מרוב להזהיר את החבר הפכנו - בעיקר בבעלי תשובה - לאמר לשני מה לעשות. זאת תרבות של יראת שמים מדומה שמשמשת כסיבה להגיד לשני איך הוא לא בסדר ועל דרך זה לגרום לעצמי להרגיש קצת יותר טוב עם עצמי,... בדורנו המצווה הכי גדולה היא לתת לשני לחיות איך שהוא וללמד זכות עליו בפנים. ואך פעם לא להגיד לשני מה לעשות.
הרב גינזבורג לא מדבר כאן על אמירה לאחר מה לעשות . ראוי אולי להקשיב לזה שוב כדי לשמוע במו אוזניך מה בדיוק הרב אומר. כשהוא מדבר למעשה על הערך "בדידות" כפי שהבעש"ט מצא בהסבר המקסים הזה.
