"מנגינה בודדה": סיפורו של ניצול השואה מרדכי צ'כנובר 

מרדכי צ'כנובר נולד במאקוב מזובייצקי שבפולין בשנת 1924 להוריו מאיר צבי-הירש ורחל (רוחצ'ה), בן אמצעי בין אחיותיו רבקה וחנה-הדסה. בספטמבר 1939, ימים מעטים לאחר כיבוש מאקוב מזובייצקי בידי גרמניה, נשלח מרדכי לעבודת כפייה. בסוף 1940 הועברו יהודי העיר לרובע היהודי ובסוף 1941 הוקם גטו. מרדכי נשלח לעבוד במחנות עבודה שונים והוחזר אל הגטו לפני חיסולו. ב-18 בנובמבר 1942 חוסל הגטו והיהודים הכלואים בו נשלח לגטו מלווה. בשישה בדצמבר 1942 גורש מרדכי לאושוויץ יחד עם בני משפחתו ועירו. עם הגעתם, נשלחו בנות המשפחה אל תאי הגזים באושוויץ-בירקנאו ואילו מרדכי ואביו הועברו למחנה בונה-מונוביץ (אושוויץ 3). ידיו של האב קפאו, הוא אושפז ועקבותיו נעלמו. מרדכי נשלח לאושוויץ-בירקנאו ועבד בתיקון גגות.
עם התארגנותה של מחתרת הזונדרקומנדו באושוויץ, סייע לה מרדכי בשליחויות ובהעברת מסרים. ב-28 באוקטובר 1944 הועבר מרדכי אל מחנה שטוטהוף ובהמשך הוא נשלח למחנה דאוטמרגן ולבסוף לברגן-בלזן, שבו שוחרר ב-15 באפריל 1945.
עם השחרור פגש מרדכי מחדש את אביו במחנה העקורים פלדאפינג והשניים עלו ארצה בספטמבר 1945. במלחמת העצמאות שירת מרדכי בחטיבת אלכסנדרוני. לאחר שחרורו מהצבא החל מרדכי לעבוד בשירות התעסוקה. בשנת 1950 נישא מרדכי לדבורה, אותה הכיר בעבודתו.
bit.ly/2XoIYP6