ליזהר כהן היקר והאהוב ,אתה ליוות אותי בשירך ,בקולך המדהים ועדיין אני מתרגש מאוד שאני שומע אותך שר ,אתה הרבה יותר מזמר ויקר לנו מאוד,ה' נתן לך מתנה נפלאה . מאחל לך שתמיד תהיה מאושר ובריא ושמח בעזרת ה' .
"בדידות" ("שלכת") זה שיר יפה מאוד! יזהר כוהן הגדול ועם הקול היפה שלו שאת המילים שכתב מושה בן-שאול והלחינה אליס דונה שבהתחלה חשבתי שזה בכלל שיר צרפתי במקור אולי כן אני יודעת? בכל אופן זה שיר יפה ויש לי כמה שירים שלו אצלי בבית שהורדתי מהאינטרנט למחשב וכולל את הדיסק האוסף שלו שקניתי לפני עשרים שנה 🌹🌹✌✌👏👏💝💝🤞🤞🤞👌👌
אין על יזהר כהן. מצטער, הרבה זמרים מאד מפורסמים ואהודים יש בציבור , יזהר כהן הוא פשוט חתיכת כישרון מיוחד ומרגש . הוא מצליח להעביר את משמעות השיר בשירתו הכל כך ייחודית.
מילים: סרג' למה לחן: אליס דונה תרגום: משה בן שאול בלִבּי יש סתיו, אני עכשיו מחכה לשווא - אולי - ביתי נופל, שוב בערפל אפור הוא ואפל. ובעיני... אלוהים גדול - הוא צריך למחול, אם לִבּי כולו עפר. חיי קלים - כגשם עלים גם זכר לא נשאר. ואת הלכת, בחוץ שלכת, והבדידות נמשכת. השמש בצבעי ענבר, עם משהו שכבר עבר. אבל בחוץ יש רק שלכת, ושלהבתי דועכת. זכרך הוא נוף כל כך יקר, עכשיו רחוק, עכשיו אכזר. מעל ראשי העצב שט - ולך לא אכפת... דמותך היא צל - שושן קמל - אך בשם האל, כה זך. אני שונא, אוהב עד תום, בטירוף הזה היום, הן לא אשכח אותך... והלילות, המשקאות שלי, שיכור כלוט. כל ספינותיי הולכות טובעות, אבל אמשיך לשתות. כי את הלכת, בחוץ שלכת... את ראשי הנם - הקור חותך - אך זכרך לא נרדם, וחזר עם המטר הנמהר ותם. ואת הלכת... אבל בחוץ יש רק שלכת, והבדידות נמשכת. השמש בצבעי ענבר, עם משהו שכבר עבר. אבל בחוץ יש רק שלכת, היא לא, היא לא דועכת. זכרך הוא נוף כל כך יקר, עכשיו רחוק, עכשיו אכזר. מעל ראשי העצב שט, שלכת... נפשי דועכת... בחוץ שלכת.
תיקון טעות מילים: משה בן-שאול !!! השיר, על אף שמקורו בצרפתית (סרג' למה) ובוצע גם ע"י לארא פביאן, אינו תרגום של שיר המקור אלא מילים אחרות לחלוטין שנכתבו עבורו !!!
בדידות מילים: סרג' למה לחן: אליס דונה תרגום: משה בן שאול בלִבּי יש סתיו, אני עכשיו מחכה לשווא - אולי - ביתי נופל, שוב בערפל אפור הוא ואפל. ובעיני... אלוהים גדול - הוא צריך למחול, אם לִבּי כולו עפר. חיי קלים - כגשם עלים גם זכר לא נשאר. ואת הלכת, בחוץ שלכת, והבדידות נמשכת. השמש בצבעי ענבר, עם משהו שכבר עבר. אבל בחוץ יש רק שלכת, ושלהבתי דועכת. זכרך הוא נוף כל כך יקר, עכשיו רחוק, עכשיו אכזר. מעל ראשי העצב שט - ולך לא אכפת... דמותך היא צל - שושן קמל - אך בשם האל, כה זך. אני שונא, אוהב עד תום, בטירוף הזה היום, הן לא אשכח אותך... והלילות, המשקאות שלי, שיכור כלוט. כל ספינותיי הולכות טובעות, אבל אמשיך לשתות. כי את הלכת, בחוץ שלכת... את ראשי הנם - הקור חותך - אך זכרך לא נרדם, וחזר עם המטר הנמהר ותם. ואת הלכת... אבל בחוץ יש רק שלכת, והבדידות נמשכת. השמש בצבעי ענבר, עם משהו שכבר עבר. אבל בחוץ יש רק שלכת, היא לא, היא לא דועכת. זכרך הוא נוף כל כך יקר, עכשיו רחוק, עכשיו אכזר. מעל ראשי העצב שט, שלכת... נפשי דועכת... בחוץ שלכת.
