אתמול בערב התקיימה עצרת הגאווה והתקווה. הייתה לי הזכות להופיע ולשיר את "והיא שעמדה" יחד עם "לא לפחד כלל". זה לא היה רק מופע, אלא רגע של חיבור אמיתי של כולנו ביחד.
על הבמה, אמרתי את המילים שמהדהדות בי חזק:
לא לפחד להאיר, לא לפחד לאהוב, להיות עם חופשי בארצנו.
זה היה ערב מלא ברגשות, ולא חגיגה. הרגשתי את האנרגיה העוטפת של כולכם בלב שלי והרגשתי שכל אחד מאיתנו, לא שוכח את 124 החטופים. בכל רגע, אנחנו חושבים עליהם ומתפללים לשובם. לכולם מגיע אור, לכולם מגיע חופש.
אומנות לפעמים חזקה מכל מילה שאוכל להגיד עליה, והייתי מעדיפה לא להוסיף כלום במיוחד לביצוע הזה. עצרת הגאווה והתקווה שהתקיימה אתמול הייתה לשם ציון - ולא לשם החגיגה. היה לי הכבוד לחלוק עם הקהל רגע מיוחד עם הטקסט הזה של רבי נחמן על ניצחון החושך בתוכינו ומחוץ. אני עדיין מאמינה בכל גופי שרק אהבה תרפא.
תודה לכל מי שהיה שם והפיץ אהבה.
תודה לאלי ביג׳אוי לאבשלום אריאל ואלדד ציטרין על העזרה בעיבוד הקאנון
תודה לדילן על תפירה של הבגד הרגיש
תודה לצוות שלי יותם איתי ערן לשם נדב
ותודה לג׳ון בת השמונה של ערן המאפר שכעסה שגנבתי לה את הטושים
6 июн 2024
