"כל" השלום ב זיווג בריאות ממון וזיווג השיר הזה עם להקת הנחל כמו שהם הופיעו עשו לי את השבת ונחמו אותי עודדו אותי. התגובה נכתבה יום השישי א" מנחם אב תשפ"ב (שעה שבע וארבעה רגעים בוקר) תודה ללהקה הזאת
שלום מחפשת אני את להקת הנחל אבל בשנים שיהורם גאון היה בה סולן או מפקד הלהקה משהו מתוך הלקה אבל רק בשנים שיהורם גאון היה עם השיר שלווה ושאר הדברים יהורם גאון הוא נערצי עוד מימי קזבלן וכמו כן מצאתי לא מזמן משהו מדהים על החזרות של קזבלן אני מחפשת את אותה שנה גם עם יהורם גאון במחזה עצמו אבל היה רק השחקנים . תודה למוצאים
Tnu lashemesh la'alot laboker le'ha'ir Hazaka shebatfilot otanu lo tachzir Mi asher kava nero u've'Afar nitman Bechi mar lo ya'iro lo yachziro le'chan Ish otanu lo yashiv mibor tachtit a'fel - kan lo yo'ilu - lo simchat hanitzachon Velo shirei hallel Lachen rak shiru shir lashalom al tilhashu tfila lachen rak shiru shir lashalom bitze'aka gdola Tnu lashemesh lachador miba'ad laprachim al tabitu le'achor hanichu la'holchim S'u eina'yim betikva lo derech kavanot shiru shir la'ahava velo lamilchamot Al tagidu yom yavo havi'u et hayom - ki lo chalom hu - uve'chol hakikarot hari'u rak shalom
שיר שהיה במחלוקת כשיר של להקה צבאית עם משפט נורא על הנופלים ף "הזכה שבתפילות אותנו לא תעיר". שיר שמהווה אבן דרך בטירלול השמאל ,שמתעלם מן הרוצחים הערבים שלא מפסיקים לרצות בהשמדתנו . למכור אשליה מדממת בניר צלופן .
לא מתיימר לפרש את יעקב רוטבליט כותב המילים אבל הפירוש הצנוע שלי הוא שאין הכוונה שאסור להתפלל חלילה אלא הדגש הוא שבמקום ללחוש בשקט צריך לשיר בקול גדול והנמשל הוא שאת השלום צריך לרדוף ולא רק למלמל בפינה שקטה ש"רוצים שלום" "בקש שלום ורודפהו" משפט שאני מאוד מתחבר אליו. גם המשפט "הניחו להולכים" זה לא חלילה העלבה של זכר חללי צה"ל אלא במובן של "הם חירפו את נפשם" כדי להגן על כולנו ומתוך ידיעה שאנחנו נמשיך להפוך כל אבן שלא יהיו עוד חללים ולכן "הניחו להולכים" אל תחפשו כל יום נקמות וחשבונות דמים אלא המשיכו לחפש את השלום בכל מקום כדי שלא יהיו עוד חללים לעולם!
