מלחמת הכוכבים: מה הדירוג האמיתי של בתי המלון בארץ? 

יש לי הרגשה אם עוד פע אחת היא הייתה שואלת כמה כוכבים הוא היה נותן לה לראות כוכבים

היום גוגל מדרג, שזה בעצם הציבור וזה הכי אמין

טוב מאוד

למה שאני אלך לבית מלון בארץ אפשר לסגור היום טיול בחול בחצי מחיר

לא אשכח את הסירטון שהייתה בידיוק אותה הכתבת, בה פיזרו אבקות, מצלמות ניסתרות וכו כדי לגלות את רמת הניקיון, וגילו כי גם במלונות 5 כוכבים רמת הניקיון אפס. אפילו לא מחליפים סדינים ומצעים.הכל ניראות. מאז כל הזמן מבקשת להחליף מצעים מולי

כרגיל פרסומת של הכתבת בכאילו הזאת

שמעי את חופרת קצת כמה כוכבים כמה כוכבים תני לבן אדם לדבר הרגת אותי!

נקיון ככה. ים כסף מבקשים.ככה זה בישראל.מזל שיש אוכל טעים.וזה למה כולם טסים.בישראל תמיד יקרים.כי משלמים גם על חורף שהוא ריק.ככה זה ישראל

איזה בית זונ!ת זה כאן בארץ קשה לתאר במילים

כסף הוא לא מטרה, אומרים כולם, רק אמצעי. אפשרות להשיג כל מיני דברים שנרצה, ולקבל סיפוק מזה. ליהנות, לממש שאיפות. הבעיות מתחילות כששמים לב לחשבון פשוט: אנחנו רצים אחרי הכסף, הרבה יותר ממה שנהנים בפועל בזכותו. סכמו את כמות המאמצים, הלחצים, החרדות, מול כמות ההנאות, הריגושים, השמחות, ותראו שבעצם אנחנו חיים במינוס. אפילו העשירים הכי גדולים, ואלו שמצטלמים טוב, דווקא אצלם חוגג הדיכאון. במקור, הכסף נולד כדי לעזור לבני אדם לנהל אינטראקציות. לפני המצאת הכסף, עוצמתו של אדם נמדדה בכוח הזרוע, בכמות התבואה ועוד, והכסף הכניס סרגל מדידה אולטימטיבי. אתה יכול להיות זקן או חלש פיזית, אבל אם בבנק יש לך הרבה אז אתה נחשב לחזק. מבחינה מהותית, כסף פירושו יכולת כיסוי. על ידי הכסף יכול היה האדם לכסות רצונות שונים שהתעוררו בו, להביא להם מילוי. למעשה, חוץ מענייני גורל שלא בשליטת האדם כמו מחלות, חס ושלום, תאונות, אסונות, הכסף היה נראה כאדוני הכול. לכן במשך ההיסטוריה נעשה עניין העושר לחשוב מאוד. אבל בשנות השישים של המאה הקודמת החלה מגמת התפתחות שונה. ילדי הפרחים מאסו ברדיפה אחר הכסף ואמרו: "די! האושר נמצא בדברים אחרים". וגם בדורנו, אנשים אמנם זקוקים לכסף כדי לחיות בנוחות, אבל כבר לא מסוגלים להסכים עם חיים בפורמט של לחץ בלתי פוסק, תחרות הרסנית עם כל מי שבסביבה, חרדה תמידית לגבי מה יהיה עם הכסף שלך. מותשים מכל הריצות אחרי סמלי סטטוס, מבצעים, קניות, מכל מה שדוחפים לנו בפרסומות. ועולות מחשבות על חיים פשוטים יותר, כמו שאולי אמור להיות. איך קרה שאת כל הכוחות, את כל תשומת הלב, את כל המחשבות, אנחנו מכוונים לעוד כמה אפסים בחשבון הבנק?! ברור שצריך לדאוג לקיום ברמה סבירה, אבל בזה מסתכם כל הסיפור שלנו פה?! ושאלות גדולות כאלה, מהותיות, מסמנות איזשהו סוף לכל ההתפתחות שעברה האנושות עד כה. מכאן גם השורש להסתגרות שרואים בכל מקום, אנשים שוקעים לדיכאון, חיים על תרופות, בקושי סוחבים מיום ליום. כדי לצאת מהמשבר הכולל שאליו מגיעה האנושות היום, נצטרך להתמודד יחד עם אתגר גדול: איך להביא מילוי לשאיפה התמידית של האדם ליהנות מהחיים? הרי בלי טעם אי אפשר לחיות. אילו רצונות כדאי יהיה לאדם לגדל בתוכו, שאותם יוכל תמיד למלא ולהרגיש שלם עם עצמו. מאושר. מממש את מלוא הפוטנציאל שלו. הרי גם הכסף לא היה עניין בפני עצמו, אלא רק אמצעי להשגת הנאות. בתהליך הזה נלמד להבדיל בין שתי רמות: מילוי צרכי הקיום שלנו, לצד פיתוח רוח האדם שבנו. כל בר דעת מבין שעם הקדמה הטכנולוגית של היום יש לאנושות אפשרות לספק לכל אדם בעולם את צרכי הקיום בכבוד, הבעיה היא רק ביחסים הלא טובים בין בני האדם. זה מה שתוקע אותנו, ושואב את כל המשאבים למלחמות שונות. וזה נכון לא רק ברמת המקרו, אלא גם במערכות יחסים פרטיות. מכירים הרבה זוגות שחיים באושר? האגו המתעצם לא נותן לאדם לסבול מישהו לידו. העתיד שלנו תלוי בפיתוח יכולת להתקשר זה לזה באופן אינטגרלי, בהשלמה הדדית, ויש בזה שיטת חיבור שלמה שעוד צריכה להתגלות. וכשמחשבים ורובוטים יפלטו מיליארדים משוק העבודה, זה יהיה העסק המרכזי שאליו נוכל להתפנות. האדם של מחר יקבל הנאה מחיבורים חדשים בין הלבבות. אנחנו נזרים בינינו אנרגיות, מילויים והנאות. לא יהיה לזה סוף, כי הקשר האינטגרלי יעלה אותנו למרחב שבו יש תמיד התחדשות, שמחה, תענוג. כוח החיים יזרום בינינו, כמו בין התאים בגוף. אך בשונה מכל מערכת הטבע שבה הפרטים מקושרים מאליהם באינטגרליות, אצלנו זה יבוא מתוך בירור עצמי, בחירה ומודעות. כך המין האנושי יעפיל לדרגת ההתפתחות הבאה, ובה מושג הכסף יקבל משמעות גבוהה. כסף משותף, יכולת לכסות זה את זה באהבה, למלא את האחרים דרכך. אחרי היסטוריה אגואיסטית שלמה שמסתכמת באין מוצא, אנחנו כבר מוכנים להתחיל כזו עלייה. מהחומר אל הרוח, שיהיה לנו בהצלחה.

המס על המחירים להכל במלונות זה הדבר הכי רע פה

אבל כמה כוכבים לא הבנתי

שתעק

מלון דן אוכל טוב