עשיתי ים לים עם חבר, התחלנו 3 חברים גמרנו 2. ביום השני היינו אמורים לגמור בחניון הפיתול במירון, בגלל שלמחרת היה צפוי 40 מעלות החלטנו לנסות להמשיך ללכת עד החושך ולישון בחניון לילה נחל עמוד כדי לקצר את היום למחרת, שהגענו לבריכות של נחל עמוד עליון(קצת לפני החניון לילה) ירדנו למים ופתאום שמענו משהו גדול מדרדר לנחל, פה ושם גילינו שזה חזירת בר עם גורים, מיד ארזנו דברים והמשכנו לחניון לילה, שמסתבר שהיה ממש רחוק ממנו, בקיצור הגענו ממש בחושך, לא היה שם אף אחד, איך שהגענו ראינו עוד מלא חזירים, חלקם עם גורים, וכאילו זה לא מספיק היה גם תנים. פחדנו על האוכל שיש לנו בתיקים כי לא היה לנו אוהל, בסופו של דבר מצאנו את עצמנו ישנים בשרותים של רשות הטבע וההגנים בנחל עמוד. באמצע הלילה שמענו פקחים מגיעים ומתחילים להתקרב אלינו, בסופו של דבר הם עברו ממש צמוד אלינו ולא ראו אותנו. ללא ספק טיול מיוחד😄😅 בבקשה פרגנו בלייק🙏 זה רק יועיל
זה קרה במהלך שביל ישראל. השעה הייתה עשר בלילה, ואני ניסיתי לתפוס טרמפים מערד לאזור ים המלח לאחר ביקור בבית. אחרי שעתיים שלא נחלה לי הצלחה, קיבלתי את העובדה שלא אגיע הלילה לים המלח ואצטרך לישון בערד. בואדי שמאחורי תחנת האוטובוס, ראיתי ערימת אבנים והחלטתי שזה מקום טוב לפרוס בו שק"ש. בערך בשעה שתיים בלילה, שמעתי מרחוק נביחות כלבים. לא ייחסתי לעניין כל חשיבות. אך לאט לאט הנביחות התחזקו. פתאום להקה של משהו כמו 50 כלבי בר רצו על פניי, חלקם אפילו דילגו מעלי. הבנתי שהם לא שמים לב אלי אז החלטתי להצטנף בשק"ש ולחכות שהם יועילו בטובם לזוז. אבל במשך 20 דקות הם לא זזו. הם לא הפסיקו לנבוח, ואף השתגלו ממש מול עיני. החלטתי שנמאס לי וקמתי לעשות מעשה. הזדחלתי החוצה מהשק"ש וזרקתי לעברם אבנים בצעקות "ברה ברה" (זה למדתי בקרבות עם התנים בקיבוץ). זה התברר כטעות כשהבנתי שאני בנחיתות מספרית קטנטנה. 50 כלבי בר התחילו לחשוף שיניים ולהתקדם לעברי. בלי לחשוב פעמיים, זרקתי את השק"ש על כתפי, את התרמיל החזקתי בקושי וברחתי עם הזנב בין הרגליים לפאתי ערד. את הלילה סיימתי כמו הומלס מתחת לספסל ציבורי באיזה פארק. אני לא מבקש אמפתיה. רק לייקים. תודה(:
טיול שנתי כיתה ט', האוטובוס נתקע באמצע שום מקום וכשהמורים לא ראו אני וחבר שלי התחלנו להסתובב, מצאנו נחל יפה, נכנסנו צללנו היה פשוט מדהים. ועד לעצם היום אין לי שמץ איזה נחל זה. המבט של המורים כשחזרנו רטובים 😂
טוב אז לפני שנים רבות הייתי חניך חדש ומאוד לא מנוסה בחוגי סיירות. פתחנו את השנה בכמה פעולות נחמדות ואז הגיע הטיול הראשון! כולי זייניק מלא התרגשות, צלחתי את הלילה הראשון בשטח בהצלחה והתחלנו לטייל למחרת. אנחנו יורדים את נחל יגור ובאמצע המסלול אני מרגיש שמתבשל מספר שתיים יפה. אז אני לוקח הצידה ובזמן שאני זז הצידה עם הרבה טקס בישבן אני נזכר שבאחד הפעולות שלנו המדריך שלנו לימד אותנו כל מיני שיטות מצחיקות לחרבן בשטח. אחת מהן הייתה ה-Y אקסטרים, שבה אתה מוצא ענף שמתפצל לשניים, יושב על הפיצול ועושה את העסק שלך כשהפיצול הוא האסלה שלך. מה קטע? אני לא הבנתי שזה בדיחה, אז אני באמת מצאתי ענף הצורת Y יפה כזו, קצת גבוה אבל לא נורא. התיישבתי והתחלתי לעשות את העסק שלי. פאום אני שולח יד לנייר טואלט, מאבד שיווי משקל, מספיק להיתלות לשנייה על העץ ולחשוב "איזה מזל שלא נפלתי" ואז להתרסק על הקרקע. אני מתעורר אחרי כמה שניות, מסתכל על הרגל שלי שנחתה בול בתוך החרא, שם יד על הראש וכל הראש דם ובכללי מוצא את עצמי באחת מהסיטוציות הפחות כפיות שיצא לי להיות בהן. אז אני מרים את המכנסיים ורץ מדמם למדריך(שזה גם היה הטיול הראשון שלו בתור מדריך!), הוא חובש אותי, טיפה זעזוע מוח אבל לא נורא וממשיכים בטיול וגם מגיעים לסוף. מה המדריך שכח? לספר להורים, אז אמא באה ברכב לאסוף אותי בסוף הטיול וקולטת אותי עם התחבושת המפחידה על הראש ודופקת צעקה שעד היום אני לא אשכח.
ביום אביבי ונעים אחד, נסעתי עם אבא שלי ואחים לטיול סנפלינג בנחל רחף. אף אחד מאיתנו לא דמיין לאן היום הזה יגיע. התחלנו את הטיול קצת מאוחר כי התברברנו בדרך. השעה כבר הייתה אחת וזה היה עוד בשעון חורף, דבר שעמד להתברר כמאוד מסוכן... אבא שלי שהיה מדריך סנפלינג בעברו הרחוק התחיל לשלשל אותנו אחד אחד דרך המפלים של נחל רחף ומהר מאוד מתברר שאחות אחת קצת מתקשה עם הקצב. מפה לשם השמש כבר שוקעת ונהיה ממש קר ונשאר לנו מפל הכי גדול. שולחים אותי כמו שעיר לעזעזל לבדוק את הדרך ואם נצליח לעבור את המפל וכשאני נוגע במים הקפואים אני מבין שלא כולם ישרדו את זה. מושכים אותי את כל המפל חזרה למעלה ומבינים שאכלנו אותה, אנחנו באמצע נחל ללא קליטה וללא יכולת לטפס החוצה, עם בגדים רטובים ובלי אוכל. מתחילה פאניקה קלה ולבסוף אבא שלי מוצא דרך מילוט ישנה דרך המצוק עצמו (!). אחרי טיפוס ארוך ומסוכן בו עברנו נקודות תלולות שהיו עלולות להוביל בקלות לצלילה חופשית לאבנים למטה, הצלחנו להגיע לראש ההר ומשם לרכב למטה. עד היום אנחנו צוחקים על אבא שלנו שאין לו טיפת אחריות. העיקר שכולם יצאו משם בשלום.לפחות בגופם, כי האחות הגדולה עד היום לא מוכנה לגעת בסנפלינג:)
טיול בנחל בצת היה אמור להיות סבבה כזה, אבל זה השתנה ברגע אחד. תוך כדי שאנחנו הולכים, שמתי לב לנחש ענק תלוי על העץ, כאילו הוא המלך של המקום. פתאום מהצד, אני רואה נמיה קטנה מתקרבת בשקט עם עיניים נוצצות, כאילו היא מתכננת משהו. ברגע אחד היא קפצה עליו. הקרב ביניהם היה מטורף ומלא באקשן. הנמיה נאבקה בנחש בכל הכוח, והנחש מתפתל מנסה לברוח ממנה. לא יכולתי להוריד את העיניים מהמראה הזה. בסוף, הנמיה ניצחה והנחש נכנע. זה היה פשוט מדהים, ואני אפילו הספקתי לצלם את כל הקרב בסרטון! אחרי זה, כל שאר הטיול היינו בפחד שפתאום ייפול עלינו נחש מהעץ.
פעם שהייתי מדריך בחוגי סיירות, היינו בתחילת הקורס. באמצע הלילה, שכולם ישנים, הלכתי לעשות את מספר 2, אבל פתאום אני מבין שמשהו מרחרח לי את הגב, אני מסתובב ופתאום אני רואה חזיר בר, רצתי עם המכנסיים למטה עד שהחזיר עזב אותי
פעם אחת אני אבא שלי ואח שלי נסענו לצפון הארץ לעשות טיול נחלים, היה נורא כיף והכל הלך כמו שתכננו. בערב נסענו למקום שאנחנו ישנו בו שהוא היה ליד קיבוץ דן, אכלנו ארוחת ערב ואז התחלנו ללכת לישון, באמצע הלילה אבא שלי התחיל לשמוע קצת רעשים אבל הוא חשב שזה לא משהו רציני אבל אחרי עוד קצת זמן הרעשים התגברו אז הוא הסתכל מהחלון של האוהל ופתאום הוא רואה שתי פרות הוא נבהל והעיר אותי, אני חצי ישן וחצי לא מבין איפה אני אבל אבא שלי הסביר לי שיש שתי פרות מחוץ לאוהל ובזמן שהוא ניסה להעיר אותי הפרות התקרבו לכניסה של האוהל ואז אבא שלי פתח את הדלת כדי לנסות להבריח אותם עממה תוך כדי שהוא פתח את הדלת של האוהל אחת הפרות נכנסה ואחת נשארה בחוץ. הפרה העירה את אח שלי הקטן ואני ואבא שלי היינו בשוק, בסופו של דבר הצלחנו להבריח אותה אבל זה היה הדבר הכי הזוי שקרה לי בכל הטיולים שעשיתי.
טיילנו אני ואחים שלי בגיאורגיה, טיול משותף אחרון לפני שהאח הבכור שלי מתחתן, ועשינו את הקזבג. באחת העצירות שעשינו אח שלי קולט מישהו עם מקוש, עולה את ההר. מגניב. פתאום הוא ניגש אלינו. סוון, גרמני, בן חמישים ואחת, שירת באפגניסטן ועכשיו הוא מטייל ומתהולל ברחבי העולם (היו לנו יחד שעתיים טובות של סיפורי גבורה ותשוקה). מתישהו אנחנו שואלים אותו לגבי המקוש והוא עונה "לא לא אל תגעו זה של הרעים". מסתבר הבן אדם חולה על עתיקות, והוא הולך לכבוש קרחון עם מקוש של נאצים (בהוסטל שישנו בו למארחת המאוד גיאורגית קראו חתונה, והיא לא הבינה מה אנחנו רוצים מהחיים שלה).
לא מזמן טיילתי עם חברים בנחל הבשור שבעוטף, זה היה לאחר כמה שעות התנדבות בקיבוצים בגלל המצב... , ורצינו לפני שנכנסת שבת מקור מים נחמד. אז פתחנו כמה מפות והגענו לנק' ליד תל שרוחן. אבל לא הייתה לנו קליטה אז התחלנו לחפש רגלית את הנקודה בה נוכל לטבול וליהנות לאחר ההתנדבות המתישה. לאחר כמה חילוקי דעות, התפצלנו ל2 זוגות שכל אחד מהם חשב על דרך אחרת בה יוכל להגיע למים הקרים. לאחר חצי שעה והרבה קוצים, אני והצמד שלי מצאנו סוף סוף את המעיין שנראה ממש כמו אוצר בשבילנו. לא חשבתי יותר מדי וקפצתי למים, אבל כמה שניות לאחר מכן שאלתי את החבר שאיתי אם גם הוא מריח את הריח המוזר והמסריח הזה שבאיזור, הוא אמר שלא, ורק כשהתקרב ממש למים הבין על מה אני מדבר. ''המעיין מזוהם'' הוא אמר, ואני שרציתי לשמוע משהו אחר לא הסכמתי איתו, כי עד שהגענו לאחר העבודה הקשה, אצא? בקיצור, לאחר חצי שעה נוספת כשאני נהנה לי במים ומשתדל להתעלם מהריח הנורא שעולה מהם, ולאחר שצמד החברים השני הצטרף עלינו מכיוון שונה לגמרי משלנו וכמובן שגם הם ויתרו על הכניסה למים לאחר שהריחו אותם, חזרנו לקראת שבת באחד הקיבוצים בצפון העוטף, ע''מ לחזק את הנמצאים שם ולהבין מה הם חווים. הקטע המצחיק הגיע לאחר חודש מאותו יום מיוחד, כשאני רפרפתי בסרטוני המלצות על מעיין, ולפתע ראיתי מעיין דומה ממש לזה שהיינו בו, וכשנכנסתי לתגובות הציפו את הסרטון עשרות רבות של ביקורות שליליות וסיפורים של מטיילים רבים על הזיהום החזק שבמעיין, הריח הנורא והמסוכן שעולה ממנו ומעיד על מים מלוכלכים ולא בריאים, ועל כך שסכנה להתרחץ בו. לרגע פחדתי, אבל נכון לעכשיו אני בסדר לגמרי, אז מודה על כך שיצאתי בנס ומקווה שפעם הבאה אריח את המים לפני שאקפוץ אליהם. תודה על זמן הקריאה שלכם, אשמח ללייק! 👍🙏
מנסה לסחוט לייקים כי היית בעוטף עם מקומיים-די עם זה כל הקטע ברשתות של להשוויץ במעשים טובים- זה למעשה חוטא למעשה הטוב. אני מהעוטף יש לי עשרות סיפורים על טיולים מה אתה משתמש בזה
בדרך חזור מחברים בניצנה עצרנו לקפה אצל חברה במדרשה. היה 37° והחלטנו שאנחנו חייבים לסגור את הביקור במעיין אז חבר שלי ואני החלטנו ללכת לעין עקב (משהו כמו 7 8 ק"מ של דרך שטח). לא היינו עם רכב ולא מצאנו אחד אז החלטנו לקחת אופניים מאיזה בית מפוקפק, מיותר לציין שהם לא היו אופניי שטח בשום אופן. הדרך למעיין הייתה מאוד קשה גם בגלל החום הכבד וגם בגלל הדרך הממש לא בנויה לאופניים. לאחר כשעה וחצי שעתיים (היינו עם אופניים כן?) הגענו למעיין. היה מדהים, מעיין קפוא ועמוק ובהחלט שווה את הדרך. החלטנו שאת הדרך חזור עדיף שנעשה בטרמפ עם אחד מהרכבים של האנשים שהיו במעיין, לצערנו אף אחד לא נסע בכיוון שלנו/היה לו מקום. איבדנו תקווה שהבנו שאנחנו נצטרף לחזור את כל הדרך, אמרנו שנחכה קצת שיהיה יותר נעים ונצא לדרך. פתאום, משום מקום, התחיל להגיע נחיל לא נגמר של אנשים. בסופו של דבר היינו אנחנו ועוד קבוצה של 80 אנשים במעיין, שאלנו אותם מה הקשר בינהם והסתבר שזו קבוצה של אחים שכולים, אני קיבלתי הלם מכיוון שגם אני אח שכול, דיברנו איתם ושיתפתי קצת על עצמי. בסופו של דבר הם חזרו ללון במדרשה וחזרנו איתם עד לשם. אישית אני עדיין בקשר עם הקבוצה הזו ואצטרף אליהם לטיולים כשאגיע לגיל (זה 25+)
הלכתי עם חברים למעיין ופתאום הם קלטו שיש עלי עלוקה או מין חילזון מים כזה ענקי על הבטן שלי אז כל החברים שלי צרחו כמו מטורפים ואני לא הבנתי למה אז גם התחלתי לצרוח ואנשים שהיו באיזור חשבו שזה מקרה חירום והזמינו לנו חילוץ ואשכרה הגיע מסוק וקיבלתי קנס של המון כסף. מוסר השכל: לכו עם חברים נורמאלים לטיולים ואל תצרחו סתם חוץ מזה אני מאוד אוהב את הסרטונים שלכם ואני מנוי אליכם הרבה זמן וכל הכבוד שאתם מטיילים ככה בצפון בתקופה הזאת אז גם אני לא אזכה אני רוצה לאמר לכם תודה רבה על העשייה שלכם❤❤ ובמיוחד אני זוכר את הסרטון שלכם על הכרישים בחדרה זה היה מטורף
יצאתי לזוויתן אני ועוד כמה חבר׳ה ובמקום להתחיל אותו ביהודיה ( שזה המסלול הקצר) התחלנו אותו מקצרין שזה ארוך יותר באמצע הדרך הסימון הוביל אותנו לקטע מלא בשיחים וקוצים... החלטנו להמשיך קדימה ולחפש את הדרך הבעיה שלא מצאנו והתחלנו לאבד את כל הכיוון לגמרי עד כדי כך שלחזור אחורה כבר לא היה שייך... לאט לאט המים התחילו להיגמר והשמש קופחת עלינו מרוב לחץ התחלנו לאבד כיוונים והלכנו לכיוון שדה חיטה קוצני מקווים ששם זה היציאה ...ולא, פשוט היה גדר גבוהה והחלטנו לטפס מעליה, נכנסנו לתוך שדה אין סופית והלכנו לפי מסלול של ג'יפ שעבר שם והשאיר פשוט סימן של שביל, אולי זה יביא אותנו ליציאה ...לבנתיים המים מתחילים להגמר וכל אחד נאבק על המים שלו! הגיע שלב שלכולם נגמר המים חוץ מחבר אחד שנשאר לו רבע בקבוק, פתאום אחד החברים פשוט קורס לנו מול העיניים ומתעלף ומתחיל דיון עם לוותר לו על המים האחרונים שנשארו... בסוף הרימו לו את הרגליים נתנו לו קצת מים והתחיל להתאושש כולם הבינו שעכשיו גם טיפת מים אין והמרוץ נגד השעון התחיל! קליטה בכלל לא היה, התחלנו לצעוק אבל לא רואים אופק .. חלק העדיפו לרוץ ואני החלטתי ללכת לאט עם החבר שהתעלף הולכים ולא רואים סוף במשך קרוב לשעה וחצי בלי מים!! ופתאום ברגע אחד אנחנו שומעים את החברים שרצו שצועקים לנו מרחוק שרואים מהאופק הרחוק כביש.... אולי זה יביא לנו תקווה... אבל מהרגע של הבשורה עד הרגע שהגענו לכביש לקח עוד שעה של הליכה איטית וזוחלת והלשון נדבקת מצמא... הבחור שהתעלף התחלנו לסחוב אותו עד לכביש שהגענו כולם נזרקו על שטח העפר ומגלים שהסתובבנו עד עכשיו בשטח אש כביש ראשי אף אחד לא מוכן לעצור... רואים משאיות של מי עדן מנסים לעצור ולשווא! לקחתי בקבוק רק והתחלתי לנופף לרכבים וככה כולם עשו עד שעצר רכב שטח כולנו קפצנו קודם כל על כמה בקבוקי מים רותכים ששכבו לא בפגז' הפתוח...מפה לשם עצר לנו בחור עם כלב חמוד ברכב שהחליט לעשות שתי נגלות לקחת אותנו לתחנת אוטובוס פשוט הציל תחיים שלנו ומוקיר לו תודה לנצח!!!!
טיילתי עם חברים בהר מירון והיה לי קקי אז הלכתי לחרבן בשיחים ומסתבר שזה היה מקום אימונים של חיל האוויר אז באמצע מסוק צבאי נחת 10 מטר ממני והעיף עלי את כל החרבון שלי וככה הייתי מסריח כולי כל הטיול , חוויה שלא אשכח כל החיים
נסעתי מבאר שבע לגולן כדי לעשות את הזוויתן (לא התחתון, אבל עכשיו יש לי חשק בגלל הסרטון) עשיתי את כל המסלול וגיליתי שהזוויתן יבש אז חזרתי לבאר שבע. בזבוז הזמן הכי גדול שהיה לי אבל חוויה נחמדה בדיעבד :)
טיול שנתי, כיתה י"ב, הלילה הראשון זה במין אוהלים עגולים ענקיים כאלה בדרום הגולן, ובאמצע של האוהל היו שתי עמודים לתמיכה. מישהו הביא כדור גומי קטן מנופח, אז עשינו משחק כדורגל, כשקבוצה אחת צריכה להבקיע בין העמודים מכיוון אחד, והקבוצה השנייה בין אותם העמודים אבל מהכיוון ההפוך. סוג של כדורגל בצורת דונאט מתמטי שהסוף מחובר להתחלה. בחיים לא ראיתי מישהו משחק עם החוקים האלה אבל זה היה כיף ברמות מטורפות ואנשים אפילו הלכו לישון בשעה נורמלית מרוב שהתעייפו מהמשחק, לגמרי ממליץ לכולם לנסות. מוטת ידיים אחת בין העמודים זה מתאים ל3 על 3, אם יש יותר מרחק אז צריך יותר שחקנים שיהיה כיף נ.ב. למה חצי מהסיפורים קשורים איכשהו לחרבון
אני וחבר טיילנו בבניאס ממש אחרי החורף וחבר שלי חשב שזה רעיון טוב לקפוץ באיזה פניה שמה למים היצטרפתי אליו גם אני ושנינו סיימנו אותו יום בבית חולים עם היפותרמיה
הייתי בנחל בצפון והיה שם קפיצה לסוג של בריכה עם חבל שמחובר אליו מקל ואז ניסיתי לקפוץ ושהגעתי לשיא הגובה עזבתי ידיים והחולצה שלי נתקעה במקל והייתי תלוי באמצע הנחל איזה דקה, לא הייתה לי דרך אחרת אז קרעתי את החולצה וחזרתי בלי
עשיתי עם חבר את המון בלאן ובאחד הלילות היתה סופה אז נכנסנו מתחת לאיזה במה שפתחו בעיירה ועשינו אהל כי היה כתוב שהפסטיבל עוד שבוע תכלס לא נרטבנו אבל בבקר אנחנו מתעוררים וקולטים כמויות רעש מסביבנו . מפה לשם יצאנו כמו הומלסים מתחת לבמה באמצע הפסטיבל עם האהל בידיים 😂
טיילתי בנחל טביה (ליד ערד) ופתאום אני מריח משהו שרוף, אני מתקדם עוד טיפה בנחל ורואה צינור ענק. אני מתקרב אליו ומבין שהריח מגיע ממנו, ואז נופל לי האסימון שמצאתי טיל מהמתקפה האיראנית. בקיצור יש לי סלפי עם טיל איראני.
הי אהובים איזה כיף לראות אתכם ואת עידן 🙏 תודה על הצילומים המרהיבים שלכם תענוג גדול הסרטון הנפלא הזה💜💛💙 לפני שנה תיפסנו את החרמון ,זה היה בסוף החורף ביום קר במיוחד והמראה שנגלה לעינינו היה מדהים. בהתחלה חשבנו שכל העצים פורחים לתחילת האביב אבל ככל שהתקרבנו הבנו שהעצים בעצם קפואים. לא ראינו דבר כזה אף פעם וזה היה יפה ברמות אחרות ,עדיין היה שלג למעלה והכל היה קסום ממש בשלב מסוים גם הגיח שועל בקצה אחת הפסגות כנראה לבדוק מי האורחים חחחח ונעלם כהרף עין בדילוגים קלילים... שנה שעברה זמן אחר חרמון מדהים ואהוב 🙏🌟❄
הי אהובים איזה כיף לראות אתכם ואת עידן תודה על הצילומים המרהיבים שלכם תענוג גדול הסרטון הנפלא הזה לפני שנה תיפסנו את החרמון זה היה בסוף החורף ביום קר במיוחד והמראה שנגלה לעינינו היה מדהים. בהתחלה חשבנו שכל העצים פורחים לתחילת האביב אבל ככל שהתקרבנו הבנו שהעצים בעצם קפואים. לא ראינו דבר כזה אף פעם וזה היה יפה ברמות אחרות עדיין היה שלג למעלה והכל היה קסום ממש בשלב מסוים גם הגיח שועל בקצה אחת הפסגות כנראה לבדוק מי האורחים חחחח ונעלם כהרף עין בדילוגים קלילים... שנה שעברה זמן אחר חרמון מדהים ואהוב
אחותי ואני עשינו טיול בסקנדינביה וערב אחד מצאנו את עצמנו בלי מקום לישון. בכל האכסניות לא היה מקום ולאט לאט התחיל להחשיך והטמפרטורות מתחילות לרדת (נורבגיה בספטמבר.. הגיע ל2 מעלות) ועדיין לא היה לנו איפה לישון. החלטנו ללכת לתחנת הרכבת אבל מסתבר שסוגרים את המקום ב22:00 בלילה. אז המשכנו להסתובב ופתאום הגענו למבנה שנראה כמו בית ספר. החלטנו שעדיף לא לקפוא מקור בחוץ אז נכנסנו ומצאנו באחד החדרים מזרנים, שמיכות וספות. הציל אותנו באותו לילה. ואפילו לא סיפרתי על השומר שהסתובב במבנה ובדק את החדרים עם פנס ופיספס אותנו בכמה שניות..😅 לילה מלא בהרפתקאות.
טיילתי עם חבר ברמת הגולן באזור צומת ווסט זה היה בחול המועד אז חשבנו שאפשר להכנס לשטחי האש תוך כדי שאנחנו נכנסים לבור מים שזכרנו מהשרות הצבאי אנחנו רואים כדור אש עובר מעלינו ישר הבנו שזה פגז של טנק ומיד לאחר מכן הגיע ירי של מקלעים נכנסנו לתוך הבור עד שנרגע העניין ובשנייה שנהיה שקט פשוט רצנו חזרה לכיוון הכביש הראשי לפני שיירו עלינו שוב
עשינו לילה בחניון לילה סרפטניות שליד שדה בוקר באמצע החורף שהיה ממש ממש קר, (בפברואר), לחבר שהיה איתי יש צליאק, הוא אכל לפני השינה והשאיר את הפיתות בלי גלוטן בחוץ, כל הלילה (שלא כל כך הצלחנו לישון) שמענו תנים וצבועים, בבורק קמנו וקלטנו שאין יותר פיתות, התנים לקחו את הכל, ואם זה לא מספיק גם לקחו לו את התפילין, התחלנו את המסלול בבאסה, ואז בערך קילומטר מהחניון לילה מצאנו את התפילין גרורות באמצע המדבר, ללא ספק טיול בלתי נשכח🙃😆😁
יצאתי לרגילה מהצבא לפני כמה שנים והלכנו כל החברים וג׳קי הכלבה לכינרת. שתינו בירה והיה ממש כיף ואז הופיע בחור שנראה כאילו הוא יצא ממערה מפה לשם מצאנו את עצמנו בשיעור ליקוט על שפת הכינרת והבנו כמה אוכל יש מסביבנו בצמחים. היה מגניב בטירוף
קודם כל אני מת על התוכן שלכם, תמשיכו לעשות מה שאתם עושים😁, וזה הסיפור: הייתי בטיול ברמת הגולן ובאמצע הטיול נפלתי, אחרי שקמתי קלטתי שהאצבע שלי לא במקום ומרוב כאב פשוט ניסיתי להחזיר אותה למקום בעצמי (כמו שצריך מסתבר), אחרי שהגעתי לחניון לילה עדיין כאבה לי האצבע, הלכתי למיון ובסוף התברר שגם שברתי אותה. בקיצור נפלתי ופרקטי ושברתי את האצבע שלי באותה נפילה. יאי
הדבר הכי רנדומלי שקרה לי בטיול: טיילתי עם חבר בצפון ספרד במסלול בשם picos de Europe, מקום פחות מוכר לישראלים ובאותו יום גם היה עומס חום, וכל המסלול פגשנו אנשים בודדים. פתאום באחת העצירות שלנו, ראינו משום מקום בן אדם שטייל לבד. כשהתקרב ראינו שרשום לו בעברית על החולצה "קרב מגע". כשאמרנו לו שאנחנו ישראלים, הוא ממש התלהב, ואמר שהוא בלגי שגר בעיירה נידחת בספרד, ומתאמן בקרב מגע (ומשם החולצה) מה הסיכוי?
פעם אחת הייתי בעין גדי עם המשפחה שלי, זה היה אחרי הסרטון של מערת דודים, אז הגענו לשם. היינו שם עד שש ולא ידענו שהשמורה נסגרת בחמש, באנו לחזור לא היה שם כלב, אבל בסוף התקשרנו והם פתחו לנו
פעם טיילתי עם חברים בקירגיזסטן ובאמצע אחד הטרקים היינו צריכים לחצות נחל ספק נהר ברגל כי לא היה גשר אז ירדנו לסנדלים ואני לא איבטחתי נעל אחת טוב לתיק וכשהגעתי לגדה השניה חבר שלי מצביע לי על הנעל במרחק של בערך 150 מטר נסחפת בנהר.קיצור המשכתי להיות עם סנדלים כל הטרק גם באיזה 0 מעלות. את הנעל השניה שמרתי והיא תלויה לי בחדר כדי שאני תמיד אזכור לאבטח טוב את הדברים שלי
פעם אני וחברים עשינו טיול בסוכות מהבאניס לכנרת ובלילה הראשון היינו אמורים לישון בכפר בלום באיזה דשא על מזרונים, אבל נכנסנו לבית הספר שם ומצאנו סוכה עם מזרונים ושם ישנו בסוף.
טיול בעריף כרכום בחוגי סיירות הולכים לישון בציפיה לגשם, באמצע הלילה מתחיל לנו מבול על המחסה ואני מתעורר, בשלב מסוים החלטנו לצאת החוצה מהמחסה כדי להתייבש כי הגשם בחוץ היה יותר יבש מבפנים
הכי מצחיק שקרה לי, הלכנו שלושה חברים לטייל באזור מצפה מודיעין והלכנו לישון שם בשקי שינה, באוויר הפתוח. באמצע הלילה אני ועוד חבר רואים פרה עומדת ממש מעל חבר שלנו ומסתכלת עליו סנטימטר מהפנים שלו, והוא ישן כמו תינוק, נוחר בקולי קולות. הפרה אחרי זה המשיכה לדרכה ואנחנו חזרנו לישון, היה מצחיק וגם קצת מפחיד :)
הייתי בטיול עם חברים באיזור הצפון, עברנו דרך כמה שערי פרות בדרך ובשלב כלשהו ממש התחיל להסריח אבל לא התייחסנו לזה כי פרות וזה אחרי 10 דקות דרכתי בתוך כלוב צלעות של גופה של פרה
לפני כמה שנים הלכנו אני ובעלי לטיול באזור עין גדי עם 4 ילדינו. בלילה ישנו בצפיפות באוהל בחניון המקסים של עין גדי. בלילה ירד גשם חזק מאד והיתה רוח חזקה..מאד לא אופייני לאזור...לא יודעת למה, כנראה העייפות הכריעה אותנו ונשארנו כל הלילה להאבק באוהל המתנדנד ובניסיון לפתוח פתח לאויר בלי שיכנס גשם. בבוקר יצאה השמש וגילינו שמתוך החניון המלא מטיילים שהיה בערב כולם עזבו בלילה ונשארנו השורדים היחידים את הלילה הגשום 💪
כשהייתי בן 11, יצאנו לטיול משפחתי בהודו. אני האח הבכור. רצינו ללכת למפלים מפורסמים, אבל הדרך היחידה להגיע אליהם הייתה בטיול ג'יפים מודרך. אנחנו לא אוהבים טיולים מודרכים, ולכן ויתרנו על האפשרות הזאת. לאחר שפספסנו את הטיול האחרון, הלכנו לאכול גלידה. מצאנו שם בחור שאמר שהוא מארגן טיול לכמה אנשים, אבל הזהיר שזה שוק אפור ולא בדיוק חוקי. למרות זאת, אבא שלי הסכים. כשעה לאחר מכן יצאנו לדרך, בלי שום מושג איך נגיע. אחרי כמה דקות של הליכה, הגענו לתחנת הרכבת ועלינו על רכבת להרים. הגענו לתחנה בשם פליי סטיישן (לא הקונסולה). אחרי כמה דקות של הליכה על המסילה, הגענו למפל ציורי ומיוחד שאי אפשר להגיע אליו בדרך אחרת. שחינו קצת באגם שנוצר בין שני מפלים - מפל אחד שהגיע מהפסגה של ההר, והשני מתחתינו. בין שני המפלים חיבר אגם, בו שחינו. אחרי שסיימנו לשחות באגם, השמש החלה לשקוע והתחלנו לחזור לאזור פליי סטיישן. כל המסילות והרכבות היו בנות 80 שנה. כשהגענו לתחנה, ראינו רכבת, אבל זו לא הייתה רכבת נוסעים כמו בדרך לשם, אלא רכבת משא ריקה. עלינו על קרון שנראה שהיה בו פחם. בזמן שחיכינו שהרכבת תתחיל לנסוע, הגיע שוטר וצעק את שמו של המדריך שלנו. הוא הוריד את כולם מהקרון ולקח את המדריך שלנו, תוך כדי שהוא נותן לו קנס. האנשים האחרים שהיו איתנו, וששילמו בדיוק כמונו, הסבירו לנו שהמדריך אמר להם לעלות על הרכבת. הם גם סיפרו לנו שעוצרים אותו המון. כשהרכבת התחילה להאיץ, המדריך שלנו רץ לכיווננו, ועזרנו לו לעלות על הקרון. בסופו של דבר, הגענו לתחנה שלנו, והצלחנו להתגנב משם. נפרדנו מכולם ומצאנו סוג של מסעדה שהסכימה להכניס אותנו - משפחת מטיילים מכוסים בפחם.
הייתי לי תקופה שהייתי בין תפקידים בצבא ונכנסתי לדח״ש אז החלטתי ללכת עם חבר לשביל הגולן כשהגענו למאגר בנטל מצאנו איזה חתולה עם קולר, נתנו לה קצת טונה והמשכנו ללכת, בלי באמת לשים לב קלטנו שהיא מאחורינו וממשיכה ללכת איתנו בסוף יצא שהיא הייתה איתנו רק איזה קילומטר או שניים כי הרגשנו שזה מוגזם אבל זה היה מאוד מצחיק כשזה קרה אם רוצים אז גם יש תמונות 🙃
יצאנו מעזה כל הצוות להפוגה של כמה ימים, מיד יצאנו לטייל באיזור עין הוד, עברו לידנו זוג נשים בגילאי 40 ואחת מהן פשוט עצרה ומשום מקום ואמרה לנו: "תזהרו האבנים כאן מחליקות, אבל זה לא האסון הכי גדול עם איך שאתם נראים"
יצאתי עם המשפחה (יש לי אחים קטנים וגם אני הייתי די קטן) לטיול מעין אום טינה לגב זרחן ועצרנו לאכול בנחל בעין אום טינה היה שימשי ואפילו נכנסתי לעין אום טינה. ההורים שלי אמרו "באו נוצאי את הציוד מהנחל שאם יהיה שטפון שום דבר לא יסחף" (היה צפויי יום שימשי) פתאום מתחיל לרדת ברד בקוטר שני סנטימטר עלנו עם גשם חזק רצנו לאוטו והטיול הפך לטיול שטפונות. היה מפלים ענקיים שזרמו והיה מפלים לא כאלה גדולים שמהרוח פשוט עפו למעלה הלכנו עד המפגש של הדרך עם נחל נחל זרחן ושמה הסתובבנו חזרה כי פחדנו לחצות. זה היה טיול מטורף ועוד יותר בתור ילד
נסעתי לטיול בבולגריה ליומיים. בתיק אחד שמתי את כל הדברים החשובים, דרכונים ארנק וכו ובשאר התיקים היה אוכל ובגדים. כשסיימנו את הטרק הגענו לרכב והעמסנו את הכל על האוטו. אחרי שעה נסיעה גלינו שהתיק לא באוטו וששכחנו אותו במקום של הטרק. חזרנו, חיפשנו אותו ולא מצאנו. וויתרנו והמשכנו בנסיעה. אחרי כמה זמן התקשר אלינו המוקד של היישוב שבו אנחנו גרים ואמר שמישהו מצא לנו את התיק ושלח לנו את המספר. מפה לשם אותו בנאדם, ישראלי , ישן בעיירה איתנו במרחק 100 מטר מאיתנו. התיק נמצא והכל חזר למקומו בשלום.
2:37 אהבתי את הנונשלנט " הזהירו אותנו בכניסה לא להיכנס כי הולכת להיות שריפה " אני : אז מה לעזאזאל אתם עושים שםםםם אני צריך שתמשיכו להעלות סרטונים לא שתשרפו באיזה שריפה מטופשת😱 כמובן תוכן רמה גבוהה כרגיל !!
טיילתי ביפן ומצאתי באחד המסלולים המנודים שלי קופים, התחלתי לצלם אותם ואז אחד הקופים שצילמתי קלט שאני מתביית עליו והתחיל לצרוח ולהביא את כל החברים שלו אז מצאתי את עצמי בורח מחבורה של 4 קופים ביפן ותוך כדי יפנים מסתכלים וצוחקים עלי
בחגים השנה אני וחברה טיילנו בגליל המערבי וישנו בלילה בפארק גורן, איכשהו היינו היחידות בחניון, חושך מוחלט, יללות ונהמות של חיות, חתול אחד מאוד ערמומי ורעשים של מסוקים. האכלנו אחת את השניה סרטים כל הלילה בין היתר על מה קורה אם עכשיו בלילה הזה מתחילה מלחמה בלבנון ובגלל זה יש מסוקים, מי תנהג אם עכשיו מתחילה אזעקה, בכלל היינו כמה שעות לפני בשתולה ובכל הכבישים שעל הגבול. את הלילה עברנו בשלום אבל שבוע אחרי התחילה באמת מלחמה בצפון וכל מילה מיותרת... מאז אנחנו לא מפסיקות להיות בהלם מהטיול הנבואי שלנו
מישהו שלמד איתי טייל לבד בגולן, עלה על מוקש וזחל 6 שעות עד שהשיג עזרה. בסופו של דבר נקטעה לו כף הרגל😢. הדבר המדהים הוא שפשגתי אותו אחרי 8 שנים במלחמת לבנון השנייה😊 . מסתבר שהוא התגייס לשיריון.
הסיפור שלי הוא טיול ליד ים המלח אבל לא טיול מסודר וטיול גיפים הגענו למקום איתמקמנו ואז באמצע הלילה הלכתי לחרבן ומטר מולי עמד קרקל די גדול שמבתכל עלי ולא הולך
אני וחברה יצאנו לטייל בעין טמיר בצפון. למדתי הכל על המסלול, בדקתי שאני יודע בדיוק לאן אנחנו הולכים. מסלול אדום- מסלול ירוק- מסלול שחור. כשירדנו אחרי קילומטר מהמסלול האדום למסלול הירוק, לקחנו פניה שמאלה. שש קמ לקח לנו להבין שאנחנו בכיוון ההפוך לגמרי. פגשנו שני אנשים שאמרו לנו שמאתיים מטר מפה יש מעיין. בסוף הגענו לעין חרדלית בכלל שהיה הרבה יותר שווה מעין טמיר. שם הבנתי שללכת לאיבוד זה הכי שווה.
טיילתי בערבה ולא הספקתי לצאת מההרים לפני שהחשיך ומצאתי את עצמי בהרים בחושך. תוך כדי שאני צועד על השביל לכיוון אילת אני רואה צבוע ואיילה עומדים אחד ליד השני (ממש קרוב) והצבוע מצחקק. לקחתי את עצמי וירדתי דרך שביל ארוך יותר רק כדי לא לעבור לידם.
אני גרתי במצפה הילה שזה יישוב קטן מעל נחל כזיב. אז כשהייתי בגיל 5 אני וחברה טובה שלי ירדנו לנחל עם אבא שלה, בדרך חזור אבא שלה ואחותה הקטנה הלכו דיי לאט אז ביקשנו להמשיך לבד את המסלול (כי אנחנו מכירים את המסלול בעיניים עצומות) הוא הסכים וביקש שנעצור בפיצול מסוים וכשאני וחברה שלי הגענו לפיצול אז החלטנו שנמשיך ונגיע קודם הביתה, המשכנו ולא שמנו לב שעברנו את המצפה, ואז המשכנו עם קבוצה של אנשים זרים עד למבצר מונפורט ואז הבנו שאנחנו אבודים ומשם התקשרנו לאבא שלה. בקיצור היה ממש כיף ללכת לאיבוד.
עישיתי עם עוד מספר חברים את המסלולים אל ים ובעמצה יום השני פגשנו חייל שעושה את המסלול לבד בטור שקט נפשי או משהוא זה וניפרדנו ממינו בבוקר של היום השלישי שמענו באמצע הדרך צרחה ולא הבנו מה קרה רצנו לעזור וראיניו את אותו חייל על הריצפה מסתבר שהוא נפל ונקה את הרגל כאבים ומלא בלגן קיצר וכאן אני מרוצה לומר כול הכבוד לאותו חייל שלמרות שהוא נקה את הרגל הוא המשיך את המסלול ובמלך אותו היום גם היו לא עוד טאקלים עם אותה רגל שנקה ומאז הפעם השניה שזה קרה לו הינו איתו ובידנו שהכול בסדר וליבינו אותו לאורך המסלול עד הסוף שלא ירגיש לבד ועזרנו לו עם הציוד ועוד ובסוף היום האחרון שכרנו לנו צימר לנוח מהמסלול וגאגנו שגם לאותו חייל שיהיה לו מקום טוב ונוח לישון ומשהוא לאכול ועוד ורציתי במקום הזה לומר לאותו חייל שאפו שהוא באמתפצוע ודי לבד סיים את המסלול ומאז שמנו איתו על קשר פחות הוא יותר וזה משהוא שאני אוהב בטיולים שאתה פוגש אנשים שאתה לא מכיר סיטואציות מוזרות ומצחיקות וזה מה שעושה את כול הכיף בעיני אז זה הסיפור המענין ודי מוזר יש לצצין שרה לי ומצטער על החפירה ומסר חשוב מטיילים בארץ אל תיהו חראות ותשירו נקי לבאים אחר כך חחחחח
יצאתי לטיול עם כמה חברים לנחל חצוצון. חמישי בלילה עלינו ברגל למצפה מכוור. בבוקר התחלנו ללכת כדי לרדת לערוץ של הנחל. החלטנו לקצר ולרדת בטיפוס ידיים כמה מצוקים נמוכים בין מדרגות סלע. באחת מהמדרגות, כאשר אני עומד על המדרגה ועומד מתחת לחבר שיורד כדי לאפטח אותו, האבן שהוא החזיק בה ניתקה מהמצוק והוא התחיל לצנוח מגובה של כשלושה מטר מעליי. הצלחתי לתפוס אותו באוויר ולהישכב מהר על מדרגת הסלע, כאשר הוא תלוי באוויר מעבר למדרגה ואני מחזיק אותו וחבר אחר מחזיק לי את הרגליים כדי שאני לא אחליק ואפול מהמדרגה, גובה נפילה של כ-10 מטרים. הצלחנו למשוך אותו למעלה והמשכנו בטיול. הגענו למפל הגבוה של החצוצון שבגובה של 120 מטר. עיגננו את חבלי הסנפלינג והתחלנו לגלוש כאשר חבל האבטחה היה ארוך מספיק אבל את חבל הגלישה עשינו משתי חבלים עם קשר באמצע. כולם גלשו למטה תוף תפעול מעבר הקשר. אבל הגולש הלפני אחרון כשהגיע לקשר התהפך עם הראש למטה ואחרי כמה דקות איבד את ההכרה. אחרי לא מעט ניסיונות של ניעורי חבלים הצלחנו להעיר אותו ורק אז הצליח לעשות את מעבר הקשר, אחרי שהיה תלוי כ45 דקות. שוב המשכנו בטיול אבל זה היה יום שישי וחלקנו שומרי שבת, שעה כבר היתה מאוחרת. התחלנו לנסוע לכיוון ירושלים אך בצומת מעלה אדומים הבנו שנכנסת שבת לכן השארנו את שני החברים החילוניים שיקחו את הרכבים. אנחנו התחלנו ללכת ברגל לכיוון ירושלים מצומת מעלה אדומים .הדרך לירושלים היא דרך יריחו הישנה שעוברת שרך כפרים ערבים, אבו דיס ואטור, לכן הלכנו מהר, בשקט ובזהירות. רוב התושבים שהצליחו לראות אותנו למרות החושך הופתעו אך מדי פעם זרקו עלינו אבנים. בסופו של דבר הגענו לכותל המערבי קרוב לשעה 11 בלילה. התפללנו שם וחיפשנו מקום לאכול. בסופו של דבר נכנסתי הביתה באמצע הלילה והפתעתי את כולם, שכבר דאגו מאד כמובן.
פעם טיילתי עם חבר טוב בנחל קינה על מנת להנות מאיזה בור מים או גב בחודש פברואר ברגע האחרון לפני שהמים יתייבשו לנו אך מהר מאוד הטיול נהיה מפוקפק כאשר הגענו לחניון של מוסא שהבנו שמומלץ לשלם לו על מנת שישמור לנו על הרכב ולא נחשוש מגניבה אך לא היה שום זכר למוסא. כמובן שזה לא מה שיעצור אותנו והתחלנ את הטיול למרות שלא היה עוג רכב בסביבה ושום מוסא, בעודנו הולכים בערך חצי מסלול אנחנו קולטים עם הזמו שהסימון נהיה יותר ויותר דהוי עד שהגענו למצב שפשוט איבדנו אותו אז החלטנו לעלות על איזהשהו הר (יש לציין שזה הטיפוס הכי מפחיד שעשיתי בחיים) כדי לראות אולי את המאהל של מוסא מרחוק ולמצוא את הרכב אך זה לא צלח והחלטנו להתקדם לכפר שראינו מרחוק ולקוות שזה הכפר הנכון אך לאחר מספר דקות אנחנו קולטים עדר כבשים ושני כלבי שמירה שמתחילים לרוץ אלינו על מנת לתקוף ומד הלחץ כבר היה בשמיים אך ברגע האחרון הגיע רועה הצאן (סלאם היה שמו) על החמור שלו והרגיע את הכלבים הוא היה מאוד נחמד וסיפר לנו שאם היינו מתקרבים עוד לכפר שהלכנו אליו כנראה שלא היינו מוצאים את הרכב והיה הרבה יותר גרוע מזה ואיכשהו (אלוהים יודע איך) הוא הוביל אותנו לכיוון הכפר הנכון והמאהל של מוסא בפאקינג שום מקום בהרים נוראיים בעליות וירידות שלא מומלצות למי שרוצה להמשיך לטייל ולחוות דברים נוספים ולבסוף הגענו לרכב (הלא גנוב) למרות שמוסא דפק חתיכת ברז. סוף טוב הכל טוב😊
סובב אנאפורנה, יום שני. מתהלכים לנו בכיף קבוצה של ישראלים, רואים רועה עזים ומחליטים לקנות עז מחמד. מפה לשם הפורטרים שלנו כל הדרך לבקתה תכננו לאכול את העז כשמגיעים, היה טעים.
היינו בירדן ועשינו איזה חלק על גיפים כאלה נסענו על המאחורה פתאום הנהג דופק פנייה מטורפת חשבנו שהוא בא לעקוף את הגיפ מקדימה זה נהיה חריג אחותי מסתכלת על הנהג וצועקת לנו הנהג נרדם אנחנו זורקים תתיקים קופצים אבא שלי רץ אחריו לעצור אותו מוציא אותו מהרכב קיצר התעלף מהעומס חום על הגז
אני בן 17 והסיפור היה כשהייתי בן 16 זה היה הטיול עם שינה הראשון שאני וחברים שלי עשינו לבד ובעצם עלינו לירושלים ביום הראשון טעינו בדרך בערך 10 פעמים בגלל שלא ממש הייתה לנו מפה ואז כל פעם שהייתה לנו פיצול פשוט פתחנו שוואזי ונתנו לו להחליט איזה דרך לוקחים ואז הגענו לחניון לילה הלא נכון שבוא עשינו שוב שוואזי אם להישאר בו או לעבור לחניון האמיתי שהיינו משהו כמו 4 קילומטר ממנו וכבר התחילה השקיעה ועוד לא אכלנו כלום מהבוקר השוואזי החליט להמשיך להבא ואחרי עלייה קשה בטירוף הגענו בערך רבע שעה אחרי השקיעה אבל החניון לילה היה טוב חוץ מזה שבאו תנים לחקור את האוהל שלנו באמצע הלילה ואחד החברים דיבר מתוך שינה כל הלילה
פעם אחת נסעתי אם כול המשפחה לים המלח. כמנו ב5 בבוקר והטחלנו לנסע לכיון ים המלח ואז בערך בשעה 8 עגנו לעזור ירוחם ואמרו לנו לעשות פרסה כי היתה שם שרפה גדולה מעוד. שבועה לאחר מיכן נסענו לכנרת גם כמנו ב5 בבוקר עגנו לכנרת נהננו ואך שבנו ללכת היתפוצצה למישהי גזיה בפנים. מעריץ הנק האוב אותכים מעוד
הייתי במסע הישראלי שאמור היה להיות מאילת עד החרמון ואז היינו יום באילת באותו יום היה בלאגן הקורונה הגיע לארץ יום אחרי אמרו טוב נסע לחרמון כי תכף מבטלים את הבית ספר אז נסענו מאילת עד כמעט החרמון וביטלו את הבית ספר אז החזירו אותנו הביתה וזה היה המסע הישראלי שלי😅
פעם נסעתי ברכבת בהודו במשך 36 שעות רצוף. בערב נכנס אל הקרון הודי עם ארגז מלא באוכל הודי מבושל. לקחתי 2 מנות ואכלתי בכייף. 10 דקות אחר כך הכל עלה לי בחזרה ומצאתי את עצמי מקיא על ההודים שישבו על הרצפה מתחתי 😭
הסיפור שלי הוא על זה שהייתי בטנזניה ב-2019 לטיול של שמונה ימים וישנתי באוהלים ענקיים עם עטלפים שבוץ יש באפלו ועוד חיות ויום אחד מישהי מהטיול התקלחה במקלחת שלה (שהייתה בחוץ) ובאפלו נכנס לה למקלחת לקחת מקלחת קצרה והיא הגיבה בצרחה ענקית ומצחיקה ודרך אגב ציפורים היו גונבות לנו את האוכל כל יום זהו מקווה לזכות.
הייתי בטיול משצים בירושלים, וישנו באנא אגרון. אני לתומי מתקלח - שומע ושר מוזיקה בקול רם. אני עוצר דקה למסור יד לסבון שנמצא מחוץ למקלחת, ורואה איש זקן עומד ומסתכל על החדר (בתוך החדר!). אני שואל אותו: אתה יודע שזה בתוך החדר שלנו כן? והוא עונה- כן, אני יודע. התעלמתי והמשכתי להתקלח. והוא שר איתי. שר ורקד. מפה לשם התגלה שהוא נכנס לחדרים של כל חבריי, רקד עם חלקם, נרדם בחלקם. אני עוד מחפש אותו. נתנו לו את הכינוי ״איש הפלאפל״, שכן בחדר הראשון שבו נראה היה עם מנת פלאפל.
טיול בהרי הולנד אני ואחי חוזרים למלון אחרי יום עמוס וזה פעם ראשונה שאנחנו היינו במלון אז מתחילים לחקור אותו ולעשות שם שטויות מפה לשם מגלים שיש ספא במלון הוא מחליט שזה היה מצחיק לדחוף אותי לתוך סאונה רטובה(הרבה אדים) ולנועל מבחוץ ואני כולו צועק לו תפתח לי את הדלת בפאניקה הוא כמובן צוחק אחרי עשר דקות הוא פותח את הדלת מחכה שהאדים יצאנו החוצה ורואה אותי בשקט בפינה ולידי זקן ערום שלא הבין מה הלך כאן מוסר הסכם תחכו שיצאו האדים לפני שמכינים מישהו לשם
יצאתי לטיול במדבר סתם בתור מסלול לא מוגדר עם אבא שלי והבאנו מים מזון ואמרנו נסתדר טיול של שלושה ימים זה היה לקראת החורף כך שלא היה כזה חם ולא היה כזה קר וכל המסלול הלכנו הלכנו ובעצם ראינו דברים מדהימים וקיווינו לראות חיות כך שנוכל לצלם או סתם לצפות בהם וכל הטיול לא ראינו שום דבר וביום השני אמרנו שנשאיר אוכל טיפה בחוץ למחוץ לאוהל וככה עשינו ביום השני ומצאנו שפן סלע התלהבנו והיינו בהלם אבל המשכנו האלה ואז משכנו את היום ביום השלישי ובעצם עשינו עוד יום וביום השלישי שנשארנו ראינו אעם לבן ממש מרשים והתחלנו להתלהב ולהיות בהלם ובהתחלה הוא הגיע לא בטוח ולא יודע מה לעשות ואז הוא הגיע עם כל המשפחה שלו והם כולם אכלו מהאוכל וביום הרביעי קרה משהו שאני לא אשכח כל החיים השארנו שוב אוכל בחוץ והפעם הגיע קרקל אני ניסיתי לצלם אבל הוא קלט אותי וברח וזה היה מחזה שלא ראיתי וכנראה אני לא אזכה לראות שוב בדיעבד הבנו שזה לא היה חכם להשאיר אוכל ואני לא אעשה את זה שוב אבל זה היה פשוט מדהים
אני בכיטה ט" דתי ציוני שלומד בישיבה הלכתי לטיל בצפון עם כמה חברים וחברות ופתאום לראות את הראש ישיבה זה היה הדבר הכי מביך שקרא לי בחיים , את מי אליכם אתם הערוץ הכי טוב בכול יוטיוב
יצאתי לטיול שנתי עם יד שבורה וחבר שלי החליט שבשביל להזדהות איתי הוא הולך עם יד אחת כשהגענו ליתדות בנחל עמוד תחתון הוא החליק ממקום ממש גבוה וטפסטתי לו בלואלה של התיק עם יד שמאל (כי שברתי את הימנית) והצלתי אותו מנפילה גדולה
אני הבן זוג שלי ושקית החומוס. אז החלטנו לעשות טיול עם מים בצפון עם שקית חומוס מנייר! הטיול התחיל טוב, הוא לא היה אמור להיות ארוך והבאנו חומוס בשביל לאכול בדרך. אז זהו שהגענו לאזור עם מים ויתדות, ובוא נגיד את זה ככה לא היה לנו תיק אז שמנו בתוך השקית עם החומוס גם את הבקבוקי מים שלנו. כמובן שבתחילת הטיול השקית נקרעה (מי הולך לטיול מים עם שקית נייר?) ונתקענו בתוך נחל עם 2 בקבוקים גדולים שקית פיתות וחומוס. בקיצור כל הטיול כאילו אנחנו מחזיקים את הילדים שלנו עברנו עליות ומורדות. עד שהגענו למקום מוצל מתחת לעץ שאפשר לשבת בו. בוא נגיד שבסוף לא נהנו מהחומוס החם שסחבנו איתנו כל היום.
אני נסעתי עם עוד שני חברים לטפס בטבע, בגענו למצוק והתחלנו לטפס. מהר מאוד כולנו היינו מוקפים במלא צרעות אבל זה לא גרם לנו להפסיק😂 כל אחד חזר הביתה עם מינימום 3 עקיצות😅
כמה ימים לפני פסח יצאתי לטיול עם הקבוצה שלי בחוגי סיירות בהר תבור, וממש כשהתחלנו לרדת החלקתי ועקמתי את הקרסול. המדריכה עשתה לי קיבוע משולש והמשכתי את הירידה מהתבור בזחילה. כשהגענו למטה, נסענו לחניון לילה ורק יום למחרת אבא שלי בא לאסוף אותי. כשהגענו לבאר שבע הורדתי את הנעל והקיבוע ואבא שלי ראה שכל הרגל שלי כחולה וסגולה, אז נסענו לבית חולים ושם גילתי שזה היה שבר ושאני אפילו צריך לעשות ניתוח ועד עכשיו אני בתהליכי החלמה
פעם הלכתי עם כמה חברים לנחל זוויתן עליון, אבל הקטע שהגענו מהמרכז באוטובוס, ועד שהגענו לשמורת יהודיה זה היה חמש דקות אחרי הסגירה, והחברים הגאונים שלי חשבו שזה יהיה טוב אם נתגנב לתוך המסלול בלי להכנס דרך הבניין של קק"ל, אז עשינו את זה ופתאום אנחנו רואים פקח רץ לכיווננו אבל אנחנו המשכנו להתגנב ואז הוא אמר שאסור להיכנס משם והתחמקנו מהקנס. בגלל שלא היה מה לעשות, נסענו עם טרמפים לכנרת וישנו שם לילה באוהל וחזרנו יום למחרת בזמן שהשמורה פתוחה ועשינו את המסלול והיה ממש נחמד אחלה ממסלול ממליץ ממש!
סיפור מצחיק מטיול שלי: נסעתי עם חברים לטייל בצפון ואז נתקלנו בפרה שחסמה לנו את השביל במסלול, אז אחד החברים אמר אל תדאגו אני יודע מה לעשות. הוא ניגש אליה והתחיל לנסות לדחוף אותה והיא פשוט הוציאה את הצרכים שלה על כל הנעליים שלו
בטיול אחרון שלי באסיה, הייתי בעיר מופלאה בשם צ'יאנג מאי בצפון תאילנד. באחד הימים, אחרי יום של טיולים במקומות היפים של העיר היסטורית והרי הסמרטוט, חברים ואני החלטנו לצאת ללכת בלילה. בדרך חזרה למלון, אנחנו עברנו בסמטאות חשוכות והיכרנו במקרה עם קבוצת מקומיים
למדתי באולפנה לחינוך סביבתי.. אז סיפורים מוזרים/מצחיקים מטיולים יש לי מלא אבל בחרתי באחד. אז לפני כמה שנים הלכנו לטייל בג׳ילבון. היה יום רותח חמסין וכאילו רצתי את המסלול רק כדי להגיע למפל (בקטע הזה אני ממש מדוזה, ביומיום לא זזה מטר אבל ביום חמסין כשאני רואה מקור מים גם אם זה שלולית אני יהיה בתוכה.) בקיצור כל הכיתה מאחורה ואני רצה רצה. סוף סוף מגיעה למפל ואני רואה חבורת חיילים עומדים במים עד גובה מסויים מאד של הגוף שלהם. כאילו ממש כולם באותו הגובה😂 בסדר התעלמתי אני ממשיכה לרוץ לכיוון המים חדורת מטרה וכשהם ראו אותי הם התחילו לצרוח לאאאאא אל תיכנסי!! לאאאא! עכשיו כבר ציינתי שכשאני רואה מים אני מדוזה. לא שומעת ולא רואה ממטר. בקיצור אני דופקת קפיצה למים היה את השנייה של השקט בצלילה ופתאום בוםםםם המיםםם קרחחחחחח קפואים ברמהה הכי קשה שחוויתי בחיים. מה מסתבר? החיילים שצעקו לי לא להכנס עצרו את עצמם מלהכנס עוד למים כשהבינו שה*** לא יתפקד אחרי האירוע הקשה הזה. בקיצור חוטפת שוק של החיים, היפותרמיה קלה, בורחת מהמים כל עוד נפשי בי. אחר כך טרחו להגיד לי שירד שבועלפני שלג בצפון וכל המים זה שלג שנמס.😂 בקיצור אני והחיילים נחנקנו מצחוק אני כשהבנתי למה הם עומדים במים כולם באותו הגובה וכשהם ראו באיזה טראומה יצאתי מהמים. רק להגיד שאיש זר שלא חווה מי שלג לא יבין את רמת הקור.
בקיץ שעבר, החלטתי לצאת לטיול רגלי בשטח עם חברים. בחרנו במסלול בלתי מסומן ביער מדהים בקרבת הרים. כשהגענו לנקודת הסיום של המסלול הארוך והמסעיר, החלטנו להקים מחסה קטן ולחנות שם בלילה. כשהתחלנו לפתוח את האוהל, נתקלנו בצרה קטנה - חסרה לנו אחת מהמקלות הארוכים שמחזיקים את האוהל במקום. בדיוק ברגע שאנחנו מנסים להבין מה לעשות, יש לי רעיון גאוני: "למה שלא נשתמש באותה פשטות שאנחנו נמצאים בה ונגלה את האוהל על הכלא"?
עשיתי רפטינג בירדן עם חברים ומשפחה וכשראינו את המחסומים של הנהר שאומרים שפה נגמר הרפטינג פשוט המשכנו כי לא רוצינו להפסיק ואז תוך כדי שאנחנו שם אנחנו רואים שאין יציאות מהנהר אז מצאו איזה שביל שחזירי בר עשו דרך סבך של פטל אז עברנו דרכו וכשיצאנו ממנו קלטו שאנחנו הולכים בתוך שדה מוקשים אבל החלטנו להמשיך בשביל של החזירי בר ולצאת מהשדה כי גם לא היה לנו טלפונים אז יצאנו משם בזהירות דרך השביל של החזירי בר. לבסוף שרדנו והיה כיף
בתיכון יצאנו לטיול בדרג'ה וכשהגענו לכניסה למסלול עמד פקח ואמר לנו שהגענו מאוחר ואי אפשר להתחיל ללכת. אז במקום לחזור אחורה ולמצוא מקום אחר המורים החליטו שנתחיל את המסלול מלמטה למעלה. וכך מצאנו את עצמינו במקום לגלוש על חבלים לבריכות מים היינו צריכים לטפס על חבלים עד לתחילת המסלול.
