היסטוריה מתחת למים: אוניית המעפילים שטבעה מול חופי חיפה 

עצוב שלא מדברים על הסיפור הזה, פעם ראשונה ששומעת על זה כמה מרגש

וואו ממש גאווה לי עכשיו להיות בארץ ישראל תודה רבה לך ה'

כתבה מרתקת

וואי פשוט לא ייאומן לחשוב שלפני 80 שנה היו ילדים בדיוק כמו בני הנוער של היום והיו כל כך שונים ומדהימים פשוט לא ייאומן!!!

ממש ממש מרתק מסכנים המעפילים מה אם עברו

מרגש, שכחנו מהר מאיפה באנו..

יוזמה ברוכה! שיעשו כך גם לשרידי אוניות מעפילים אחרות שטבעו/ טובעו

וואי ליראות כתבה כזאת אחרי שלא מזמן שעשיתי בגרות בהסטוריה ולמדנו אל חלק של התישבות והבאת מעפילים כיף לשמוע אדם מעפיל חי

כתבה מעניינת מאוד ! תודה !

יפה מאוד... חשוב שהדור הצעיר ידע כיצד הוקמה המדינה... יעריך את מה שעבורו נחשב למובן מאליו או לנורמה.. כי מדינתינו הוקמה משארית הפלטה מהשואה הנוראית.. ומצעירים רבים חדורי מטרה שבציפורנים הקימו את מדינתינו.. חיבים לשמר תיעוד ולראיין את הדור שהולך ונעלם..

אנשים פשוט אמיצים ומופלאים שאין מילים לתאר אותם אחרי שואה איומה נלחמים לעלות לארץ ישראל ולא מוותרים . נ.ב והברטים לא היו פחות גרועים מהנאצים גם מנעו מיהודים לבוא לבית שלהם( ארץ ישראל ) וגם הביאו עובדים זרים (חלק מהערבים) לארץ כדי ליצור פה בעיה

מרגש ✡💪

מהמם. אין לי מילים...

מרגש

מטורף

מרגש! :)

כתבה מאוד מרתקת מחכה כבר שחיפה תעשה את התכנון שלה בקרוב מאוד שנוכל לראות את החלקים של האונייה

צריך לעשות הפגנות ושביתות כדי שהממשלה תסבסד מקצוע שמשלבים בו כל מיני דברים ורעיונות ביחד

שלושה סגרים בשנת קורונה אחת הובילו אותנו, בהדרגה לסוג של תרדמת, לחיים שגרתיים בעל כורחנו, לחיים אפרוריים שגורמים לנו להימצא ללא שינויים גדולים. שרשרת הסגרים ייצרה בנו מעין הרגשת סגירות, ופתאום חסרות תנודות, אותן עליות וירידות שנתנו לנו חיים, אותם שינויים מבעבעים כמו שהיו פעם. אבל עולם כמנהגו נוהג. היקום מציע חיים תוססים. חסרה לנו רגישות למציאות שעוטפת אותנו. התרגלנו לחיים מסוג אחד. אולם אם נלמד להתרגל לחיים החדשים שנרקמים כעת כתוצאה מהמגפה העולמית נגלה רק דברים טובים. מאז התחילה הקורונה החיים קילפו אותנו שכבה אחר שכבה, כפו עלינו לזרוק את הזבל האנושי שייצרנו, להשליך לפח האשפה של ההיסטוריה את הלא חיוני, את מה שדימינו לחשוב שהוא בעל תוכן עשיר ומילאנו בו את שעות הפנאי. אין פסול בהנאה ובידור, בתרבות ותיירות, באוכל טוב ובטיסות לחו"ל. אבל לא הם העיקר. לא מצד כוחות הטבע שמנתבים את תנועת הבריאה ומכתיבים את קצב ההתפתחות של המין האנושי. הטבע רוצה לגדל אותנו לדרגה רוחנית חדשה, לקדם אותנו לרמת התפתחות אנושית שלא הייתה כמותה. וכדי לסייע לנו, הטבע מוריד בעדינות ובחמלה את האפשרות ליהנות מכל מה שצברנו ורכשנו. הוא מוליך אותנו בהסתר מוחלט אל מקום חדש. הטבע מחנך אותנו בשיטתיות לזנוח משחקים ילדותיים לכאורה, כמו ריצות אחרי בורסה והימורים, כבוד וכספים, קניות מופרזות ומותרות אין-סופיות, ולהתמזג אל חיים חדשים, שכרגע עוד לא מתבהרים. כי האדם, כמו כל בעל חי, מורכב מרצונות בסיסיים, גופניים, גשמיים, רצונות לאוכל, למין ולמשפחה. מהיסודות הללו כל יצור חי שואב תענוג והנאה. אלא שבאדם התפתחו לאורך הדורות רצונות נוספים, אנושיים, חברתיים, שמטפסים בסולם עולה מרצון לכסף, לרצון לכבוד, לרצון להשכלה ומדע. קל לראות את השינויים העתידיים שצפויים לנו בהסתכלות על עולמם התכליתי של הדור הצעיר. כסף? האם באמת משתלם להשקיע את כל החיים בעמל רב כדי לחסוך הון? הרי ביום המיתה הכול הולך כלא היה? ובימי משבר קשים, שנראה שעוד יפקדו אותנו, האם אפשר יהיה ללעוס שטרות ולשבוע ממטבעות? וכבוד? האם שווה להקדיש מאמצים כדי לזכות להערכה מצד הציבור? הרי זה עניין של חינוך ותרבות, כלי תקשורת שמעלים אחד ומורידים אחר; ואולי מחר נעריך בכלל את מי שמסתפק במועט? ואולי עוד שנה של סגר ביתי תלמד אותנו שדי לנו בהערכה כנה מצד אנשי ביתנו, הקרובים והיקרים לנו? ואולי בכלל נעכל שכל הכבוד הזה היה פנטזיה בראש, מושא מדומיין שעמלנו לזכות בו? וידע והשכלה? האם ככל שאנחנו לומדים ומבינים יותר אנחנו סובלים פחות? האם חידושים והמצאות ממלאים את חיינו סיפוק ושמחה? זו כמובן לא קריאה להיות בני-בליעל, פרימיטיביים. הדגש כאן הוא על כך שמודל האדם הישן הולך ומאבד צורה ולובש צורה אחרת, מודל של אדם חדש. האדם החדש ירצה לדעת מה מהות החיים, מה מטרת החיים. האדם החדש ישאל בשביל מה אני חי? איך אני מתעלה מעל הישגי החיים החומריים, מתנתק מהתלות החברתית הקושרת בין הצלחה ושגשוג בחיים לבין חשבון בנק תפוח ותואר ממוסגר על הקיר. זה בטח לא שינוי שיקרה מהיום למחר, גם לא מסוף הסגר הנוכחי אל סוף הסגר הבא. אלא מדובר במגמה ארוכת טווח בשאלות עמוקות. מדובר בתהליך הדרגתי שבונה את האדם לקראת התפתחות, התבגרות, שדרוג מתפיסה אנושית צרה לתפיסת מציאות רחבה, שעולה מעל מגבלות המין האנושי. יש מקום לפתח מודעות לשינויים שעוברים בנו. להגדיל את טווח הרגישות, להקדיש את עיקר המיקוד הפנימי להבנה והכרה, ובעיקר לשאול ללא הרף, יום יום, שעה שעה: מי אני? איפה אני חי? מה מהות החיים שלי? לשם מה החיים האלה נועדו בכלל? כל אחד יצטרך לגלות אותה מעומק ליבו. השאלה הזו לא תיתן להם מנוח, והם יגיעו בדרך לא דרך אל חכמת הקבלה. הקבלה תענה על כל השאלות הבוערות, על כל שאלה ושאלה. היא תגלה לאדם את סוד החיים. תסביר לו על כוחות הטבע העליונים, הנעלמים. היא תפתח בלב האדם רגש חדש, תכונה חדשה, מנגנון רוחני לקליטת המציאות. חכמת הקבלה תלמד את האדם שהוא חי במציאות מלאה בשפע אין-סופי, תכיר לו אותו מסוף העולם ועד סופו, ותסביר לו שכל החכמה היא לדעת איך לקבל נכון את כל הטוב. איך? בנתינה - ההיפך מקבלה. אבל את זה כבר נשאיר לשיעור הבא. נכון לשלב זה יש לנו שתי אפשרויות להתקדמות: להתנמנם באדישות כמו חתול, או לשאול שאלות עמוקות שישרטטו בתוכנו את דמות האדם החדש.

אונייצ מעפילים וואי

כתבה מרגשת.

איפה אלטלנה?

הפתרון זה לבטל את הרגולציה ,לבטל את הקביעות ולעשות תחרות במשק

4:44 to seek heaven in "palestine".......so there was a Palestine at 1947😏

בדקה 4:45 אפשר לשמוע טוב מאוד שהוא אמר הגיעו לפלסטין..בקיצור לא היה משהו שקראו לו ישראל וברור מה היה שם איזה מדינה 🙂

הכתבה מוחיכה מפיכם שאתם קובשים ושקוראים לאדמה הזאת פלסטין ולא ישראל