השיר נכתב לכבוד יציאת חיילי צה"ל מרצועת הביטחון בדרום לבנון בתקופת ממשלת ברק. שיר שנגע ללבם של המון אנשים, אכן נמאס לתקן עולם בארץ יריבה! טוב להיות בבית!
כמו עברו מאה שנה כל שעה קשה עלי את ודאי לא ישנה לא עצמתי את עיני זה סופו של המסע רק אותך ארצה לראות אז אלייך אני בא בעיניים לטושות כי ראיתי איך טינה אותי לוקחת למקום שבני אדם איבדו הכל חכי לי שאחזור מחר אני בבית נמאס לי לתקן עולם בארץ יריבה חכי לי שאחזור טוב להיות בבית כולם היו אחים בדם יפה הדרך חזרה לא רוצה להיות גיבור לך רציתי לספר שבלילה השחור מישהו שומר הוא מסתתר בין עננים אבל משאיר לנו תקווה לימים יותר יפים ימים של אהבה לא רוצה את הכאב שבעיניים הכאב הזה יובס באהבה חכי לי שאחזור מחר אני בבית נמאס לי לתקן עולם בארץ יריבה חכי לי שאחזור טוב להיות בבית כולם היו אחים בדם יפה הדרך חזרה
ואני מאמינה שנשמה שלי שהלכה בלילה השחור תחזור, אופטימיות לנצח, אני בטוחה שהתפילות שלי מאז צוק איתן שזה לב איתן יביא גאולה, אל תבכו רק תפילה תשיב לנו שקט לעד איזה שיר
בחור אחד, שמאושפז לא מזמן בבית משוגעים מטלפן לאמו. - שלום אימא! שתדעי שיפה מאוד כאן! יש לנו גם בריכת שחייה ולמדנו הרבה על תחזוקת בריכת שחייה ועל שחייה. לאחרונה למדתי גם קפיצת ראש! הרופא אמר שאם אנחנו נהיה שקטים, בקרוב ישמו גם מים בבריכה!
מחר אני בבית - אתניקס מילים: זאב נחמה כמו עברו מאה שנה כל שעה קשה עלי את ודאי לא ישנה לא עצמתי את עיני זה סופו של המסע רק אותך ארצה לראות אז אלייך אני בא בעיניים לטושות כי ראיתי איך טינה אותי לוקחת למקום שבני אדם איבדו הכל חכי לי שאחזור מחר אני בבית נמאס לי לתקן עולם בארץ יריבה חכי לי שאחזור טוב להיות בבית כולם היו אחים בדם יפה הדרך חזרה לא רוצה להיות גיבור לך רציתי לספר שבלילה השחור מישהו שומר הוא מסתתר בין עננים אבל משאיר לנו תקווה לימים יותר יפים ימים של אהבה לא רוצה את הכאב שבעיניים הכאב הזה יובס באהבה חכי לי שאחזור מחר אני בבית נמאס לי לתקן עולם בארץ יריבה חכי לי שאחזור טוב להיות בבית כולם היו אחים בדם יפה הדרך חזרה .
שיר שמזכיר לי את העזיבה של בית ההורים בגיל 26 כתוצאה מהסכסוך עם השכנים המתגוררים מעל בית הוריי, הסכסוך עם השכנים המתגוררים מעל בית הוריי השפיע עליי לא טוב מבחינה נפשית ובריאותית ואנשים שהייתי מעוניין להיות בקשר עימם ניתקו עימי את הקשר. כשם שמדינת ישראל הבינה שהשהייה בבוץ הלבנוני גורמת לה להרוגים ופצועים רבים ובשל המחיר הקשה שישראל שילמה היא יצאה מלבנון, ככה גם אני הבנתי שהשהייה בבית ההורים הורסת לי את הבריאות כתוצאה מהמאבק המתמשך עם השכנים המתגוררים מעל בית הוריי, ואחרי ששילמתי מחירים רבים כתוצאה מהסכסוך עם השכנים הבנתי שהדבר הכי טוב עבורי זה לעזוב את בית ההורים ולשכור דירה משלי. כאשר אח שלי שאל אותי איך אני מרגיש כאשר אני עוזב את בית ההורים - עניתי לו שאני מרגיש בדיוק כמו שמדינת ישראל הרגישה כאשר היא יצאה מלבנון. "כבר עברו מאה שנה כל שעה קשה עליי" - הסכסוך עם השכנים שעלה מדרגה גרם לי ללחץ נפשי ולמצב של סטרס מתמשך, וכל שעה שאני נמצא בבית ההורים גרמה לי להרגיש תחושה קשה של כאבים בלב כתוצאה מסטרס וחרדה. "זה סופו של המסע" - לאחר המסע הממושך עם השכנים המתגוררים מעל בית הוריי שכלל משטרה, בית משפט, ואף אלימות פיזית ומילולית הרגשתי שבשביל הבריאות שלי המסע צריך להסתיים, ולאחר שאבא שלי לא עבר דירה אמרתי לו שאני עוזב את הבית כי שילמתי מחיר קשה כתוצאה מהסכסוך עם השכנים שגם עלה לי בבריאות וגם עלה לי בקשרים חברתיים כי כאשר בן אדם לא חי טוב הוא גם לא נראה טוב ובעקבות זאת אנשים מנתקים עימו את הקשר. "כי ראיתי איך טינה אותי לוקחת למקום שבני אדם איבדו הכל" - ראיתי כיצד הטינה שלי כלפי השכנים והמאבק המתמשך עימם גורמת לבריאות שלי להיהרס ולאבד קשרים חברתיים עם אנשים שהייתי מעוניין בקשר עימם, ומיום ליום ראיתי שתוך כדי המאבק עימם ותחושת הסטרס הבריאות שלי הולכת בלי שאני מרגיש בכלל. "נמאס מלתקן עולם בארץ יריבה" - הרגשתי שנמאס לי להיאבק מאבק שבכלל לא אמור היה להיות שלי כי אח שלי הגדול עזב את הבית כבר הרבה הרבה מזמן ולא היה חלק מהסכסוך הזה, ואני נאבק מאבק חסר תוחלת שרק עולה לי בבריאות. "לא רוצה להיות גיבור לך רציתי לספר - שבלילה השחור מישהו שומר, הוא מסתתר בין עננים אבל משאיר לנו תקווה לימים יותר יפים ימים של אהבה" - מילים אלו מתארות את העובדה לפיה כבר נמאס לי להיות גיבור ולהוכיח לשכנים שאני לא פראייר, ומתארות את התקווה והכמיהה שלי לכך שאני אשתקם מהטראומה מהסכסוך עם השכנים המתגוררים מעל בית הוריי ואת התקווה שלי לכך שהבריאות שלי תשתפר עם הזמן, ואחזור להיות בקשר עם אותם אנשים שניתקו עימי את הקשר בעקבות הסכסוך עם השכנים. "לא רוצה את הכאב שבעיניים - הכאב הזה יובס באהבה" - כתוצאה מהסכסוך עם השכנים המתגוררים מעל בית הוריי שמחת החיים שלי נעלמה וכל הזמן הייתי אדם כבוי ועייף, ועכשיו בדירה החדשה שאני שוכר אני מקווה שהכאב שאפיין את הסכסוך עם השכנים ייעלם ויוחלף באהבה ובשמחת חיים, שיעלימו את האדם הכבוי והעייף שהייתי אז ויהפכו אותי לאדם אנרגטי ושמח יותר.
