מצפן מורשת - נחישות, הקרבה ומקצועיות בג'נין 

@@israel_lavie הייתי, גדוד 12. בתחילת דרכי. אחר כך עברתי ליחידות אחרות. ו... גם אני הייתי מוכן להקריב את חיי. כמו אבי כמו שני אחיי. כולנו נפצענו בפעולות שונות. כמו אחי הקטן והאהוב, שלנצח יישאר בן 23. ואתה יודע מה? זה מוזר... אבל... אף לא אחד מאיתנו ניצל את מעמדו ודרגתו כדי לנצל חיילות. מוזר, מה?

@@israel_lavie מאימתי היותו חובש כיפה, זה תירוץ למעשיו הנלוזים? איך הפנו להיות כל כך מטומטמים, שדברים שהם מחמירים את מצבו של הפושע, דווקא הם הופכים לסממנים להקל בפשעו? גם אני דתי. גם אני חובש כיפה. אם הייתי עושה את מה שהוא עשה, אבי היה מתבייש בי. הייתי מבזה את דתי. אף אחד לא איים עליו לבצע מעשים מגונים. הוא האשם היחידי והבלבדי. זה הכל. וזה שדמו נשפך, לא מתיר לו לרצוח נפשות של חיילות ונשים. ובוודאי שיש קשר בין מעשיו לשירותו הצבאי. הוא, וכן איציק מרדכי, לא שירתו בצבא כי תחושת האחריות למולדת הניעה אותם. מעשיהם מעידים עליהם, שמה שהניע אותם להשאר בצבא, זו האפשרות לפגוע בנשים שמטבע הדברים יפחדו לדבר נגם מפקדן. אז אני רואה בהם סוטים ועברייני מין מסוכנים ומועדים, המתכננים היטב את המלכודות לחיילות הצעירות והמפוחדות. לסוטים כאלו, גם אם הם קיבלו צל"ש, צריך לשלול אותו מהם, ולמחוק כל אזכור שלהם. עצם אזכור עברייני מין וסוטים מועדים דוגמתם, היא פגיעה אנושה בלוחמים, בפצועים, ובחללי צה"ל.

@@israel_lavie אז מה? אז משום שכיסו לאחרים על פשעם, "נתקן" זאת ע"י שנעלים גם לשאר את פשעם? איזה הגיון מוזר יש לך? זלזלת בי, ושלחת אותי להיות לוחם. הייתי. אתה מנסה לומר שנעש לו עוול בגלל שהוא דתי. גם אני דתי. הוא נפצע בצבא? גם אני. ובצורה קשה משלו, ובמקום הרבה יותר מרוחק. ואני אומר כאן ללא מור ופחד: אם תגיע חיילת ותוכיח שאני פגעתי בה מינית, ניצלתי אותה, או הטרדתי אותה, הרי שאני מתחייב להחזיר את הדרגות שלי, ושישללו כל אזכור של שמי בהסטוריית הלחימה של צה"ל. רק מי שמוכן להתחייב לכך, רטוי חהיות קצין בצה"ל. מי שחושב שחיילות צה"ל הן קורבנות מין פוטנציליות בעבורו, מקומו בכלא. חד וחלק. אין תירוצים ואין הקלות לעברייני מין.

@@israel_lavie אם היתה אחותך זו, שהוא פגע בה. גם אז היית אומר שאתה מצדיע לו? אילו היתה זו בתך, גם אז היית דורש בזכותו? ואילו היתה זו אשתך, לצורך העניין. האם היית טוען שאין להורידו בדרגה, כי הדרגה ניתנה לו על אומץ לבי והקרבתו בקרב? אצלי, בכל השאלות התשובה ברורה. כחייל, הייתי נגעל משלרת עם חייל כזה. כפקוד, הייתי מתחרט על שנחלמתי למענו. כמפקד, הייתי מתבייש שיצא זה מתחת ידי. תמשיך לחשוב מה שאתה רוצה. תנסה להשיב באומץ ויושרה לשאלות ששאלתי אותך. אם תענה עליהם בחיוב, אז אתה יוצר צדיק ממשה רבינו. אם תענה בשלילה על אחת מהן, תצטרך לעשות חשבון נפש עם עצמך: מדוע כשזה נוגע אליך, זה חמור יותר משזה נוגע למישהי זרה עבורך...??? נ.ב. אני יודע מה הפציעה שלו, ואני יודע מה הפציעה שלי. לכן, הייתי נוטל את דרגותיו, אך לא את זכויותיו כנכה צה"ל.

@@israel_lavie מה לעשות הערכים הלקויים שגדלת עליהם, הם לא ערכים נורמליים. אבל... תיהנה. אגב, לא ענית, ואולי לא ניסית לענות על שלושת השאלות שלי. סוג של פחד? אולי צביעות? מאחל לך שהבת שלך לא תבוא יום אחד ותאמר לך שמפקדה הנערץ, האמיץ והמעוטר, פגע בה מינית. ואולי בעצם, זה יעורר בך גאווה?