הרצאה של ד"ר מיכה גודמן על ספר דברים. במסגרת האירוע "האזרח י': תרבות אזרחית בישראל באור המסורת היהודית", לרגל צאת הספר: "מיזוג אופקים: מחשבה מדינית יהודית-ישראלית" (מאגנס), 10/1/17.
מיכה יישר כח, בפרט על המעשה המופלא של רבי נחמן (זה גם פשטות מידת המלכות בקבלה , וגם ברמב''ם שנגמר בהל' מלכים נגמר בכך שמטרה היא לא כדי שישלטו בעולם אלא '-שיהיו פנויים לתורה .. ויוכלו לדעת את ה' כפי כוחם'' . ועל דרך ''עבד מלך= מלך'' ומן הסתם עוד הרבה 'גמים') , ממש יפה רק כמה הארות קטנות שלא משנות את הרעיון בכללותו : 1. להאיר שעל כל 3 ההגבלות כתוב 'לו' משמע שאם זה במובהק ובצורה ברורה סוסים לצבא/ לצורך העם וכן נשים במובהק לצורך דיפלומטיה וכן כסף שלצורך העם לאוצרות ויעדים של העם ממש יהיה מותר. 2.להעיר ש''נשיא'' גם אם הכוונה היתה בעיקר מנהיג שבט זו אותה משמעות של מלך, וכנפסק בהלכה . 2. באיסור הסוסים נאמר טעם שהרי עיקר הסוסים הגיעו ממצרים וזה עלול להחזיר אותנו ל'אמא מצרים' לפחות מנטאלית ופוליטית , בעוד שעל איסור ריבוי הנשים והכסף זה ההתעסקות בהם עלולה ל'הסיר' את הלב שזו הדרכה לכל מי שליבו יקר לו... 3. גם בחירת המלך חייבת להיות מהעם - תפיסה של 'מבשרך לא תתעלם' - פרוטקציות של מעגלי קרבה לכתחילה כנורמה וטבע אנושי שכן מזה ילמדו כולם איך לנהוג ויעדיפו מ''קרבם''- מקורבים! 4. תענוג בעיני אישית עדיף שיסתדר יותר עם חז''ל כי יש להם גם יתרון של קרבה ומסורת ולכן זה יותר מסתבר ש'נשיא' זה מלך כפשט גמור וזה לא צריך להפריע למהלך בכללותו שכן המקרא בכללותו לא נותן למלך הרבה התעסקות ויחס כמעט תמיד זה כהקשר לעניין אחר וכבדרך אגב שהרי הוא שליח ונציג של העם ואינו דבר לעצמו. 5. מלך נבחר באוירת הפס' קודם כל ובעיקר ע''י העם אך מתוך ביטול לבחירת ה'. אולי הדגש במונח נשיא - מלשון נשוא ומרומם ולכן הוא מושווה לשופט במילה א-לוהים ואילו המושג מלך מבטא יותר את ההנהגה הארצית הפשוטה והטכנית .
