אורן עברון מכירים מן הסתם, אם לא חפשו כאן ביוטויוב, סרטים מדהימים על הפלא המתמטי והפאי וקבוע פיבונאצ'י ועוד ועוד, הכל באופן מדעי עם ליווי מקצועי אקדמאי, סוגר לך את הפינה לחלוטין שאין מצב וסבירות כל שהיא הכי נמוכה שבן אנוש יכתוב את התורה. חוצמזה כדאי להזמין לבמה המכובדת שלך רועי את אורן עברון מובטח מפגש מרתק. תודה רבה
נכון שיש שיעורים חשובים שניתן ללמוד מהטקסט של התורה, אבל זה לא סותר שחשוב מאוד לחקור אם הסיפורים באמת קרו או לא! להגיד שמה שחשוב זה שיש סמכות ומה הסמכות מלמדת, וחצמזה לא חשוב כלום, זה בעצם לתת כח לכל דיקטטור, לכל טקסט, ולכל דת. יש שיעורים טובים גם בטקסט של הקוראן, אבל אם נותנים אמון שלם בספר הזה חייבים לנסות להבין איך הסמכות קיבלה את הסמכות.
תודה רבה על השיחה ראיתי אותה בחלקים, מקוה שיהיה המשך. אוסיף, בהתאם לתיאורית התיקון, ביקורת המקרא היא תוצר הכרחי של התורה ברמה המתמטית (לא בכדי ארבע תעודות למרות שהמבפר אינו קריטי, לא בכדי התפתחה בגרמניא), קצת קשה להסביר בקצרה (פשוטה לכשעצמה אבל צריך להרחיב בכל מרכיב בנוסחה) ההבדל הוא ביחס שלנו; ביקורת המקרא חייבת להתחיל דווקא בשפינוזה דרך ולהויזן וכלה במינימליסטים. הפלא הגדול שהיא לא התרחשה לפני למרות שחז"ל רמזו על קיומה. חייבים ללמוד אותה כדי להבין מדוע היא ריקה מתוכן וכך השכל האנושי יחזור למצב נקי במחקר האנושי ללא רעשי רקע מיותרים.
התוכן שלך הכי איכותי שאפשר למצוא בעברית ללא ספק, יחד עם זה אני מרגיש שהשיחה התפזרה מאוד לכיוון תאורטי ולא תכלס לדוגמאות בשטח בהם מביאים טיעונים חזקים של ביקורת המקרא ומתמודדים איתם ספציפית. השיחה בסופו של דבר כמעט התחילה מהשאלה האחרונה בדקה 47:00 בערך. וגם שם בלי דוגמאות מהשטח. מה שהוא הביא עם הדוגמה של פרעה שמתאר באותה פעם כמה גרסאות זה זהב טהור וחבל שאין בשיחה עוד דוגמאות להתמודדות עם קשיים אחרים בטקסט. חבל שלא היה זמן לשאלה גם לגבי יציאת מצרים וכו. זה מישהו עם המון ידע בתחום שלו אבל איכשהו השיחה הייתה ברובה כזאת שכל משכיל דתי מכל תחום כמעט היה יכול להיות שם ולענות את אותן תשובות ופחות כמו שיחה שעשתה היילייט על הידע המחקרי המיוחד שיש למרואיין הזה ספציפית. מרגיש כמו פארט 1 ומקווה שתביא אותו לחלק 2 פחות תאורטי ויותר תכלס בשטח. חוץ מזה יישך כח על הערוץ הנהדר
הסיבה שתומכי הטענה שהתורה ניתנה בשלמותה למשה על הר סיני לא פונים לתכלס ולדוגמאות בשטח היא שהן לא עובדות. בנות צלפחד הן דוגמא כזאת. חוקי הירושה של נחלות ניתנים במעמד הר סיני (ויקרא כה', ולכן אי אפשר להתחכם שאין מוקדם ומאוחר בתורה), ולכן אם התורה ניתנה בשלמותה על הר סיני, התלונה של של בנות צלפחד והתלונה של בני שבט מנשה על התשובה של אלהים הן תאטרון האבסורד. אלהים כתב בתורה מה תהיה התלונה של בנות צלפחד, שמשה ישאל אותו מה לעשות, מה אלהים יענה לו, מה בני שבט מנשה ישאלו, ומה תהיה התשובה של אלהים, ואז כולם משחקים את התפקיד שלהם כאילו הם לא יודעים מראש מה אלהים כבר אמר שהוא יגיד. השאלה האם משה קיבל חמישה חומשי תורה, מבראשית ועד דברים, על הר סיני היא רטורית. ברור לכולם שלא. הדיון בנושא נועד לתקוף את האקדמיה ולקבור את שומרי המצוות בישיבות.
רועי, אם אתה נכנס לעולם של לנסות להבין את התנך בכלים מדעיים. אתה לא יכול להכניס את המוצא והאמונה שלך לענין. כלומר אתה צריך לגשת לענין כמו שאתה ניגש לפיזיקה, כימיה , ביולוגיה . ואתה יודע מה , אפילו היסטוריה. כלומר זה שאתה יהודי , לא משנה במאומה את המסקנות שאתה צריך להגיע אליהן אם הדבר הזה גדול עליך , או על אחרים , אל תכנסו בכלל למקום הזה. תלמדו הנדסה , מחשבים , מדעים .
מדובר פה על סינתזה כמו שנאמר בהתחלה. לא החלפה של אחד במינו. ואני חייב לציין שרוב האקדמיה הזו איננה מגיעה לתנך עם דף חלק ועם הרבה דעות קדומות אז צריך לקחת בחשבון שלמצוא את האמת זה דבר מורכב
הבעיה בביקורת המקרא, שאם אתה לומד את התנ"ך על סמך ביקורת המקרא, אתה עלול לאבד את חוש הביקורת מבחינה דתית: אתה עלול אפילו לא לדעת להבחין בין המושג הראוי להגדרה מדעית 'אירוע תנ"כי'. לבין מושגים אחרים הראויים להגדרה מדעית כמו 'מדינת ישראל', ברגע שאין לך שכל לעשות הבחנות מהסוג הזה, אתה עושה טעויות חמורות בהרבה מאשר להקשות קושיות על קיומם בפועל של ניסים בתנ"ך או על סתירות או גירסאות לכאורה שונות בתוך התנ"ך.
פרופ' יהושוע ברמן סבלני מאד...מאד....אני מפסיק להאזין לשיחות האלה. לא נותנים למרואיין לדבר, אז אם זה מונולוג, למה להזמין אדם לשיחה? אין רגע שקט. חוסר כבוד, חוסר נימוס, פסול ובטל
אני מכיר חלק מהטענות של יגאל בן נון והבחור שמעלה הרצאות שלו או משהו כזה אלכס. לדוגמה: הפסוק- "כי אלוהי העמים אלילים, וה' שמיים עשה". המילה "אליל" מבחינתם היא הוכחה לריבוי אלהויות, שזה לפי השפה העברית לא נכון בכלל. ההגדרה של המילה אליל היא: תמונה, פסל, אפס, דבר שאין בו ממש, הבל. כלומר לא רק שאין כאן הכרה באלהויות אחרות כמו שטוענים חוקרי המקרא לפי המיתולוגיה הכנענית, אלה שהיחס אליהם שהוא דבר שאין בו ממש. כלומר עבודה לפסל שאין ביכולתו לעשות כלום. פסל שאדם יצר ואותו הוא עובד. לא מדובר אפילו על Ai וגם פה האדם יצר. מי נתן משמעות לאותם פסלים, לאותם אלהויות? בני אדם. לנו יש מסורת שונה שהוכיחה את עצמה גם בנבואות ולפי ההיסטוריה כולן התקיימו ומתקיימות.
לפי הרב קוק, לימוד הביקורת ראוי רק כאשר באמצעותו אפשר להעלות את ההשקפה המסורתית ולבנות בניין נוסף, קומה נוספת. ולעניין אחר, הזוהר איננו חטיבה אחת. השימוש של הרב קוק בו זיכך אותו.
נדמה לי שהם דיברו על "הים של שלמה", שהיה חיבור הלכתי של המהרש"ל, "רבי שלמה לוריא"; שבחיבורו ניסה ליצור חיבור הלכתי על כל מסכתות התלמוד, לאחר ניתוח הראשונים וביחד עם המנהגים שקיבלנו מהקדמונים. למעשה, להבנתי הוא ניסה בספר זה לעשות עבודה דומה לעבודת הרמב"ם והשו"ע, אך לזכרוני הוא לא סיים המפעל ששאף לגומרו, וחיבורו "הים של שלמה" לא זכה להקיף את *כל חלקי הש"ס,* אלא חלקים נרחבים ממנו. בגדול זו ידיעתי אודותיו (וקצת מוזר שהתבטא נגד חיבור קאנוני ומוסכם של השולחן ערוך, כאשר תכליתו שלו הייתה גם ליצור חיבור הלכתי שכזה. אך במחשבה שניה נדמה שזה לא קשה, כי אולי ביקורתו לא כיוונה כנגד גוף החיבור ההלכתי - אלא כנגד הקונצנזוס שמחייב את כל העולם להתאגד סביב חיבור אחד, בלא בירור אישי, גמיש והלכתי מתוך הסוגיות התלמודיות בעצמן).
דיון מרתק רק הערה על משהו שנאמר בהתחלה אף אחד רציני אף פעם לא טען שהקב"ה כתב את התורה ונתן למשה הטענה שלנו המאמינים היא שאת הלוחות כתב הבורא ומסר למשה אבל בסוף זה נשבר ומשה הביא לוחות שניים וכתב עליהם את עשרת הדברים אבל את התורה בוודאי שבני אדם כתבו במקרה הזה משה כתב רק הטענה היא מה מקור התורה הבורא או בני אדם. אבל מי כתב את התורה על זה ואין חולק שנכתב על ידי בן אדם =משה
שיחה בהחלט מרתקת. בהתחלה חשבתי בטח כמו שאנחנו הדתיים אוהבים מנסים להסביר למה הדת אומרת את האמת והמחקר הוא שגוי ומוטה ... אבל בפועל השיחה הציפה שאלות אמיתיות בלי לשאת פנים ולהעניק סמכות בלעדית למסורת. רק חבל שפחות דובר על כללים ודוגמאות מעולם התנ"ך בראי הפולמוס של המסורת וביקורת המקרא ... היה מעניין בכל מקרה. תודה רבה!
"היית מצפה ממישהו שכבר לוקח כמה מקורות, שיבוא ויסדר אותם" - החלוקה לפרקים ופסוקים בתנ"ך היא נוצרית. בחיי אני מבסוט שגדלתי ביהדות רפורמית, אין לי שום דיסוננס להתעסק איתו, אני מבסוט עם המסורת היהודית כתרבות - בלי צורך לשקר ולתרץ; אם יש אלוהים, אני בטוח שהעונש שלכם הוא שאין לכם איכות חיים, בטח נורא לחיות בתוך ראש שכזה.
"ביקורת המקרא" הוא תרגום לעברית של הביטוי האקדמי biblical criticism. הגדרה של המלה מ Oxford Languages: the analysis and judgment of the merits and faults of a literary or artistic work.
@@dr.yehoshuaberman3922 זה תמיד טוב להיתלות באילנות גבוהים, אלא שאני קורא את הערך במילון אוקספורד, בדיוק כמוך, והוא מדגיש את מה שאני מדגיש. ולכן כשאתה מתרגם מאנגלית לעברית ובוחר דווקא את התרגום "ביקורת" אני לא יכול לזרום עם זה. טרמינולוגיה היא בסיס המחקר. אתה מבן בדיוק למה כוונתי The word “criticism” need not be interpreted negatively, as if the task were mainly criticizing the Bible or pointing out its errors.
בהחלט. ביקורת המקרא היא למעשה הכחשת המקרא או שליליות על המקרא. כל ביקורת מכילה שליליות וחיוביות ורק בביקורת המקרא השליליות (קרי, ההכחשה) היא התכונה היחידה. בכל אופן שיחה מענינית מקוה שהיא רק מבוא לשיחות נוספות ;)
