דביר שושן - מוות קליני - ראיון בעברית 

Hi, could you please give a summary of your experience in English? Thanks so much in advance

@@flomm86 Good Morning. I'm sorry, but I don't know English (this is a Google translation from Hebrew). I don't think that it is really possible to summarize an experience of leaving the body and returning in words when the experience is spiritual and beyond all words since it is not possible to describe a reality that is not only not perceived in earthly terms, it does not exist and there are no words for it, because the words were created to explain something that exists or that the imagination can understand. But, there is a God who is all love for all humans and for all humans, the problem is that not all humans are worthy of love and therefore there will be those who will come to love and there will be those who will be sent to where their actions here will become their reward there. I hope the translation is good enough for you to understand what is written. Dvir -------------מקור------------ בוקר טוב. אני מצטער, אבל אני לא יודע אנגלית (זה תרגום גוגל מעברית). אני לא חושב שבאמת ניתן לסכם חוויה של עזיבת הגוף וחזרה במילים כאשר החוויה היא רוחנית ומעבר לכול מילה שכן לא ניתן לתאר מציאות שלא רק לא נתפסת בארציות, היא אינה ואין עבורה מילים, כי המילים נוצרו להסביר דבר קיים או שהדמיון יכול להבין. אבל, יש אלוהים שכולו אהבה לכול בני האדם ועבור כל בני האדם, הבעיה שלא כל בני האדם ראויים לאהבה ולכן יהיו מי שיגיעו לאהבה ויהיו מי שישלחו לאן שמעשיהם כאן יהפוך לגמולם שם. אני מקווה שהתרגום מספיק טוב שתבין את הכתוב. דביר.

תודה שנתתם לא להתבטא, בניגוד להרבה מראיינים אחרים. מקסים וכל הכבוד!!!!! יישר כח!!!

תודה לך@@joymusk5263 עבור המשוב.

תודה עבור המשוב . בעזרת השם כולנו נבין שלא משנה כמה כתמים אספנו בחיינו, אם נשתנה נזכך ונזדכך ונהיה ראויים לאשר הבורא יעד אותנו בעולם הזה ובעולם האמת לאמיתה.

תמיד טוב להשתפר. מבחינתי, הבורא הוא לא האם להאמין, מבחינתי עובדת בקיומו, עובדה.

@@Dvir-S אשריך דביר היקר

אשמח לעזור מעט כספית הקיצבה אכן דלה ביותר.

@@kerensaida4422 אכן ואוסיף ואומר שמידי לילה לפני לכתי לישון כל לילה אני אומר: תודה בורא על היום שהיה, היום שממשיך, הימים שיבואו. אני אוהב אותך הבורא. מידי לילה. זה ההבדל בין הידע לאמונה... ידע וודאי מוחלט. :-) תודה.

תודה עבור המשוב. המשך יום נעים ושבוע שקט ושלוו.

תודה עבור המשוב. המשך יום נעים ושבוע שקט ושלוו.

תודה עבור המשוב. המשך יום נעים ושלוו

תודה עבור המשוב. המשך יום נעים ושבוע שקט ושלוו. אנחנו עוברים מסע. ישנם ימים של דמעות ישנם של חיוך, מרגע שנדע למנף את הדמעות למסע מחייך, עשינו צעד לקראת האור. מסע ללא מהמורות, ללא נפילות, ללא כאב, האם יש בו ערך? הערך מגיע כאשר למרות הדמעות, למרות הנפילות, קמנו, המשכנו ולא וויתרנו. הדרך היא המטרה והמטרה היא הדרך.

מסכים

אני מסכים איתך לחלוטין

תודה. השכלתי. לא ידעתי זאת.

מעניין. האם אתה יכול לתאר את החוויה שלך?

@@dinadevalencia3276 אני חושב שתיארתי אותה ככול יכולתי. העניין הוא שאין בשפה שלנו ובכול שאר השפות מילים שיכולות לתאר באמת את המקום וההווי/ חוויה, כי המקום הוא מעבר למילים, מעבר להבהב של מי שלא היה. מילים הן רק מילים ואין מעבר להן דבר, ושם יש הכול למעט מילים.

תורה זה היה ישוב מאד עבורי .כל מה שדביר וכולכם אומרים .איך אפשר לקבל טלפון של מי מכם אולי אוכל לעזור במשהו ?

מקשיבה כבר לכמה סיפורים,העולם ההוא שהם מתארים חושך,הילה,בועה אורות עיניים מוארות דולקות ועוד מרתק ביותר ללמוד להיות טובים יותר שלחים בידי הבורא לומר ולהזכיר אתם עם נבחר ראו מה אתם עושים לעצמכם!!וראינו כמה אהבה היתה פה לצד הגיהנום שעברנו והיתה פה אהבה ושליחות דביר הקשבתי לכל השיחה אתה אדם מרתק תודה על השיתוף.

מה עשית שהגעת לחוויה הזאת?❤

מרגע שהנותן מצפה לגמול עבור נתינתו, גמולו בעולם הזה. אין כפל גמול. במידה שנותן בעולם הזה על מנת לצפות לגמול בעולם האמת, אין נתינתו יושר שכן הנתינה ניתנה למען מטרה ולא כמצווה שאין בה גמול. רק נתינה שאין בה ציפייה, גמול בצידה.

@@Dvir-S אני מסכים לחלוטין

תודה לך. בעזרת הבורא אעמוד בציפיות ממני.

@@Dvir-S אתה איש יקר מאוד. ומיוחד. תודה על היותך ועל מי שאתה👑❤️🙏

תודה לך @@joymusk5263. המשך יום טוב

האמת נמצאת באמת והיא נובעת מהאהבה כי מי שאוהב, לעולם לא ישקר. אין אהבה בשקר, יש רק השקר ולא משנה איזה צבע יצבעו אותו. שקר לבן, שקר. שקר אפל, שקר ואנחנו מופשטים מהסיבה ונשפטים על המעשה כי תמיד ישנה אפשרות נוספת וככול שהיא תכאב, היא האפשרות האחת ויחידה... האמת לאמיתה. בקשר לדת, אני לא דתי, אבל כל בוקר אני אומר: מודה אני מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, אהבה ורחמים. רבה אמונך! בי. אני אומר בבוקר גם שמע ישראל ופעמים ביום, בוקר וערב ברוך אתה אדוני... . אני לא דתי, אבל אני יודע בוודאות שהבורא קיים ועצם הידיעה ושאני מנסה לעשות הכול לרצותו, מספקת. אני רק אדם, אדם טועה, אדם מתעצבן, כועס, שוכח, מבטיח, אינו מקיים... אדם. מי שמצפה מעצמו להיות עילוי, מעצם הציפיה הוא כבר אינו.

איש מיוחד ישר כנה ודובר אמת מהלב תודה על השיתוף

תודה לך דביר יקר. לחיי התמימות...לחיי האהבה על כולנו להיות בני אדם גם אם ניתקל ברוע. תרמת לי המון ותודה שבחרת לשתף. הייעוד שלך הוא להעביר את המסרים העמוקים שלך. תמשיך לתת מעצמך לטובת כולנו.כמשוררת, מנטורית, מנחה תהליכי כתיבה אני דוגלת בנדיבות ללא תנאי ממש כמוך...לדעתי עליך לתת הרצאות כמה שיותר אולי בזום. יש לך מה לתת!!!

@@user-ts9gc7tf4r בוקר טוב. אין טעם להרצאת בזום פעמים נוספות מאחר וזאת אותה הרצאה רק בשינוי קל של מילים, שהרי איני מדקלם. אולם להרצאות מול קהל יש ערכיות מעבר להרצאה בגלל האנרגיות של האנשים וכול הרצאה מול קהל אנרגיות שונות, שאלות דומות/ שונות, תובנות אחרות והאינטימיות ביני לבין הקהל. אלא מה, אני גר בקריות, אין לי רכב, מפאת גילי (75+) כבר לא נוסע בלילות. הפסקתי להרצאת. אם וכאשר הילה תראה לנכון לעשות הרצאת המשך על התובנות והמסרים עימן חזרתי, כמובן אענה בחיוב. אבל אני איני יכול לבקש, זה צריך להגיע ממנה, ערכיות התובנה כאשר מבקשים אותה, לא כאשר מנדבים. כאשר מבקשים, מקשיבים ולפעמים מפנימים, כאשר מנדבים, שומעים.

שלום דביר. רוצה להודות על התובנות שנתנו בבהירות מופלאה למדתי הרבה. תמשיך לעשות חייל.

תודה @@user-kc8ux2rj9n. המשך יום טוב ושבוע נפלא.

התשובות היו בהתאם לשאלות. לא כל השאלות הוצגו, לכן לא שומעים אותן, אבל התשובות היו בהתאם.

@@Dvir-S תודה. תבורך (יואב דוד,ירושלים)

את יכולה לשאול אותי גם בפייס- בוק אם את מעוניינת בפרטי. שמי כבר ידוע לך.

@@Dvir-S לא משתמשת בפייסבוק. השאלה שלי נמצאת לאחר תגובתו של מישהו שכתב לך בנושא חזרה בתשובה וענית לו - די למטה באתר ה-IANDS Israel שבו ריאיינו אותך. (אני ילידת קיבוץ וכל זה). לא בסדר שמחקו! מעניין אם היא תענה לי.

היי, איננו מוחקים תגובות בדרך כלל... התגובה שלך נמצאת למטה, את כנראה לא מוצאת אותה כי כתבת אותה כתגובה למישהו אחר... היא עדיין שם.

@@iands-israel לא דיברתי על תגובתי אליו, אלא על תגובתו הארוכה והמפורטת *אלי* ! היא נעלמה כלא היתה.

הוא בא לספר מה הוא חווה ואתה לא יכול לשפוט אותו ולהגיד שיחזור בתשובה שים כיפה וציצית זה רק תחפושת יפה יש לכל בנאדם מסלול אחר

​@@user-ev8fy1gn8r אמת רק תחפושת. אדם לא צריך כיפה ולא ציצית להיות אדם מאמין או דתי. אין אזכור באף מקום לכיפה.. רק ציצית.... וגם זה לא צריך לדעת בשביל להיות יהודי מאמין.

אין אף רב שמבין... כולם מחרטטים שטויות שבאנו לתקן את האדם הראשון חאלס... כמה עוד אנשים יתקנו... שטות שהומצאה.. שאדם הראשון חטא בגלל עץ הדעת.... הרי זה סיפור מטפאורה.... לא באמת היה סיפור כזה.

לא. הכול פתוח וידוע. לא מבקשים, כאשר חוזרים זאת ההחלטה האישית של כל אחד על הדרך בה ייבחר. מונחות לפניו צמתים, אחת מהן לבחור בדת, עצם ההליכה לכיוון הזה לא מטיבה ולא מרעה לעומת צמתים אחרים, השאלה מה האדם עושה בצומת בה בחר. יש שיחזרו ונשארו אפלה, יש שחזרו והפכו לאור. לא הצומת עושה את האדם, האדם שיוצר דרכו בצומת. צדיק לא בהכרח= דת/ אמונה. צדיק= מעשיו של האדם כלפי אדם אחר. הבורא יסלח על חטאים שעשה אדם מולו כאשר כוונת הסליחה אמת היא ולא "למען יראו", שהרי יודע בורא "נפש אמת האדם". הבורא לא יכול לסלוח עבור עוון שנעשה אל מול אדם אחר, האדם צריך לסלוח לעוון שנעשה מולו. והעושה עוון, מרגע שמודע לעוונו עליו לבקש את סליחת האחר מיד ולא ביום נבחר בשנה, אז יבקש מחילה מהבורא, אבל מי שממתין למרות שיודע שחטא לחברו ומחכה ליום נבחר (יום כיפורים), בקשת הסליחה אינה אמת מהלב אלא יציאת חובה ואין גמול בצידה אלא עשה עוון על עוון. לכן, מי שחייו אהבה לזולתו ומאהבה עושה ושלא על מנת לצפות לגמול עושה, זכה. מי שמעשיו לעצמו וחושב שהוא השמש וכול השאר כוכבים הסובבים אותו, עוונותיו אין ספור גם אם מתפלל הוא מבוקר עד ערב כי מילותיו וליבו ריקים מתכולה.

@@Dvir-S כילדה זוכרת את עצמי מלאה ריגשי נחיתות מול הזולת, כנראה בגלל לידתי בקיבוץ - כולל לינה משותפת מלידה כמובן, רגישות יתר, והיותי הצעירה ביותר ולכן נתונה לבריונות בגיל הרך, ומאוחר יותר בגלל שונותי. ובכל זאת תמיד חיבבתי ילדים אחרים והייתי מוכנה לעשות הכל כדי למצוא חן בעיניהם. לא ממש הבנתי אותם כי תמיד חשתי שונה מהם, אבל רציתי להשתייך ולא הייתי עויינת או בלתי חברותית עד לגיל 16 בערך. במשך תקופת ההתבגרות הבנתי שרוב היחסים סביבי התנהלו בצורה תועלתנית לחלוטין מה שהיה לגמרי מעבר לתפיסתי! התברר לי ש"רק פרייערים נותנים", ופיקחים מוודאים שיחסי האנוש שלהם הם סחר מכר לכל דבר, כולל יחסי ידידות שאינם אלא בניית קואליציות העלולות להשתלם במקרה צורך! כיוון שאני תמימה היה לי קשה מאד עם התתחשבנויות המסובכות של תועלתנות שנחשבו לסמל הפיקחות בקיבוץ - סמל העזרה ההדדית כידוע - וספגתי ניצול רב; בגיל 18 יצאתי ממנו בשן ועין נפשיים, עדיין נאיבית ומנוצלת, בעלת ריגשי נחיתות וסובלת מדיכאון מתמשך בלי לדעת זאת, וחשדנית כלפי כולם! היום אני נותנת את המינימום - במיוחד כספים! גם אני חיה מקיצבה אבל נותנת צדקה כי צריך, ורק לעיתים רחוקות בצורה ספונטנית. מבחינה נפשית לא מסוגלת לתת ללא מחשבה שניה שלישית ורביעית! מסוגלת לתת עצות אבל בחיי החברה המצומצמים שלי לא רבים קופצים עליהן... השקפתי כיום היא שאף זוועה הנרקמת ע"י בני אדם לא תפתיע אותי! ישנם אנשים שאני ממש שונאת - לרוב אינני מכירה אותם; הם קשורים לרוע הטהור המאפיין לדעתי את כל אלה שזוממים לחסל כמה מיליארדים מאוכלוסיית העולם וכבר הצליחו להגשים חלק ניכר מחזונם! אינני חושבת שאני טועה בהשקפתי זאת עליהם, ואת הכעס שלי על הפרייעריות הארוכה שלי קשה עד בלתי אפשרי להוציא ממני! השאלה שלי אליך היא איך להיות מסוגלת לתת מבלי לחוש פרייערית, ומנוצלת?

@@Hashemechadלא אוכל לפרט כאן ולהגיב אבל זאת כן אכתוב שתביני שמרבית מה שחשפת הם גם חיי וחיי רבים מניצולי הקיבוץ, או השורדים את קיבוץ, איך שנוח לך יותר. גדלתי בפנימייה בקיבוץ עד גיל 11 ולאחר שההורים עזבו לקיבוץ אחר גרתי עימם, אבל בבית כה אלים שהקיבוץ שלח אותי לפנימייה חיצונית שלא אשאר שם. ונוצלתי לא רק בקיבוץ כי בטבעי אני מאמין באדם מולי, אלא גם בעיר ומאותה הסיבה. אף על פי, אני אדם אופטימי ולקח לי עשרות שנים לאחר שעזבתי את הקיבוץ להאמין בעצמי, לאהוב את עצמי כי תמיד כילד שמעתי: ממך לך יצא כלום, אתה אפס, למה אתה לא יכול להיות כמו... (רשימה ארוכה). גם בשדה נחום וגם בקרית ענבים היו "חמולות", זה היה כך בכול הקיבוצים לפני ההפרטות והשיוכיים ויתכן שגם היום. . אני לא שונא אף אחד גם ולמרות שפגעו בי. לשנוא זה להטמיע רגשות שליליים בעצמי, לפגוע בעצמי והאחר יתכן שאפילו לא מודע למה שעולל. שהרי מי שנתן סטירה או פגע רגשית, לא חי עם הפגיעה וההשפלה, הוא ממשיך בדרכו. מי שחי עם הפגיעה שנפגע ונתקע במקום כי לא שיחרר. אני מעדיף להמשיך הלאה, לא אתן לאף אחד את הסיפוק "לתקוע" אותי. ידידות, אהבה, אמון, הן החלטות שלך לשנות אנרגיה שלילית לאנרגיה חיובית. לא זה המקום לדיון על כך ובטח לא בהתכתבות. . אסיים במשהו שבעצם הם ה"אורים והתומים" לכול דבר בחיינו... את המחליטה לאיזה דרך לפנות, את המחליטה איך יראו חייך, את המחליטה מי את, מה את ומי את רוצה להיות. אל תתקעי במקום, זה לא מקום טוב. תלמדי מהעבר על מנת להשתפר בהווה למען העתיד וזכרי, לא כולם נצלנים, לא כולם רשעים. שני את מבטך על החיים והחיים ישנו עבורך את חייך. לתת אמון באחר זה לקחת סיכון שהוא יאכזב, אבל אם לא ניתן אף פעם אמון, אולי לא נתאכזב, אבל איזה חיים מצפים לנו ללא האמון. אם לא נלמד לאהוב את עצמנו, מי אנחנו? כאשר את נותנת מעצמך, תמיד יש מצב שתפגעי, שתחושי מנוצלת. את לא יכולה לשנות את האנשים, אבל את יכולה לשנות את עצמך ולומר, או.קי. סידרו אותי, ניצלו אותי, אבל למדתי מהניסיון וזה לא יקרה שוב. וגם אם יקרה שוב, וגם אם תפגעי שוב, לא את האשמה, לא את הנבלה, זה הם. זה כואב, זה אכזרי, זה דמעות ולפעמים רצון להיעלם מהעולם, אבל לא. את תקומי, את תזדקפי ואת תמשיכי כי את חזקה יותר מהם. שוב, זה לא "שיחה" למילים כתובות, זה הרבה יותר רציני מכך, אז קראי מה שכתבת, תחשבי, וצאי לדרך חדשה. ואמון זאת לא קללה, זאת ברכה והקללה על הראש של מי שמנצל תמימים.

@@Dvir-S יישר כוח על תשובתך - אצטרך לחזור אליה עוד מספר פעמים כדי להבין אותה! כמו שכתבת, לא לתת אמון = לא באמת לחיות! אני נזכרת שפעם משום מקום, קיבלתי את התובנה שהתועלתנות והפוליטיקה, היחסים ה"משתלמים" והחשבונאות המסובכת שטופחה עם "חשובים", שהיו נחשבים לכל כך הכרחיים ומתוחכמים בקיבוץ, היו סה"כ יריה עצמית ברגל, שפגעה בכולם ואיכזבה מן הסתם בסופו של יום; חייתי בקיבוץ רק 18 שנה אבל הכרתי כ-10 אנשים שהתאבדו - יותר ממספר האנשים שהכרתי בהרבה יותר שנים מחוצה לו! כמובן שלא הייתי אמיצה מספיק להשתמש בתובנה זו ומאד בזתי לכאלה שכן נתנו את אמונם בזולת, כולל לצערי העמוק ממשפחתי הקרובה! משפחתי ה"פרייערית" ששילמה מחיר כבד על הקורבן הענק שהקריבה לקיבוץ המשוקץ!! ברור שהקיבוץ לא המציא את התופעה האנושית הזאת; הוא רק מיסד אותה והפך אותה למודוס אופרנדי היחיד של "חבריו" - ברובם עשוקים ומנוצלים אף הם! עוד לא נכתב לדעתי המחקר השלם והמקיף שיבהיר את עומק הזוועה של הניסוי החברתי של "בית הסוהר הפתוח" לכאורה הזה, ושטיפת המוח שהעבירו ילדים צעירים כהורי - חניכי תנועות נוער חלוציות בחו"ל לפני השואה - שלמדו שבקיבוץ רוקדים בעיקר הורה! זהו ענף מאותה פילוסופיה פושעת של "לא יהיה *לכם* כלום משלכם, ותהיו ממש מאושרים עם זה" שמטיפה לה כת דאבוס השטנית, שאישית אשמח מאד להשתתף בתליות הציבוריות של אלפי חבריה - כולל כמובן יהודים וישראלים, הלוואי במהרה בימינו! חבל מצד אחד שאינני גרה בארץ ה..... הזאת; הייתי משתוקקת לבוא להדרכות והרצאות שהיה מתאים ורצוי שהיית עורך לשורדי "אמיתות" שאינם מוצאים את מקומם בעולם השקר הזה!

לפי דברך דביר הבורא בעצם ברא אותנו ושם אותנו בני נאדם בזה העולם כדי שבני האדם יאהבו ויכבדו אחד את השני .האם לדעתך יש רצפט כיצד לגרום לבני האדם להגיע לתוצאה כזו? בנוסף,האם לדעתך טרח לברוא עולם עוצמתי ויפה כלכך רק כדי שתהיה אהבה גלובלית בין בני האדם? ועוד למה הבורא הבדיל את בני ישראל מהגויים ונתן להם את התורה,וציוה עלינו להבדל מהגויים? ועוד למה אומר המדרש שבשעה שקיבלו ישראל את התורה בהר סיני, נכנסה שנאה בלב אומות העולם?תדע שהבורא ברוך הוא אוהב שלום וכבוד בין בני אדם ורצון הבורא הוא שיכבדו איש את רעהו וילמדו מבני ישראל איך להכיר את הבורא על ידי התורה שנתן לישראל במעמד הר סיני.