וידאו נדיר: הטיש האחרון בחייו של כ''ק האדמו''ר מקאליב זצוק''ל. 

ז' אדר תשע''ט , כ''ק האדמו''ר מקאליב זצוק''ל בטיש האחרון בחייו.
צילום: דוד כהן
הצילום כפוף לחוק זכויות יוצרים, לכן חל איסור להעתיק או להוריד אותו, וכן להשתמש בו ללא קבלת רשות במפורש ובכתב
רבי מנחם מנדל טאוב (תרפ"ד - כ"ג בניסן ה'תשע"ט; 1923 - 28 באפריל 2019) היה האדמו"ר מקאליב, ניצול השואה שהקדיש את ימיו למען הנצחת זכרם של הנרצחים בשואה
ולד במרגיטה שבטרנסילבניה, דור שישי לרבי יצחק אייזיק מקאליב. נישא לחנה שרה שפרה טאוב (תרע"ח, 1918 - כ"ד בכסלו התשע"ב, דצמבר 2011), בתו של רבי פנחס שפירא מקעכניא. ב-1939 נפטר אביו והשאיר אחריו 7 יתומים וקהילה ללא מנהיג. לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים ב-1944, מנחם מנדל עם כל אחיו ואחיותיו נשלחו לאושוויץ וכל אחיו נספו שם. הוא שרד אך עבר עינויים קשים, בהם טיפול כימי המונע מזקנו לצמוח.
לאחר השואה עבר לשוודיה, שם התאחד עם אשתו שפרה. לאחר מכן עבר לארצות הברית. ב-1963 הקים את מרכז חסידי קאליב בראשון לציון (קריית קאליב),[1] עלה ארצה[2] וכעבור שלוש שנים השתקע בקריה שהקים.[3]בהמשך עבר להתגורר בקרית איטרי בירושלים עד לשנת 1976. בשנת 1980 עבר לבני ברק, שם הקים את מרכז חסידות קאליב ברחוב חגי ולאחר מכן ברחוב אהרונוביץ. בשנת ה'תשס"ב חנך בשיכון חב"ד בירושלים בית מדרש חדש ועבר להתגורר על ידו.
האדמו"ר מקאליב היה אחד מגדולי מנציחי השואה במפנה המאה ה-21. הוא תיקן אמירת שמע ישראל בסיום כל תפילה לזכר הנספים, ועודד אמירת "שמע ישראל" כזכר לקדושי השואה בסיום עצרות המוניות בציבור הדתי והחרדי. בשנותיו האחרונות החל במפעל אנציקלופדיה לשואה לציבור החרדי ופעל להקמת מוזיאון לשואה עבור הציבור החרדי, שיהיה מוזיאון משלים ליד ושם, לאחר שלדבריו, ביד ושם לא מנציחים מספיק את גבורתם הרוחנית של היהודים שמסרו נפשם לקיים מצוות גם בשנים ההן. הוא חזר לבקר שלוש פעמים באתרי מחנות ההשמדה.
האדמו"ר היה גם מלחין, ונהג לשיר בציבור באירועים שונים כולל בחתונות אליהן הוזמן.
מפעל נוסף של האדמו"ר מקאליב הוא תוכנית בשם "בר בי רב דחד יומא" הפועלת במקומות רבים ברחבי הארץ, במסגרתה היו קובעים מדי תקופה יום עיון ("יום שכולו תורה") ובו רצף של שיעורים ודרשות עבור הציבור הרחב שאין תורתו אומנותו. כמו כן, מדי שנה, לקראת כ"ד באלול, יום פטירתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ה"חפץ חיים", נהג לצאת בקריאה לציבור הרחב ולתלמידי מוסדות החינוך לערוך בו תענית דיבור.
באייר ה'תשע"ב, לאחר פטירת אשתו הראשונה, והוא בן 89, התחתן בשנית עם שיינדיל מלניק (נולדה בשנת תש"ט) מוויניצה. בתו החורגת, בתיה מניה, נישאה לרב מרדכי מאיר מיכלוביץ, האדמו"ר מזלוטשוב[4] (נפטרה ה'תשע"ו).[5] בת מאומצת נוספת נישאה לרב רפאל רוזנברג.
באפריל 2019, מעד האדמו"ר מקאליב בביתו ומאז מצבו הרפואי החמיר. הוא נפטר בכ"ג בניסן ה'תשע"ט, 28 באפריל 2019.[6] ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין פירסמו הודעות אבל על מותו.[7] בהלוויתו הוכתר נכדו החורג הרב ישראל מרדכי הורוביץ, חתנו של הרב רפאל רוזנברג, לממשיך דרכו.
ספריו:
קול מנחם
פניני קול מנחם על הש"ס, על התורה באתר אוצר החכמה
שו"ת קול מנחם, אורח חיים: חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', חלק ו'. אבן העזר: חלק א', חלק ב'.
חושן משפט: חלק א', חלק ב', חלק ג'. יורה דעה: חלק א', חלק ב', באתר אוצר החכמה.
שמחה לנפש, 2 כרכים
תהילים קול מנחם
חמישה חומשי תורה קול מנחם, באתר אוצר החכמה
לקריאה נוספת
הצילום כפוף לחוק זכויות יוצרים, לכן חל איסור להעתיק או להוריד אותו, וכן להשתמש בו ללא קבלת רשות במפורש ובכתב
****************************************************************
Menachem Mendel Taub (Hebrew: מנחם מנדל טאוב‎) (1923-2019) was the Rebbe of the Kaliv (Rozlo) Hasidic dynasty in Jerusalem, Israel. Born in Transylvania in 1923, he was seventh in a direct paternal line to the founder of the dynasty, Rabbi Yitzchak Izak of Kaliv, a disciple of Elimelech of Lizhensk.
His second cousin, Rabbi Moshe Taub, is the Kalover Rebbe in Brooklyn, New York
Menachem Mendel Taub was the son of Rabbi Yehuda Yechiel Taub, the Rozler Rov, and son-in-law of Grand Rabbi Pinchos Shapiro, the Kechneyer Rebbe, scion of the Nadvorna dynasty. He had six brothers and sisters.[2] He married his first wife, Chana Sara Shapiro, before the start of World War II.[2]
In 1944, he was deported to Auschwitz concentration camp, arriving there three days before Shavuot. While in Auschwitz, he was experimented upon by Dr. Josef Mengele. Because of "chemical burning experiments", he was unable to grow facial hair;[2] he also had an unusually high-pitched voice, and was rendered sterile, unable to have children.[3] He was transferred from Auschwitz to the Breslau concentration camp, and later to Bergen-Belsen. Six months after the war ended, he reunited with his wife in Sweden. In 1947 they immigrated to the United States and settled in Cleveland, Ohio.[2][4]
He and his wife immigrated to Israel in 1962.[2] The following year he founded Kiryas Kaliv in Rishon LeZion.[5] The foundation stone was laid on 7 Adar 5723 (3 March 1963), the day of the yahrtzeit of the founder of the dynasty, Grand Rabbi Yitzchak Isak Taub. Several years later he moved his headquarters to Bnei Brak.[2] In 2004, Taub's court moved to Jerusalem.[2]
קרדיט טקסט, ויקידפיה תחת רישיון CC-BY-SA
en.wikipedia.org/wiki/Menache...

Развлечения