איזה פרק מדהים וחשוב! קבלתי חיזוק גדול בתור מאמנת רגשית. בעולם יש המון שיפוטיות על רגש והתחברות לרגש. קבלתי בהירות גדולה יותר למה זה חשוב גם למי שלא באופן טבעי מחובר לרגשות שלו.
הלוגיקה של הדברים הגיונית. אך מה עם תורת הנפש היהודית שלא שמה כל כך הרבה דגש על הרגשות, שלרוב הם תולדה של מחשבות לא נכונות ואומרת לא להאמין לאותם רגשות ולא להשתהות שם יותר מידי. להבין שאתה כאוב/נפגעת /או כל דבר אחר, שואל את עצמך מה השיעור שלך כאן ומתקדם, לא שוקע.. זה מעניין..
המטרה לפגוש את הרגשות כדי לתת להם להשתחרר, לא לשקוע בהם ולהתקבע - אבל מה שדוחים ומתעלמים ממנו או מדחיקים , לא נעלם.. אלא מתגבר.. אז לא להתעלם לפגוש את הכאב ולתת לו להשתחרר
