שים לב מה הוא אמר אצל דושי - הוא לא מחפש להחזיר בתשובה ולכפות את הדת (אנחנו צריכים כל יום לבחור בקבה מחדש) - אתה יכול להיות אתאיסט עד יומך האחרון וזה בסדר אבל להנהיג אתה לא תוכל , כי אתה לא אדם אמוני ובשביל זה אתה צריך אותו, את פייגלין.
לאלוהים (המומצא) שלך יש סדרי עדיפויות מאד משונים. הוא לא ינקוף אצבע כדי להציל תינוקות בעוטף, למשל, אבל הוא מאד ישתדל לעזור לאיזה פוליטיקאי, קפיטליסט, פופוליסט וחשוך.
@@etzeeyut אלוהים אינו ישות. מאפייניך העיקריים הם: חילוני, מטריאליסט, אתאיסט. רואה עצמו כתמהיל (סותר ושבור) של נאורות, סוציאל דמוקרטיה וליברליזם. אינך רואה משמעות אובייקטיבית לקיום ואתה עובד את אלילי השוויון וההומניזם (גם אלה סותרים). אתה חלק מציבור יהודי מנוון ואין בך שום ייחוד או חידוש. אתה חסר משמעות, אפיזודה חולפת בהיסטוריה של היהדות והעם היהודי. תהיה בריא.
פשוט נהדר! פייגלין הוא בנאדם כל כך עמוק ומעניין, כל פודקאסט איתו מרתק מחדש... אפילו אחרי שש שעות של דושי ושלל הרצאות שלו, עדיין הקשבתי לכל דבריו בשקיקה. תודה לך תמיר על הפודקאסט הנפלא, ותודה לך משה היקר על שנולדת!!! אני פשוט לא יכול לחכות לרגע בו נזכה שתהיה ראש הממשלה שלנו, פשוט לא יכול לחכות לרגע הזה... מתפלל על אף שאני חילוני כופר. עם ישראל חי ❤️✡️💪🏻
פייגלין אדם מאוד חכם, ומנהיג אמיתי, אין ספק שצדק לאורך כל דרכו גם במלחמה נגד הסכם אוסלו וגם במלחמה בהתנתקות. ואני מבקש ממנו סליחה אישית שלא תמכתי בו בעבר.
תמיר! מאוד אוהב את השיח שאתה מנהל, לא מתפשר לשאול, לחדד, לפתוח שיחה פילוסופית ולנסות לגעת במה שכואב וחשוב.. תודה לך ! בבקשה אם יהיה רצון הייתי רוצה לשמוע אותך בשיחה עם משה רדמן - אדם חכם שאני לא כל כך מאמין בדרכיו אבל אני מאמין ששיח כזה יוכל לקדם את החברה שלנו לכאן ולכאן , אנו חייבים לקיים שיח אחד עם השני! עם ישראל חי.
אכן, מצד האמת הפילוסופיה של איין ראנד הייתה צריכה להיקרא סובייקטיביזם ולא אובייקטיביזם. לב העניין הוא שעיקר הפילוסופיה שלה פוגעת דווקא באובייקטיביות, ולכן אני מסכים עם פייגלין שלא מצליח להבין אותה. ולגבי פייגלין, כרגיל, הנאה צרופה :)
שיחה מעולה, תודה, אהבתי אותה מאוד! . אני גם אוהב את הדיון סביב ספרים, ככה גם אתה מקבל המלצה וגם היא מהימנה כי אתה שומע את הדיון שמתעורר סביבה. לגבי האמור ב-19:40 על חידושים בתורה - אני מאמין שזה אפשרי, זה לא שכיח אבל הסיכוי הוא לא אפס, במיוחד כשהדור הזה עוברים עלין דברים גדולים. לגבי 24:30 אני חושב שזו הפדיחה הגדולה של הלא מאמינים, הם מסרבים בתכלית הסירוב ובעומקם של הדברים להיפתח לאפשרות של משהו שרבים סבורים שהוא נכון וגם שהם יכולים לנמק אותו, לצורך העניין ״אפילו איינשטיין אמר ש״… פייגלין הוא אדם מרתק במיוחד ולפעמים יש לי רצון לשמוע את דעתו כמעט בכל נושא (וחבל לי שהוא לאחרונה, אפילו שזה מוצדק, מתמקד רק בנושאים דיומא), אבל ארצה בהזדמנות זו דווקא לציין את הערך המוסף שאני מוצא דווקא אצל המארח תמיר - שלצד רקע אישי מעניין, הוא נחשף לכל כך הרבה מרואיינים ובכל כך הרבה שיחות ונושאים - ככה שהוא תורם המון לדיון ולשיחה ואינו סתם מארח רגיל. לגבי האמור ב- 42:50 וקצת אחרי, קודם כל הנקודה שתמיר העלה על עידוד הגירה אבל עידוד בררני - נקודה מעניינת של תוכחה. שנית, הציטוט של מאו צה טונג גם הוא פרספקטיבה מעניינת. הייתי שמח אם תצליח למצוא את הציטוט המדויק בסוף. אני תוהה - האם הוא התכוון למקרה גרילה כמו של עזה - שבו יש קבוצה שמתוך עצמה צומחת גרילה, או אולי הכוונה שלו הייתה לקבוצות גרילה אשר פועלות בתוך הקבוצה היריבה - זה קצת שונה. לגבי 54:30 וההיזדקקות לנוכחותו של הזר כדי לא להתעמת עם הזהות שלך - האם זה בהכרח נובע מהרצון להתכחש ליהדות, או שמא - יתכן שמי שתולה את תקוותו בנוכחות של הזר (ויש שיגידו גם העוין) עושה את זה דווקא מסיבה פשוטה הרבה יותר: הוא מזדהה איתו יותר, וחושש שאם הזר הזה ילך, יהיה צורך או סחף להגמיש את עצמך דווקא אל היהדות האולי-דתית שאתה לא בהכרח רוצה. כלומר, מי אמר שהעניין הוא של תסבוכת פנימית (או רצון ״לשכוח״/להתכחש/״לברוח״ או שלא לומר ״לשנוא״ ומניעים אנטישמיים, או ״לעבור צד״), ולא שהוא נובע מהסיבה הפשוטה של ההתלבטות מול מי רוצים להזדהות ואיך רוצים להיות ולהתנהג - ובמקרה של החילונים - שמצאו מכנה משותף גדול יותר אצל הערבים. אהבתי את משחק המילים עם ״בית הדין האגגי״ (58:40) ולגבי האמור ב- 1:00:00 על פיברוק הסרטון - הציבור חייב לדעת מי האדם שהיה לו גישה למצלמות האבטחה, ושעבר על כל הקטעים וחיפש משהו שנראה רע, חיבר אותו, ונתן את המידע על כך שהשיג משהו אל אדם שהדליף את זה לבתי המשפט - במקרה הטוב - או במקרה הרע מישהו חיצוני עוין מלכתחילה קיבל גישה לכל החומרים ונתנו לו זמן לחפש ולמצוא ולחבר ולפברק. איך אף אחד לא שואל את זה? למה מסתפקים בכך שהתובע ויתר על ההאשמות, ולא שואלים מי בכלל זה שגיבש אותן ומה הייתה המוטיבציה שלו, שכל כך היה חשוב לו לייצג מצג מטעה שכזה ודווקא עת הזו. זה לא דבר קטן.
כהגדרת הטלוהות כאינסוף אובייקטיבי המתגלה דרך האומה הישראלית דרך נצחיותה, אז יש נצח ישראל אז גם המוות יוצר חיים ולכן המוות המובנה במציאות הופך חיים וכשאין אלוהים יש ההיפך מחיים כידוע כמובן שאין קשר לאלוהים איסלאמי או נוצרי כי אלה תפיסות מנוגדות חיים לעומת היהדות שכוללת את החיים ומרבה אותם בעקבות האל ולא איני מדבר על דת אלא על יהדות עברית של קדושה בחומר
קודם כל השאלה לך היא במקום והיא הכי הגיונית לשאול. שאלת שאלה יפה והתשובה עליה לא יכולה להסתכם ב"כן" או "לא". על רגל אחת : מבחינה תיאורטית לא. בפועל כן. אם תקרא את המקורות של כל הדתות המונותאיסטיות תגיע לתנ''ך. שם רשום בפירוש "לא תרצח" במסמך שהוא הבסיס לכל התנ''ך והוא עשרת הדיברות. עם זאת, התנ''ך מלא במלחמות, בבגידות, בסיפורים מזעזעים. חז''ל בעצמם לא חוסכים במילים קשות כשהם מעבירים ביקורת על אנשים, תלמידי חכמים ואפילו על מלכים שהם בעצמם קוראים להם צדיקים. התשובה היא מורכבת: כן, אלוהים ברא עולם ללא מוות ואלימות, אך מה קורה כשהאדם לוקח בעלות על התנ''ך והמוסר האלוהי? אזי אלוהים יוצא מהתמונה. וכאן בוואקום שנשאר נכנס היצרים התאוותניים של האדם, ומכך אי אפשר לסמוך עליו שיעשה את הדבר הנכון כלומר ינהג לפי המוסר האמיתי והאלוהי. בגלל הסיבה הזאת אתה יכול למצוא אינספור סיפורים על תנאים בגמרא שלמדו תורה כל חייהם, והם כל הזמן עושים חשבון נפש כדי להתבונן ולהבין האם הם הלכו אחר המוסר האלוהי או אחר תאוות ליבם. וצדיקים אחרים הוכיחו אותם כשעשו טעות. או שהטבע העניש אותם בדמות מחלה, או מכה כלשהי
ליובל נח הררי אין תאוריה, אין לו אפילו אידיאולוגיה, יש לו פנטזיה מנוסחת היטב. מיזנטרופיה היא לא אידיאולוגיה. יובל נח הררי הוא סוציופאת קלאסי וכול כולו נקמת החנונים על סטרואידים כולל שאיפה למוות. כן הוא חכם, זה
אולי הקטע שבו רורק מרחם על החבר שלו ומרגיש בחילה מזה צריך להבין באופן אחר? אולי הסיבה שהוא מרגיש בחילה מרחמים זה בגלל שהוא חושב שלרחם על מישהו אחר זה למעשה להשפיל אותו?
