סוף סוף מדברים על התופעה, אולי בזכות התוכנית הזאת יעזרו לנו הסובלות ולא יעירו רק הערות אלא יארגנו אוכל ועזרה כמו שעוזרים לאשה שאחרי לידה, רק שפה מדובר על חודשים שהבית קורס
מדהים אני פשוט רואה ובוכה 😢 שלושת ההריונות שלי (בינתיים) חוויתי היפראמזיס עם כל התופעות שהן מתארות..כמה אנחנו צריכות להעריך את עצמינו שאחרי הריון אחד כזה מסוגלות רוצות!! להביא עוד ילדים לעולם❤ שהקב"ה ישלח את משיח מהרה וירפא את כל המכאובים של כל עם ישראל 😌
וואהו איזה נושא חשוב!!!!! גם אני עברתי את זה ב5 הריונות שלי זה סיוט סיוט סיוט סיוט שאין אפשרות לתאר אותו ! באמת אף אחש לא מבין וזה אשכרה להכיר בעצמך שאת 9 חודשים הולכת לא לחיות כמעט בשביל ללדת ילד ... משהו שאין אפשרות לקלוט אובדן שליטה על כל החיים שלך בנוסף חוסר יכולת לטפל בבית בילדים שהיו כבר. חיבוק ענק לכל מי שעוברת את זה .
גם לי היה את זה. אז עוד לא היה לזה שם וזה היה לי לפני 11 שנים וזה היה נוראי ברמות שאי אפשר להסביר, ולתאר. למי שלא חווה הריון כזה, יש לי 2 ילדים וגם השני לא היה פשוט.. ( לפני9 שנים) יותר קל מהרשון אבל עדיין זה לא היה הריןן רגיל.. והגוף מאבד שליטה לגמרי.. ירדתי במשקל ל36 ממש בלי כוחות ושכלום לא נשאר בגוף, מבינה ואף יותר ממה שדיברתן. ושמלה שלוקחים את זה ברצינות סוף סוף ואני מממש שמחה על המודעות היום! תודה לכןן❤ והיו לזה המון השלכות של אחרי גם נשית וגם פיזית, זה כמו להתאושש גם מבולמיה וגם אנורקסיה וצריך ללמןד לאכול מחדש בקיצור לא פשוט.. ולי היה קשה להיקשר ולטפל בתינוק.. זה היה תהליך ארוך... ולמדתי לאכול רק כשהצלחתי להכניס משהו לה והדבר היחיד זה היה אבטיח ששימש לי לשתיה= המיץ והפרי =האוכל כמה זמן ככה אחרי זה זה כבר מבולבל אצלי. הבעלים (המטפלים )יוצאים גם בטראומה, ולא מעוניינים בעוד הריונות..
יש גם היפראמזיס שלא מתבטא בהקאות מרובות אלא בתופעות קשות אחרות, תחושת בחילה כל היום, כאבי ראש נוראיים, חוסר תפקוד טוטאלי, חולשה נוראית, הקאות, חוש ריח חזק שגורם לסבל נוראי וכו'
בדיוק רציתי לכתוב על זה. כי אני הכרתי היפראמזיס ולא חשבתי שזה קשור אלי כי אני לא מקיאה כמעט. אבל התעלפויות באמצע הרחוב, במקלחת. חוסר תפקוד טוטלי. העולם מרגיש כמו ביוב ואין לאן לברוח מהגועל הזה. ולא מתרגלים לביוב הזה. זה סבל כל שניה וניהול. הכל מגעיל ברמות אחרות. זה ירידה מטורפת במשקל. חוסר יכולת לאכול ולשתות. התייבשויות כל הזמן. הילדים והבעל מגעילים. הבית מגעיל. הכל מגעיל ואת בתחושה של טרום הקאה כל הזמן. כבר עבר המון זמן ואני עדיין בטראומה... והבדידות וההרגשה שאף אחד לא מאמין לך זה גומר
אפרת את כל פעם מרגשת מחדש! למישהי שסובלת פעם שלישית מהיפראמזיס וגם עכשיו ב''ה זה מאוד נגע. אחרי אשפוזים רק אומרת שהיום ניתן לקבל שמירת הריון על היפראמזיס
וואי וואי.. איזה דבר קשה זה. מכירה את זה לצערי מקרוב. ברוך השם היה לי את זה בעוצמה קצת יותר פחותה משלכן. אבל גם סבלתי ברמות שלא יכולתי להסביר לאף אחד מה עובר עלי. כל דבר היה מגעיל אותי, וגרם לי להקיא. הייתי מקיאה לפעמים 5 פעמים ביום. וכמובן שהקאתי מיצי קיבה. כי לא הייתי מסוגלת לאכול כלום. כדי לא להקיא הייתי צריכה להתגבר על תחושת הגועל, אבל זה היה כמעט בלתי אפשרי, כי זה כל הזמן היה צף ועולה לי כמעט בלי שליטה. אבל מה שתסכל אותי שהרגשתי שזה תלוי במחשבות שלי, כי בחברה של אנשים שהייתי מתפדחת להקיא הייתי מצליחה להתגבר. למרות שגםהרבה פעמים הקאתי במקומות ציבוריים כמו באמצע הרחוב או בפח באמצע ספריה עירונית. אם בעלי החה רוצה לפתוח את המקרר הוא היה צריך להגיד לי ללכת לחדר, גם אם הוא היה צריך לאכול ארוחת ערב הייתי בורחת. בכל פעם שהייתי כבר גובעת מרעב, לא יכלתי לנסות לחשוב על מה לאכול, כי רק המחשבה על אוכל גרמה לי להקיא. גם לעבור ליד מאפייה עם ריח טוב של לחם גרם לי להקיא. וכשהיה לי בחילה לא יכולתי לספר שיש לי בחילה, כי רק לדבר על זה הייתי ישר מקיאה. בקיצור ממש תחושה של בדידות כי גם לא יכולתי לספר כשהיו לי בחילות. מהריון להריון זה פחת אבל לא נעלם. למדתי יותר איך לשלוט בזה, אבל זאת התמודדות נורא קשה.
חכתי שתעשי פרק על זה, תודה רבה לך !! בתור אמא ל2 ילדים מתוקים שהרגשתי שעברתי משא שלם כדי להביא אותם לעולם, עד השניה האחרונה של ההריון, חיים לא חיים, בעלך צריך להתחיל לתעפל את הבית כי אחרת לא יהיה בית, החדת מים לורידים, אישפוז, בחילות ללא הפסקה, הקאות מרובות, הרגשה רעה למשך כל היום כל הזמן !! חולשה מטורפת כי את בוקשי יכולה לאכול!! ריחות שאת לא מסוגלת להריח . בקיצור תודה רבה להשם שנתן לי כוחות לעבור את זה!! ותודה רבה לך על המודעות! שאמרתי לאנשים שיש היפרמזיס הם לא הכירו את המשפט הזה בכלל !! אנשים לא יבינו בכלל מה את מרגישה !! את יוצאת מההריון רזה שבכללי את בן אדם קצת מלא, וכולם אומרים לך בטון של קנאה ואוא איך רזית אחרי הלידה, איך את נראת ככה !! בתוכי בלב את יודעת בכלל מה עברתי ?? את יודעת כמה מחטים החדירו לי לורידים ?? את יודעת כמה פעמים הקאתי כל יום ?? את יודעת מה זה להקיא כלום??(כל מיני נוזלים שמגיעים מהגוף) מאחלת בריאות ושמחה לכולם רק שיהיה הריון קל בריא ושמח עם ידיים מלאות !! ושוב תודה להשם על הכל !!
וואו... היה לי בהריון הראשון והייתי במצב כל כך קשה.. ואף אחד לא עזר. לא הרופאים, לא המשפחה. פשוט לא הבינו, לא עזרו. כולם אמרו שהריון זה דבר קשה, ו"משהו ייספג" אז תשתי (ואני מיד מקיאה גם קוביות קרח שאני מוצצת) נורא נורא. אני שמחה מאוד שיש היום מענה לתופעה.
זה סבל נוראי, היום עובר דקה דקה. ממש מצב סיעודי. ובאמת תמיד יש איזה דודה שתגיד שגם לה היו בחילות והלכה ועבדה כרגיל או איזו המלצה מעצבנת "שתי ג'ינג'ר"..
כל הזמן חוזר המשפט הזה " קשה מאוד להבין", אבל אני חושבת שקל מאוד מאוד להבין, אם תיזכרי בפעם האחרונה שהיקאת, ואיך הירגשת כמה דקות לפני, ואת ההרגשה הנוראית הזו יש לפחות בחמישים אחוז מהזמן. זה לטפס לתקרה מרוב ייסורים, כי זה לא כמה דרות, זה שעות על גבי שעות, ימים על גבי ימים, שבועות וחודשים, ולילות מיוסרים ולבנים.
@@mushkalevy אבל כן חשוב לי תמיד טיפה להמחיש לאנשים ממה שהם כן מכירים. ברור שזה המון מעבר לזה. זה גהינום תחתון. ובגלל זה אני בת 39 עם שלושה ילדים ולב מדמם כל יום מחדש מצער על המשפחה הגדולה שכבר לא תוכל להיות לי.
ההבדל העיקרי בין זה לבין קלקול קיבה זה הזמן הממושך. החולה מתבודדת מחברה שוהה בחוסר תפקוד ממושך (זה לא שמחר אפשר לתלות את המכונות האלה) המחלה מקושרת עם דיכאון, והזמן לא עובר, הכי קשה זה שהסביבה (וגם החולה) ממש מצפה להמשיך לחיות כרגיל. זו התמודדות מנטלית יותר מהכל
יהודי יקר, פחות צריך להסביר לי..........זה סיפור חיי. חוויתי את המכלול התופעות הכי חמורות שחווה רק חצי אחוז מהאוכלוסיה, הכוונה היתה שכן חשוב לי קצת להמחיש ממשהו שכל אחד מכיר, אבל כשאני עושה זאת זו רק התחלת התיאור, מרוב שזה נוראי נוראי עבורי כמעט ולא הצלחתי להקשיב לכל התוכן בסרטון ולקרוא את הפירוט של התיאור שלך
זה כל כך קשה שרק מי שעברה/עוברת את זה יכולה להבין😓( אבל להקשיב ולנסות להבין תמיד אפשר...) אישה במצב הזה צריכה עזרה לא פחות מאישה אחרי לידה... זה סבל בל יתואר! במיוחד אם יש עוד ילדים בבית אין מי שיטפל בהם והנקיפות מצפון בשמיים😥
לנשים שכתבו הערות, אתן צודקות שזה מאוד חשוב להביא את התופעה הקשה למודעות האנשים. ללא ספק. ולעזור ולא לשפוט. אבל לא להתבלבל ....אל תשפטו אשה שאומרת כמה יפה רזית. היא לא מתכוונת לפגוע,ולא רק זה, את לא יודעת מה היא עוברת בעצמה. ה עוברתהרבה ר
אני ככה, מקיאה מתחילת ההריון ועד הלידה! זה לא פשוט. נכון! רק שאתן בלי לשים לב מחלישות את הילודה בעם ישראל. אחרי השיחה שלכן המוטיבציה ללדת - בתחתית. זה פשוט נורא. תעשו את השיחות האלה בעזה!
