שיר אמיתי.מיוחד.שאין כמוהו.על הבחורות מימי העלייה השנייה שעבדו בשדות בטורייה...התחמשו בשברייה...רכבו על סוסי אגודת ה"שומר"... טמנו בחזה פראבלום וכמה רימונים לשעת קרב...הן קראו ברוסית על הגורן את הפואמות פושקין...היו רומנטיות...לכל אחת.הייתה צמה...והן לבשו סאראפאנים ... השיר שואל...איפה הן...ולמה כבר לא רואים אותן...
איפה הן הבחורות מילים: יוסי גמזו לחן: עממי רוסי כשבגרוש היה חור - והוצאנו את הזמן על ביצות וכבישים, לא היו חתיכות בארצנו - אך היו, יא חביבי, נשים!!! אח! איפה, איפה הן, הבחורות ההן, עם ה"קוקו" והסרפן, עם הטוריה והשבריה. למה כבר לא רואים אותן?!... הן היו אז רוכבות, כך ממעל, על סוסי אגודת "השומר". אך כיום - הן רוכבות על הבעל, וחמור - זה כבר עסק אחר... אח! איפה, איפה הן... הן טמנו בחזה "פרבלום" וכמה רימונים לשעת אש. אך כיום - מחשופים יש כאלו, שבקושי נכנס מה שיש... אח! איפה, איפה הן... הן קראו על הגורן את פושקין וקרעו את הלב, בו בזמן! אך כיום - זה שונה בפירוש, כי הן מיד ניגשות לענין... אח! איפה, איפה הן...
