יום אל זרח - מתוך מופע מחווה לר' חיים לוק 

פיוט של ר' דוד בוזגלו, גדול פייטני מרוקו של העת האחרונה. השיר נשתמר בפי יחידים , בהם ר' חיים לוק, בכיר תלמידיו של ר' דוד בוזגלו, שביצע אותו לאחרונה וגאל פיוט משכחה.
זהו שיר לכבוד התורה, המתאר את נתינתה לעם ישראל במעמד הר סיני והוא נכתב על בסיס לחן לשיר קיים בשפה הערבית. לפיוט זה אין בהכרח מועד קבוע בסדר השנה, אולם על פי תוכנו הוא מתאים מאוד לחג השבועות - בו חוגגים את מתן תורה - או לחילופין לשמחת תורה: החג בו מסתיים מחזור הקריאה השנתי של פרשיות השבוע בבתי הכנסת, ומתחיל מחזור קריאה חדש.
השיר פותח בפזמון, "יוֹם אֵל זָרַח בִּמְסִבּוֹ", בו מתואר בחגיגיות יום נתינת התורה על פסגת הר סיני: הקב"ה יורד כביכול מן השמיים אל ההר, כדי להתגלות בפני בני ישראל, ולמסור להם את תורתו. כדרך הפיוט הקלאסי, שתולים בשיר רמזים דקים ללשון פסוקים, אותם דרשו חז"ל על מתן תורה: "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ" (דברים לג, ב), "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ" (שיר השירים א, יב), ועוד. [מעניין לציין כי הפסוק האחרון שימש השראה לשיר אחר ממסורת מרוקו, שגם הוא עסק בתורה ונתינתה ('נרדי נתן ריחו'/ ר' אברהם אבן מוסא)].
בבית הראשון בשיר נמשך המהלך של הפתיחה, והוא מספר על מעמד הר סיני, מעלותיה של תורת אלוהים והקשר שנוצר - דרכהּ - בינו ובין עם ישראל. התורה מכונה בו "דת חיים", בה מוצאים היהודים את מקור חייהם. בצורה מעניינת, מזכיר בית זה ז'אנר שהיתה מפותח בשירה העברית בימי הביניים, והיא שירת הצימודים (למשל ב'ספר הענק' של רבי משה אבן עזרא): בשתי השורות האחרונות חורז המחבר במילה שהגייתה זהה ('עדה'), אך היא מקבלת משמעות שונה בכל שורה.
בבית השני של השיר מתחולל מעבר מפתיע - מסיפור אירועי העבר לתפילה על ההווה והעתיד; הדובר מפסיק לדון בתורה ובהר סיני, ומפציר באל להציל את עמו, ולשים סוף לשעבודו לעמים זרים ("תָּעֹז יָד עַם עָנִי עַל אַלּוּף לוֹטָן... יַשְׁלִיךְ עֹול זָרִים").
המעבר בין שני בתי השיר מייצג את המעבר בין שני הרים חשובים בהיסטוריה היהודית: הר סיני מצד אחד, בו ניתנה התורה בקולות ובברקים, והר המוריה מצד שני, ההר שהתקדש לדורות בתור מקום היכל ה'.
הקצב המהיר של השיר מעורר בלב השומעים שמחה והתלהבות, כיאה לפיוט החוגג את מתן תורה, אולם מצד שני מורגשות במנגינה גם תחושות בהילוּת ואי נינוחוּת מהמצב הקיים של הגלות. אלו מחזקות את דחיפותה ואת אמינותה של הפנייה לאל בבקשה לגאולה.
יום אל זרח / ר' דוד בוזגלו
יוֹם אֵל זָרַח בִּמְסִבּוֹ, הָהָר חֲמָדוֹ
עַל אֹום עֲדַת מִי מָנָה עַם צֹאן יָדוֹ
נָח, וְשָׁם שָׂם לוֹ מִשְׁכָּן
הוֹרִיד שֹׁוכֵן עַד דָּת חַיִּים וּשְׁנָאָהּ
וּלְעַם רָם לְבַד פֵּרְשָׁהּ וּקְנָאָהּ
כִּי הוּא מָצָא חַיִּים וְעֶדְיוֹ עָדָה
נָשָׂא עֲמָלוֹ וּכְמַיִם חָלַף וְעָדָה
סוֹבֵב נָא הֵיכָלִי, יָהּ, עַד מָה תִּישַׁן
תָּעֹז יָד עַם עָנִי עַל אַלּוּף לוֹטָן
יָקוּם יִתְעוֹדֵד יַשְׁלִיךְ עֹול זָרִים
יַתְמִיד גּוֹי אֶחָד עַד לְדוֹר דּוֹרִים