה לי ואני על סף ייאוש אני לא יודעת מה מתאים לי איזה סוג טיפול אני מבולבלת ושבורה זה נורמלי שעוברים גלגולים עם מטפלים ?? חושבת שאני בדיכאון ואני פוחדת להתקע בזה בנוסף אני עם מונו שלגמריי עצר אותי מהכל עיצה?
בתחילת הסרטון שלי עדיין, עצרתי כדי לרשום פה שאני מתרגשת שמשהו כמו אריאל הרטמן הבין שיש ענף ענק שיכול ללווה ולפתוח את התודעה של האדם אפילו יותר- פסיכולוגיה טרנספרסונלית הוא היעד🙌🏼 מקווה שיבוא יום ובאמת נתחיל לטפל בעצמנו ובאנשים בשיטה יותר רחוות אופקים:)
פודקאסט מעניין ומרתק.. השאיר לי טעם של עוד.. אריאל הרטמן איש חכם ועניו ומאוד נעים. הייתי רוצה פודקאסט על יעוד בחיים.. איך אדע במה אני אמורה לעסוק בדיוק? ואם יש לי התלבטות בין שני תחומים שמדברים אלי אז,זה עלי לבחור?.. תודה רבה וישר כוח 🙏
😮 וואוו ענק! באמת אחד המפגשים המרתקים !!! עם תובנות מעולות , בצניעות מסויימת, בגובה העיניים ! ללא יומרות.. , די כרגיל , אהבתי מאד!! נסחפתי מרותקת לשיח; בחלק מהקטעים אף שאבתי עידוד, חמלה, שמחה והמון תקווה..., תודה🙏😊 אשמח לשוב להקשיב לאריאל הרטמן, עוד ועוד . חג שמח 😊🙏
