הספדים מההלוויה של הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצוק”ל אשכבתיה דרבי 

הספדים מההלוויה של הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצוק”ל - אשכבתיה דרבי
יום שישי י"ב מרחשון תשפ"ד (27/10/2023) מתוך מסע ההלווייה בשכונת בית וגן בירושלים.
00:00:00 - קריאת הצוואה מפי הגאון רבי יצחק לוקסנבורג שליט"א
00:03:38 - בנו ראש הישיבה הגאון רבי בן ציון אזרחי שליט"א
00:19:36 - אחיו ראש ישיבת מיר הגאון רבי יצחק אזרחי שליט"א
00:36:20 - מרן ראש ישיבת פוניבז' הגאון הגדול רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א
00:49:30 - מרן ראש ישיבת סלבודקה הגאון הגדול רבי דב לנדו שליט"א
00:54:36 - חתנו הגאון רבי אריאל וילנסקי שליט"א
01:00:47 - חתנו הגאון רבי יהושע קנל שליט"א
01:04:39 - חתנו הגאון רבי ישעיהו הדר הכהן גלזמן שליט"א
01:09:18 - חתנו הגאון רבי אהרן וינר שליט"א
01:12:07 - הגאון רבי צבי קושילבסקי שליט"א
01:13:10 - נכדו הגאון רבי חיים לייב אזרחי שליט"א
01:15:15 - סיום ההלווייה
יצירה: c-live.co.il.
עריכה, חיתוך, ותיאור: בעל הערוץ.
____________________________________________________
להלן תמלול הספדו של מרן ראש ישיבת פוניבז' הגאון הגדול רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א:
צר לי עליך אחי, היינו אחים, והאחווה שלנו התחילה לפני 80 שנה, באתי אז לישיבת חברון, הייתי בן 12 וחצי, ורבי ב"מ היה בן 14 וחצי, ומאז עד היום נדבקנו כאחים יחדיו.
אנחנו נמצאים היום יחד עם כל תלמידי הישיבות בארץ, ואנחנו אומרים הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, מה זה גם יחד, אחים כשהם יחד אז זה יחד, אבל כשגם האבא נמצא איתם אז זה 'גם יחד' וכאן נמצאים כל בני הישיבות שבדור, והאבא נמצא אתנו, ברוח, נשמתו נמצאת כאן.
מה הייחודיות של רבי ברוך מרדכי זצ"ל, חז"ל אומרים איך צריכים להגיד שיעור, כל מי שזכה להיות רה"י צריך להגיד שיעור, מהו המיוחד בשיעור של רבי ברוך מרדכי, יודעים מה? אומרים חז"ל כשאומרים שיעור ברבים אם ערבים על שומעיהם כדבש וחלב המעורבים זה בזה, להגיד את השיעור, אבל אם לא, נוח לו שלא אמרן, אם השיעור לא יהיה כדבש וחלב, יותר טוב לא להגיד את זה, נוח לו שלא אמרן, רבי ברוך מרדכי זכה, השיעורים שלו לא היו סתם שיעורים, הם היו ערבים על שומעיהם כדבש וחלב, ובזה הוא קנה את לב התלמידים.
הוא גם זכה דבר מיוחד במינו, הוא יסד את תנועת בני תורה, בני תורה הם בנים של התורה, והתורה זה הקב"ה, כי איהו ודיבוריה חד, כשמדברים על התורה מדברים על הקב"ה, התורה היתה כבר לפני בריאת העולם, ובשביל התורה ברא את העולם, בראשית, בשביל התורה שנקראת ראשית, וגם בשביל ישראל שנקראו ראשית, מה הקב"ה עשה לפני בריאת העולם, הוא למד תורה, התורה היא שלו, התורה זה הוא עצמו, וכשהקב"ה אומר שיעור זה אחד ממש התורה והקב"ה, וזה תפקיד של ראש ישיבה אם הוא רוצה להצליח הוא צריך להיות אחד, אחד עם התורה, ראה חיים עם אשה אשר אהבת זה הולך על התורה, וצריך לקיים בזה את מה שכתוב ודבק באשתו והיו לבשר אחד, זה מה שהוא זכה, הוא זכה להיות אחד עם התורה, השיעורים שלו היו מתוקים מדבש וכו'.
____________________________________________________
להלן תמלול הספדו של מרן ראש ישיבת סלבודקה הגאון רבי דב לנדו שליט"א:
מאד מאד קשה להספיד ידיד נעורים, בידידות אמת שנמשכה אחר כך רבות בשנים, הגאון המופלג הנודע לתפארת ועוז בכל חוגי מכריו יודעיו ומוקיריו רבי ברוך מרדכי אזרחי זכרונו לברכה לחיי העולם הבא, שהיינו קשורים מאד מאד בתקופת לימודנו בישיבת חברון וגם אחר כך, בקשר אמיץ וחזק מאד, קשר לימוד התורה, וכלשון רבינו אברהם בן הרמב"ם בפירושו לתורה, על המקרא ונפשו קשורה בנפשו, קשורה בגימטריא תורה, לומר שהיה חביב עליו לפי שהוא מלמדו תורה ואוהב אותו על ענין הלימוד כנפשו. עד כאן.
זה היה הקשר הקבוע והחזק מאד שקישר אותנו, הדיבור והשיחה בדברי תורה בכל עת מצוא, ומה עצום היה הקשר, רב מאד, והכל בשמחת לב וחשקת למודה של תורה עיונה וחידושיה.
ואמנם הגאון רבי ברוך מרדכי זכרונו לברכה, כל כולו היה דבוק בכל מהותו בלימוד תורה ובהרבצתה בישיבתו, ובמקומות אחרים, ובהנחלתה לשומעי לקחו רבות רבות בשנים שקירב רבים מהם ללימודה של תורה, וצמחו ונתעלו מהם מופלגי תורה מוריה ומלמדיה.
והוא לא זז מלימוד בכל מצב שהוא שהיה לומד ושוקד על לימודו, וסיפרו לי כי אף בעת נסיעותיו לחוץ לארץ למען החזקת ישיבתו היה תמיד בידו גמרא או ספרי קמאי ובתראי, והעידו עליו שכניו לנסיעה שלמד באמצע הטיסה יותר מעשר שעות ללא הפסק, ואף כתב שם חידושי תורה.
וגם בעת חוליו שהיה אפוף יסורים היה לימוד תורה משוש חייו.
ואומר עוד, שכל מי שנפגש עמו היה נפעם מעוצם אמונתו החזקה שהכל בידי שמים, ואין אדם במעשיו, למען עצמו ולמען הזולת, אלא כלי ביד ההשגחה לפעול ולעשות, כן היה אומר ברגשת לב מלא אמונה לרופאיו ולאלה שטיפלו בו.
ואחזור עוד לידידותנו שהיתה עמוקה ומאד נפשית ולבבית, תמיד שנפגשנו היתה שמחה הדדית מלאת רגש וידידות אמת.
ידיד יקר ונאמן, רבות פעלת בחייך, והנך הולך לבית עולמך בתורתך ובמעשיך הנשגבים.
ותהא נשמתך צרורה בצרור החיים, והשם ישלח תנחומים למשפחה הנעלה, לצאצאיו, ולאחיו, וכל הנלוים עליהם, תלמידיו ומושפעיו ושומעי לקחו ומוסרו ידידיו ומוקיריו, ובילע המוות לנצח ומחה ד' אלקים דמעה מעל כל פנים.