ההנחה המובלעת בדבריו של הררי היא שאי שוויון הוא רע בהגדרה, מה שכמובן איננו נכון. הפרמטר היחיד לאושרו של אדם הוא מהי איכות חייו באופן מוחלט (או איכות חייו ביחס לדורות קודמים) ולא איכות חייו ביחס לאנשים אחרים. אם למשל פיתוח טכנולוגי מסויים יכפיל את רכושם של כל בני האדם מדובר בפיתוח חיובי, והעובדה שהוא מגדיל פערים לא רלוונטית לעניין זה. התקדמות הרפואה לרמה שמחסלת סופית את כל סוגי המחלות ומכפילה את תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה היא חיובית. עדיף לעני לחיות עד 120 והעובדה שמספר מצומצם של עשירים יחיה עד 240 אינה פוגעת בו! העובדה שבהאיטי הנחשלת יותר אנשים מתים כשמתרחש צונאמי היא מצערת, אך הפיכתו של שאר העולם לנחשל לא תמנע את המוות, אלא רק תגדיל אותו כיוון שבמצב הנוכחי המדינות המפותחות יכולות לשלוח משלחות סיוע במקרים כאלה. השאיפה לשוויון בכל מחיר איננה אלא קנאה ילדותית הראויה לכל גינוי.
רוב הדברים "הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ". איני רואה את המדע מפיק ממנו "גוף עם נפש ותודעה". אינני מבין איך הדבר הזה יכול להתרחש אפילו מן הבחינה העקרונית. ואפשר לשער שלמדתי משהו על המדע. ראו למשל את "מצב החומר" בתוכנות התרגום. ניסיתם פעם לתרגם משהו בתכנת התרגום של גוגל הגדולה? אפילו תוכנות הניקוד נמצאות בתקופת האבן וצריך אח"כ לעבור על כל אות ולתקן "שגיאות" טריוויה. במקרה הטוב ההרצאה של מר הררי משקפת את רצונה הפאן-היסטורי של מדע ההיסטוריה להיות רלוונטית כמדעי-הטבע כגון הפיסיקה והכימיה.
