כבוד הרב. אני מרכין ראש בפני כבודו. אבל קל מאוד לדבר כשכבודו עטוף במשפחה תומכת. כשכבודו לא נאלץ להתמודד עם צורך נואש ב....עם אתגרים אין סופיים....הכול מובן וברור....האוכל מחכה על השולחן כל יום...סדר היום ברור..אין הפתעות....כמובן שמגיע לכבוד הרב לחיות בתנאים האלו. אבל איפה החוסר מנוחה של הצדיקים כשהשני בחוץ סחוף בצרות ומצוקות? בגלימה נגמר כל הסיפור? איזה כיף לך. להטיס מילים מתחת לגלימה. כפיים. כבוד הרב לא רוצה לפגוע בך. אבל אתה מוכן לרכז את הטיפול בנוער נושר חסר מסגרת? איפה הייתם כשחיפשתי מסגרת בגיל צעיר? די באמת. קל לדבר. הכי קל כשאתה עטוף במשפחה. חלילה לא מזלזל בכבודו. אבל האתגרים של גלמודים לא מוכרים לך הרבה שנים . אבל יודע מה? אני מפרגן לך. שתמשיך להיות מאושר. אין לי עיין צרה בך. [אבל שלא תצפה שאני אקח ברצינות אמירות של אדם שעטוף בכל טוב. כשאתה/אני עטופים בפוך בחורף אתה יכול לחוש מה עובר על חסר בית אומלל? ] תהיה בריא. אני לא יכול אפילו להזיז לך כי מתחת לגלימה והפוך והאוכל המסודר איך תבין? אני מדבר בשבילך סינית. תההי בריא.
כילד רציתי מסגרת אבל ילד חלש מי יקבל למסגרת? החזקים שורדים כבודו מכיר את המושג? אני לא מאחל לך נכד במצב שלי. אבל אם היה לך היית מבין [כל 500 לידות נולד ילד עם הבעיה הזו.]
