שיר שמושר ע"י שתי זירות גדולות , זמרות של המלחמות, שיר שמביא הרבה דמעות על החיילים היפים יפי הנפש והתואר שמסרו נפשם למען עם ישראל. דמעות דמעות והרבה כאב . צריך אהבת חינם ואחדות
השיר כאילו נוצר במקרה . הזמרת נחמה הנדל (מחר) הייתה אצל רופא שיניים והמחבר אורי אסף המתין לה בסמוך לביתה בשד' רוטשילד וראה ילד משחק שם עם דלי וכף בחול של השדרה.... .
כשהיינו ילדים יפה ירקוני מילים: אורי אסף לחן: משה וילנסקי קיימים 6 ביצועים נוספים לשיר זה כשהיינו ילדים שיחקנו בחולות על שפת המים הכחולים. איבדנו דלי של פח וכף של פח עמם צנחה, נשרה דמעת ילדות של ילד מתייפח. דבר לא עוד... דבר לא עוד. כשהיינו נערים טילנו בחולות עם נערות בתלתלים. פרח חן נפל, נשמט לחול, עימו הלכה, אבדה דמעת ענות של נער מתייפח. דבר לא עוד... דבר לא עוד. כשהיינו בחורים הלכנו בחולות בנשק ירי חגורים. עת רע וחבר נפל בחול, בחול אז נספגו דמעות שותקות של לב מבין, יודע. דבר לא עוד... דבר לא עוד. והנה ילדי גדל והרוחות נושאות אותם חולות, גלים גלים, על דלי של פח שכבר אבד בחול, על אהבה... ואם חבר יפול גם הוא דמעה יורידה. דבר לא עוד... דבר לא עוד...
