הרגשת תקיעות בחיים תקועים. לפעמים אנחנו מרגישים תקועים. זה יכול לקחת כמה רגעים, כמה ימים או כמה שנים. תקועים. מרגישים כעס, אשמה, תחושה שאנחנו לא מספיק טובים. לא-יוצלחים. תקועים. למה החיים מזמנים לנו כאלה מצבים? מבחינה התפתחותית, אנחנו נמצאים בתהליך שמתחיל במקום כלשהו ונגמר במקום כלשהו. בין שני המקומות הללו אנו נעים, דרך שרשרת מצבים. לא יכול להיות שמצב אחד יתחלף, אם הוא לא יגיע לסיומו ויוליד את המצב השני. אחרי שמצב זה יתממש עד תום, הוא יוליד את המצב השלישי, וכן הלאה. לפעמים המעברים בין מצבים הם חלקים, אנחנו מבינים ומרגישים את מה שקורה, מבצעים פעולות ומתקדמים. במקרים אחרים, אנחנו לא כל כך מוכנים להחליף מצב. יכול להיות שאיננו רוצים להחליף מצב שנראה לנו טוב למצב פחות טוב, או שממצב רע קשה לנו לעלות למצב טוב ממנו, כי זה דורש מאמץ רב. ואז אנו מרגישים תקועים. בראייה רחבה אפשר לומר שהרגשת תקיעות בחיים יכולה להיות גם מועילה, מפני שהיא עוזרת להבין מה היה לי, מה אני רוצה שיהיה, למה אני מרגיש תקוע. התקיעות היא כמו תחנה באמצע הדרך. לצורך המחשה, נאמר שאנו נוסעים ברכבת ולפתע היא עוצרת. לא אומרים לנו כלום. מה קורה? לא יודעים. מתי נגיע ליעד? לא יודעים. תקועים. למה זה בא? כדי לאפשר לנו בדיקה מחודשת על מה שקורה לנו בחיים, על המטרה. האם אני בכלל נמצא ברכבת הנכונה? כשעובדים נכון עם הרגשת התקיעות מבינים שבלעדיה אי אפשר להתקדם הלאה. התקיעות היא כמו מצע ללידה של מצב חדש, בדרגה גבוהה יותר. בדרגה הנוכחית נתקענו בקיר, בעצירה, כדי שנעלה לדרגה עליונה ממנה ובה נמשיך להתקדם. אנחנו מוזמנים לשדרג את התפיסה, את השכל והרגש שלנו, להחליף גרסה. וכך, התקיעות היא למעשה הזמנה לעלייה. אין מה להילחם בה או להתרעם עליה, אלא להילחם עם עצמנו, עם התפיסה הישנה שכובלת אותנו. לפעמים, אדם מרגיש שהוא עשה הכול כמו שצריך, ובכל זאת החיים תוקעים אותו. הכוונה למצבים היותר מהותיים כמובן, ולא לדברים הקטנים. למה זה קורה? לפי חכמת הקבלה, הדבר נועד להביא את האדם לצעקה פנימית. צעקה לגורל שלו, לכוח העליון שלו, לא חשוב איך האדם יכנה אותו. הכוח היחיד שיוכל לשנות את מצבו. אותו הכוח גורם להרגשת התקיעות כדי שהאדם יזדקק לו, ייכנס למגע עמו. אמנם, הרבה אנשים צועקים "הצילו" ולא נענים, כי צריך לדעת למי לצעוק, איך לצעוק ועל מה בדיוק. במה מדובר? חכמת הקבלה מלמדת שיש מערכת גדולה שבתוכה אנחנו קיימים, נקרא לה "הטבע", מין תוכנת הפעלה כללית של כל היצורים. ממנה מזומנים כל המצבים. בטבע אין טעויות, אלא רק אנחנו לא מבינים איך הדברים עובדים. דרך הרגשת התקיעות הטבע מזמין אותנו להכיר את תוכנת הניהול העליונה שלו. ככל שהאדם לומד על המערכת ומתחבר אליה, הוא מגלה לשם מה בתכנית ההתפתחות שלו יש עכשיו מצב של תקיעות, ומהו הדבר המהותי שעליו לשנות בתפיסת חייו. זהו תהליך רגשי ושכלתני כאחד, שמוגדר במקורות בביטוי "הלב מבין". בהדרגה, הוא מתחיל להרגיש ולהבין שהמערכת היא שלמה, ומנהלת את כולנו במטרה להביא אותנו אל המצב המושלם. מצב שבו נדע איך להשתמש בה בצורה נכונה, בהכרה, בהבנה, בהסכמה עם מטרתה הנעלה. לסיכום, הרגשת התקיעות בחיים היא מקום ללידה חדשה. לכן כדאי לכבד אותה, ואפילו לשמוח בה.
טוב שמעו לאישה הזאת שקוראים עדי יעקובי יש לה שם יפה וגם שם מישפחה...(כי גם לי קוראים כך..)ואני מכירה איזה 6 בנות שקוראים להם עדי יעקובי כמה עדי יעקובי יש בעולם??חשבתי אני יחידה..
