אתה טועה. בשיר נאמר במפורש "מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה ובתום של כינרת שלי". הכוונה היא בהחלט לאגם הכנרת או לפחות אליו, ואולי (וגם זה בסימן שאלה) לחצר כנרת שהיא החווה שהזכרת. זה לא משתמע לשתי פנים שים כנרת הוא מושא השיר
כנרת הוקמה בראשית המאה ה- 20 כדוגמא ומופת. אחרי כמה תקופות קשות ננטשה על ידי מייסדיה בסביבות 1920 אם אני לא טועה. השיר נכתב ע"י רחל ב - 1926 (מקווה שאני מדייק בשנים, לא בטוח). השיר הזה הוא קינה לניסיון ההתיישבות הקיבוצי הטהור שהיה שם. בנוסף, אם כבר אתה בציטוטים, "ההיית או חלמתי חלום" או "ואולי לא היו הדברים לעולם" נשמעים לך כמו משפטים הגיוניים לאגם שהיה שם לפניה ונשאר גם אחריה? למה שהיא תכתוב כאלו משפטים על אגם שלא הלך לשום מקום ? הטענה שלך לא הגיונית. כפי שכתבתי, אלו משפטי ערגה וגעגוע, החלום הוא החווה שהייתה ואיננה .עוד. לא נראה לי שאני טועה, אבל היא כבר לא כאן כדי להסביר אז נעזוב את זה כפי שזה.
אין ספק שבשיר היא מתארת את חוייותיה מהעבודה בקבוצה ושהשיר כולו הוא ערגה, געגועים ואולי הזיה. למרות זאת קשה שלא להבין שמדובר בים כנרת כי נאמר "טהרתי בתכלת ... של כנרת שלי", כלומר טבלתי בתכלת (מים) של הכנרת. מכל מקום שיר נהדר ללא קשר לפרשנות.
Yonatan Ifrach את השיר היא כתבה כשגרה בתל-אביב, רחוק מהכנרת שכ"כ אהבה ורחוק מעבודת החקלאות בחווה. כידוע, רחל ביתה חולה בשחפת וחברי קיבוץ דגניה גירשו אותה. לכן עברה לת"א,שם גרה עד מותה. בשבתה שם, כתבה את השיר מתוך געגועים לנופי הכנרת והחיים שלה בדגניה- ואולי לא היו הדברים מעולם?
