ארשה להביא לכם כדוגמא הברקה מעניינת אודות גאונותו של הרבי מחב״ד: הגאון הגדול הרב שלמה יוסף זוין זצ״ל התכתב הרבה בענייני תורה והלכה עם האדמו״ר מליובאוויטש זצ״ל. והביא כאן דוגמא מעניינת: הרבי מליובאוויטש קובע שיש דין דרך רחוקה בפסח שני (לפי הפסוק במדבר ט, י שמי שהוא בדרך רחוקה (מירושלים) פטור מקרבן פסח. הפסוק מדבר בפסח ראשון), (לקוטי שיחות חלק יב׳ ע׳ 216 ואילך) והקשה עליו הרב זוין ״שאלת תם״ שלא מצינו בשום מקום דין דרך רחוקה בפסח שני, כי כנ״ל הפסוק מיירי בפסח ראשון ! ועל ”שאלת תם“ השיב הרבי מחב״ד בקיצור נמרץ כדרכו, במכתבו משנת תשכ״ח: ”מענה תם: במשנה (פסחים צה, א) מה בין פסח הראשון לשני כו׳. וברמב״ם (סוף הלכ׳ קרבן פסח) ולא אישתמיט בשום מקום (שראיתי) לומר שתנא ושייר דרך רחוקה. ורואה תוספות ד״ה מה שם.“ (אגרות קודש חלק כה׳ אגרת ט׳תקטו בסוף המכתב). ואין שום ספק שהגאון הגדול הרב זוין מגדולי הדור הקודם, ועורך המפעל הדגול של האנציקלופידיה תלמודית, ידע מהמשנה הזאת, וכנראה שלפעמים הידיעה לא מספקת צריך גם עיניים לראות שהמפורש הוא מה שלא כתוב.
