אוהב אותך כל כך וכל שבועיים בא בל"נ מהמרכז כדי לשמוע את כל שיעוריך בשלישי הרב הגאון, ולומר לך "הרב הוא הקנאת סופרים שלי" "הרב הוא האורים ותומים שלי, ובעיקר, זה ראה וקדש" "הרב לא יודע כמה אנחנו אוהבים אותו". ותודות להשם אני זוכה לומר כל זאת כל פעם מחדש לרב, ואיך שאני בוכה שאני שומע רק את השם של הרב או מדבר על הרב. הרב אמר לי אשריך, אשריך, לא צריך לבכות. ואני הקטן אמרתי לרב: זה מדבקות להשם ולא מעצבות. הרב מעורר לי את מעלת הדבקות להשם!!! וגם לקיים מצוות ויראו עינייך רואות את מוריך
תודה לרב תמיד על כל שיעוריו המחזקים. אבל מחילה מכבוד תורת הרב, תורה היא וללמוד אנחנו צריכים. לגבי הבחור שפסק לו שלא לעלות לארץ מחשש קלקול. א. זה לכאורה נגד דעת חז"ל במפורש. שאמרו ""לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גויים, ואל ידור בחוץ לארץ אפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה"(כתובות קי) והרמב"ם פסק זאת להלכה בהלכות מלכים ה, יב. ב. הראיה שהביא מחלוקה של "דיינו" היא ראיה לסתור למה שאמר, ששם במפורש שא"י במעלתה על נתינת התורה כי היא התכלית וששם צריכה להתקיים, וכמו שכתב המהר"ל "ואח"כ שקרבם לפני הר סיני וזה בעצמו הדביקות מה שקרבם לפני הר סיני גרם להם דבוק בו יתברך...ויותר מזה שנתן התורה הוא דבוק יותר, ויותר מזה שהכניסם לארץ ישראל כי הארץ הזאת היא לחלקו של השם יתברך וכמו שאמרו ז"ל (כתובות דף קי:) כל הדר בחוץ לארץ כאלו אין לו אלוה וזהו הדבוק יותר(גבורות ה נט)
זה לא פשוט לך שעדיף שאדם יהיה שומר תורה מצוות בחו״ל מאשר פורק עול תורה ומצוות בארץ ישראל?😊 הרי גם חז״ל התירו לצאת לחו״ל לצורך לימוד תורה. אם תדייק בדברי המרה״ל , תמצא שגם הוא תולה את מעלת הקדושה של הישיבה בארץ ישראל שמוספת לדבקות בכל שאדם יקיים את התורה ודוק. שבת שלום!
החידוש שהרב אמר שאינו נכון בגלל אמירת חז"ל גם אינו נכון דקדוקית, וישְק הוא קיצור של ישקֶה עם ואו ההיפוך(ההופכת מעתיד להווה) ואין לו דגש מלבד הדגש מן הואו, אך בוישַק שהוא קיצור של ינשק עם ואו ההיפוך יש דגש בשין שמחליף את הנון.
אחי היקר תעשה לייק ❤😊😇👍👍👍 זה גורם שעוד יהודי ילמד תורה בזכותך❤👏❤ זה זיכוי הרבים עצום שיזקף לך. 🎉 .תשמח את ה' יתברך❤ אתה תבורך😇😇❤️🙌🙌 מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל זכה לגילויו בחלום, וזהו סיפור המעשה בהקדמתו לספרו ‘טהרת הבית’ חלק ב’: “אזכרה ימים מקדם, עם לבבי אשיחה ועלה במחשבה לפני למעט בהופעותיי ברבים כדי להתמסר יותר בעריכת כל חיבורי אשר עמי בכתובים, כי מתי אעשה גם אנוכי לביתי, ואם אין אני לי מי לי, ורעיוני על משכבי עלו. והנה בחלומי בלילה ההוא, ראיתי את הגאון רבי יוסף חיים זצ"ל מבבל, בעל הבן איש חי, אשר בא לבקר בביתי ופניו מאירות כזוהר החמה, נכנס לחדר הספריה, והתיישב ליד השולחן, ראה לפניו אחד מחיבורי, כמדומני שו"ת יביע אומר, והתחיל לעיין בו אחת הנה ואחת הנה, וכשסיים, אמר, טוב מאוד. ושאל אותי, האם אני ממשיך להופיע ולדרוש ברבים דברי תורה ומוסר, כאשר היתה באמנה אתי? עניתי ואמרתי, כי עדיין אני ממשיך גם בימים אלה להופיע ברבים בשיעורי תורה ובדרשות כאשר חנני ה', ובדרך כלל אני מופיע ביחד עם עמיתי הרב הגדול רבי יהודה צדקה (שליט"א) (שהוא קרובו ושאר בשרו של רבנו יוסף חיים), אך התאוננתי לפניו שדבר זה מפריע לי בהמשך הכנת עריכת חיבורי להוציאם לאור, "שמוני נוטרה את הכרמים, כרמי שלי לא נטרתי". ענה דודי ואמר לי בסבר פנים יפות, טוב אשר תאחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך, כי יש נחת רוח מאוד לפני ה' יתברך בזיכוי הרבים כששומעים דברי תורה ומוסר וחוזרים בתשובה. וכל אחד שחוזר בתשובה הוא עולם מלא. ואיקץ והנה חלום. והנה אמת נכון הדבר, כי כיוצא בזה אמר לו המלאך המגיד למרן הבית יוסף (עיין במגיד מישרים פרשת שמות דף מז ע"ב), ואל תצטער על שאתה מטפל בענייני הציבור ועל ידי כך אתה מתבטל מעסק התורה, כי אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך, כי שניהם כאחד טובים, ועל ידי הכל זוכה לחלוקא דרבנן [לבוש כבוד לחכמים] וכו', כי עסק התורה לחוד, וצרכי ציבור לחוד, וכן תפלה לחוד, ומכולם יחד יעשו אותם לבושי כבוד, שיתלבש בהם האדם כשיצא מהעולם הזה, לכך עסוק בכולם. ע"כ. וראה עוד לרבנו החיד"א (מחזיק ברכה אורח חיים סימן רצ סק"ג) שכתב: והן כל יקר ראתה עיני ספר חזיונות כתובים באצבע, מטהרת יד קדשו של מורנו הרב רבי חיים ויטאל זצ"ל, בכתב ידו ממש, ושם נאמר שרבינו האר"י זצ"ל היה מזהירו תמיד, ובחלום ידבר בו לאחר שנפטר, שירבה דרושיו להוכיח לעם ולהחזירם בתשובה, ובזה תלויה הגאולה וכו'. ואין קץ לשכרו וכמו שהפליגו בזוהר הקדוש בשבח המגיע למזכה את התועים מדרך האמת. וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים. ע"כ. אומר הזוהר הקדוש (פרשת תרומה קכח ע"ב): כל האוחז בידיהם של עמי הארץ ומשתדל עמהם לעזוב דרכם הרעה ולהחזירם בתשובה, גורם להכניע את הסטרא אחרא [היצר הרע] תחת הקדושה, וגורם קיום לעולם, ועליו נאמר (מלאכי ב ה): "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם", וזוכה לראות בנים לבניו עוסקים בתורה, וזוכה בעולם הזה ובעולם הבא. ואילו היה יודע אדם כמה תועלת יש ברדיפה אחר הרשעים להחזירם בתשובה ולזכותם בתורה ובמצוות, היה רודף בכל כוחו אחריהם, כמי שרודף ורץ אחרי החיים שלו. ע"כ. "אשרי הזוכה לזכות את הרבים, ובפרט בדורנו זה שרבים שבים בתשובה על ידי שיעורים והרצאות של אברכים יקרים בכל מקום ומקום, אשר חנן אותם ה' יתברך בלשון לימודים ובמתק שפתיים, ומה' מענה לשון". (ענף עץ אבות עמוד שעא) אתם יודעים מהי מעלת זיכוי הרבים? ובכלל, האם יש מישהו שבאמת יודע כמה גדולה המצווה הזו? ובכן, הצדיקים שבכל הדורות ידעו את גודל מעלת זיכוי הרבים. החל מאברהם אבינו שהיה מחזיר בתשובה את עובדי העבודה הזרה בימיו, כל הצדיקים והנביאים שכל עניינם היה להציל את עם ישראל מחטאים ועוונות ופשעים ולהחזירם בתשובה ועד לדורנו אנו, בו אנו רואים לנגד עינינו את מהפכת התשובה העצומה שמובילים צדיקי הדור. זו הסיבה שה"זוהר הקדוש" מפליג מאוד במעלת האדם שזוכה להחזיר אנשים למוטב ולדרך הישר. ובדורנו, יותר מבכל הדורות, זו חובת השעה לעסוק בהפצה ובזיכוי הרבים בכל הכוחות, כדי לקרב את הגאולה התלויה בתשובה וכדי שנזכה שהיא תבוא ברחמים גדולים. כיום, הלבבות של עם ישראל פתוחים וצמאים וכל מי שיוצא לעם ישראל בוודאי פועל ומזַכֶּה ומרוויח רווח עצום ואינסופי. לכן אציין את דברי הזוהר שיהיו לחיזוק ולמשיבי נפש לכל העוסקים במלאכת הקודש, ויעוררו את כל עם ישראל לעשות נפשות בדרכי אבותינו הקדושים. רודפים אחרי החיים אומר הזוהר הקדוש: "אם היו יודעים בני אדם כמה תועלת וזכות זוכים בשבילם כשמזכים את הרשעים, היו הולכים אחריהם והיו רודפים אחרי הרשעים כדי לזכות אותם כמי שרודף אחרי החיים!". אם הייתם מבינים מה זוכים בהפצה, כל מה שהייתם נותנים ועושים למען החיים שלכם - הייתם נותנים כדי להחזיר עוד אדם בתשובה. אפילו, להוציא על זה את כל הממון, כפי שמפרט הזוהר ומסביר, "הצדיק ההוא צריך לרדוף אחר הרשע ולקנותו בכסף מלא!" ומה מרוויח בזה הצדיק? עונה הזוהר: "הצדיק מעביר מהרשע את הזוהמה של עוונותיו וכופה ומכניע את הסִטרא אחרא (הצד האחר), וזה נחשב כאילו הוא עשה את נפשו של הרשע, כאילו הצדיק בעצמו ברא אותו. זהו השבח שיתעלה בו כבודו של הקב"ה יותר מכל שבח אחר, וזו ההתעלות של כבוד השם יתברך יותר מהכל. "ומה טעם הדבר? כי הצדיק שהחזיר את הרשע בתשובה גרם לכפות ולהכניע את הסטרא אחרא (הצד האחר) ולהעלות כבוד הקב"ה, לפי שהסטרא אחרא בלעה את כל שפע הקדושה והמצוות של הרשע, ועל ידי שהצדיק החזיר אותו בתשובה - גרם להוציא בִלְעָה מפיה ולהחזיר את כל השפע אל הקדושה. ועל זה כתוב באהרן הכהן: 'ורבים השיב מעוון' שזו הייתה עיקר מעלתו. ובגלל זה זכה שכתוב עליו: 'בריתי הייתה אתו החיים והשלום'".
פירוש האריזל על מגילת רות פס׳ יג לִינִי הַלַּיְלָה, וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם-יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל, וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי-יְהוָה; שִׁכְבִי, עַד-הַבֹּקֶר. יראה את דברי הארי על פס זה
חזק וברוך. רק מסתייג מדבר אחד שמאד צרם לי. להישאר בגולה מחשש להתפקר כאן, החשש הגיוני אך זו טעות. שהרי חז"ל אומרים במפורש "לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שכולה עכו"ם, ואל ידור בגולה אפילו בעיר שכולה ישראל"
