יקירה, אמן שתזכי לראות את הטוב, את חצי הכוס המלאה, ולצמוח מהמקום הנמוך הזה לחיים טובים יותר ומעצימים יותר. השם אוהב אותך... וכל אלו שהלכו, זכו להיות במקום גבוה מאוד על קידוש השם.
ההבנה שה'טוב' של אלוהים, זה לא בהכרח ה'טוב' שאנו רואים בעיניים האנושיות המוגבלות שלנו. וכמה שהן מוגבלות. העולם הזה הוא עולם זמני וחולף, יש עוד עולם. אמיתי ממש. עולם הנשמות. ושם הכל מובן וברור ומתקשר ומתחבר. בעז"ה עד 120 , כשנגיע לשם, נבין הכל. כרגע אנחנו בהתמודדות וזה באמת לא פשוט. לשים בצד את מה שרואים ומבינים בשכל האנושי והמוגבל שלנו ולהבין שיש עוד כ"כ הרבה ושום דבר פה לא קורה במקרה, בטעות או 'התפלק ' לאלוהים. הכל הכי הכי מדוייק שיש. יש בהבנה הזו הרבה רגיעה. זה שמנהל את העולם בפוקוס עלינו, לגמרי. וגם כל מי שהוא לוקח אליו זה מדוייק. ויש בזה משהו שמשחרר מאתנו את המצפון / האשמה על השליטה , שממילא אין לנו. הלוואי שתצליחי לראות זאת ולהתחבר. את לא מבינה כמה- פשוט תתחילי לנשום .. (ואני כותבת לך את זה אחרי שלפני חודש וחצי ילדתי בסוף חודש תשיעי תינוקת שנפטרה. והאמונה הזו מחזיקה אותי, פיזית. לולא היא, הייתי מתנפצת לרסיסים...)
נשמע כאילו הקלטת את השיעור הזה לפני שנה, או שאת לא חיה בארץ. מקסים, עמוק, ולא מתייחס לפוסטראומה שכולנו בתוכה. אז כנראה לא כולנו... בשבילי השנה לא מתאים סיכום שנה רגיל. צריך משהו אחר.
