ממש ממש לא נכון!!! חבל שאתה מטעה. יש ביקוש לנגזרות מסויימות ולסניורים . בודק תוכנה מתחיל עם ניסיון פחות מ-3 מאד יתקשה למצא עבודה נורמלית ואני לא מדבר על משכורת רעב עם עבודה בשישי שבת כי קיימים גם חברות כאלו
מצחיק כל ההתסקות ב"משבר פיטורים בהייטק" רוב העובדים האלה מוצאים עבודה מהר מאוד בחוזים טובים שלא כמו מפוטרי מפעלים שאין להם שום ידע שיועיל לחברה אחרת והם באמת נתקעים
במדינה שרוב הכלכלה שלה תלויה בהייטק, הגיוני מאוד שיתעסקו במידה רחבה יותר על משבר הפיטורים שם. זה עצוב מאוד לגבי עובדי המפעלים נכון מאוד. אבל את העבודה שלהם בסופו של דבר כל אחד יכול לעשות לאומת עובדי ההיטק. (ומדבר אדם שעבד במפעל.)
@@YgalPerez מסכים איתך חלקית. היתרון של מפוטרי ההייטק זה שעדיין יש להם ביקוש אדיר - וגם אם ירדו אפילו ב30% שכר הם עדיין הרבה מעל השכר הממוצע במשק. לעומתם עובדי המפעלים לא מוכשרים לעבודה אחרת+מראש השכר שלהם מאוד נמוך - הממוצע ומטה
למה שאני רואה את הכתבות האלה על מפוטרי הייטק, זה אף פעם לא אנשי הייטק, אלא אנשי מעטפת; מכירות, משאבי אנוש וכו. גם הבחור בכתבה הוא יוצר תוכן ולא מפתח (אין לי מושג מזז אומר "יוצר תוכן")
המשבר האמיתי זה שאין על מה לעשות כתבות. בהייטק אין שום משבר מגייסים בכל הכוח חברות שיש להם באמת ערך ולא מבוססות על כסף של משקיעים. זה שיש כמה סטרטאפים שלא ישרדו בתקופה הקרובה זה לא משבר זה מציאות רגילה לחלוטין
הבעיה העיקרית זו אינפלציית העובדים. אנשים עשו קורסים במחשבה שזה מה שיביא להם עבודה, והחברות פשוט לא מחפשות את זה. הדבר הכי חשוב זה ידע שבא ביחד עם נסיון, אחרי זה מוסד לימודים.לא תשמעו אף בוגר מדמ"ח מאחת האוניברסיטאות הגדולות אומר שיש משבר
בתור בוגר מדמח מאחת האוניברסיטאות הגדולות - אני מצטרף לדבריך. אם יש בועה שמתפוצצת, היא רק של קורסי ההכשרה שמכרו פנטזיות ללקוחות (אפילו לא אקרא להם סטודנטים) שלהם.
@@oferron4894 ראיתי קורס בפייסבוק שמלמד אותך להיות מתכנת מנוסה ב12 שיעורים, אני הולך לקחת את הקורס הזה ככה לפחות אני יצליח להיכנס לאחת החברות בתור מתכנת ולהרוויח פי ארבע ממה שאני מרוויח כיום. צאו מהסרט שחייבים תואר היום יש מלא קורסים באינטרנט כולל יודמי או קורסים דרך הפייסבוק
@@yosefgoldberg541 למה שאלמנטור יעסיקו "בונה אתרים"? הם בונים מערכות לבנית אתרים. זאת חברה רצינית לאללה אגב, סטארטאפ של איזה 50 מליון. אם הם בבעיות אז יש בעיות.
לא יודע, בתור אחד שעובד בתחום ואין לו וותק מטורף, אני עדיין מקבל כמה הצעות עבודה כל שבוע. צריך גם בהייטק לדעת איפה להיות. לבחור קרקע יותר יציבה. עשרות מיליונים? יש חברות של עשרות מיליארדים..
לעבוד בעבודה שווה כבר שנים מדברים על זה שבקרוב נאבד מקומות עבודה לטובת הטכנולוגיה, דבר שאכן הולך ומתממש. הטכנולוגיה לוקחת על עצמה יותר ויותר משימות שמילאו בעבר דמויות אנושיות. ממילא גם המוטיבציה האנושית צונחת וגם מקורות הטבע הולכים ואוזלים, כך שלא יהיה ממה להמשיך לייצר ומרבית התעשייה תיעצר. אני חושב שעכשיו כשהווליום המחריש של המציאות המודרנית ירד, תימצא לנו שעה יפה לחשוב עליה בשקט. המציאות שיצרנו לעצמנו, שבה העבודה היא עיקר החיים והציר המרכזי סביבו אנחנו נעים, היא חדשה יחסית. אם נסתכל בחברות שהיו קיימות לפני חמש מאות שנה ואחורה, לא נמצא בה אנשים שראשם ורובם משוקע בעבודה, כמו בזמנינו שיוצאים ההורים בבוקר מהבית, מכניסים את הילדים למכונית, מפזרים אותם בבתי ספר וגנים, משם לעבודה שתופסת נפח גדול מהיום, שוב לפקקים, לאסוף את הילדים, וחוזר חלילה. צורת חיים כזו מוצצת את כל המיצים, שואבת את כל הכוחות. זאת אומרת אנחנו לא ממש חיים אלא משרתים את מקום העבודה שלנו, עבדים לחידושים, לצעקה האחרונה. אבל קשה להבין את זה, כי כשנמצאים בתוך הקלחת אין הבחנות אם היא טובה או רעה לנו. כדי לקבל תובנות צריך להרים ממנה את העיניים ולראות איפה אנחנו נמצאים במרחב. תסתכלו בעמים שהקִדמה עוד לא כבשה אותם, ותבינו איך פחות או יותר נראו חיינו לפני עידן הטכנולוגיה. פיזית הם עובדים קשה יותר מאיתנו, אבל הם מורגלים בזה, עובדים כמה שעות ואז נחים בצל, בערב יושבים סביב המדורה. יש לי חברים ממדינות אפריקה, הם מספרים לי שהם עובדים כמה שצריך כדי שיהיה להם משהו לאכול, בגד ללבוש, ושאר היום נמצאים בחיק השבט, הראש פנוי, אין לחץ. זאת אומרת, הם החופשיים, אנחנו העבדים. מי דואג לתפעל את העבדות הזו אם ברור שאף אחד לא שמח ופורח בה? אותם עשרה אחוזים עשירים, שאומנם גם הם בכלל לא מאושרים, אבל נדחפים להעביד אותנו עבור ההרגשה שהם יכולים להרשות לעצמם לעשות כביכול כל מה שבא להם. אז אנחנו צריכים להרים את הראש ולחשוב טוב. לראות איפה היינו פעם, מה נעשה איתנו היום, ולשאול מה יהיה עלינו הלאה? כי מעבר לזה שאנחנו הורגים את עצמנו, אנחנו גם ממיתים את שאר חלקי הטבע ומשאביו, מייצרים מהם המוני דברים שדקה אחר כך נזרוק. באורח החיים הזה שנכנסנו אליו טמון היסוד לקץ האנושות. הבראה של מציאות חיינו קשורה בשינוי מדדים. בחינוך עצמנו למדוד אדם בתרומתו לחברה ולא בכמות הכסף שהוא עושה. בללמוד לתת לכל אדם הרגשה שדרך העבודה שהוא עושה הוא נקשר לחברה ונעשה חלק מהחבורה, וכולם שותפים בהפקת תוצרת חברתית לאומית. אומנם כל אדם יקבל שכר כספי על עבודתו, אבל את תחושת המילוי הוא לא יקבל מהכסף אלא מהתרומה שלו, מהחלק שהוא מושקע בו בחיי הכלל. אחד יכול לייצר שרוכי נעליים, שני לאפות עוגות ולחם, שלישי לבנות בתים או תוכנות. אם אדם מעריך את העבודה שהוא עושה כי הוא יודע שהחברה נהנית מיגיע כפיו, העבודה שלו שווה המון בשבילו, ובשביל כולם.
למה הכול דרמה במדינה הזאת? איזה משבר ואיזה נעליים? חברות שלא היו שוות את ההשקעה הגיעו ליום הדין ונאלצו לקצץ, פשוט מאוד. יכול להעיד על עצמי שעברתי תהליך של חיפוש לא מזמן ובלי עין הרע ההיצע גובר על הביקוש.
@@m.c.horwitz1115 חשובה. אני עובד הייטק ואין לנו שום משבר. כל זה בולשיט כדי לנפח חדשות. אבל בו זמנית גם צריך פרופורציות, סיקרו כבר כמה כתבות על האעלק משבר הזה בהייטק בזמן שמסופש האחרון באוזבקיסטן נהרגו כבר עשרות אנשים במהומות.
חברה שמפטרת מפתחים היא חברה גרועה. מפתחים זה נכס! בזמנים שגיוס מפתחים היא מטלה קשה, זה פשוט טיפשות לפטר אותם. לדוד, אם אתה מפתח טוב, אתה תמצא עבודה מהר מאוד. אל פחד!
כולנו רוצים להצליח, להגיע להישגים. יש שמצליחים יותר, ויש המדשדשים. ובתוך כל הריצות, מעטים עוצרים לחשוב: מה באמת ייחשב להצלחה בחיים? עם מה כדאי להגיע לקו הסיום, כדי שנוכל ברגעים האחרונים לסכם לעצמנו: 'וואלה, הצלחתי בחיים'? המנוע הפנימי שלנו הוא רצון לקבל הנאה ותענוג, רצון ליהנות. לכן אנחנו רוצים להשיג כל מיני דברים, וכשמצליחים להשיג אותם אנחנו נהנים. יש לנו רצונות קיומיים כמו הרצון לאוכל, למין, למשפחה, רצונות אנושיים כמו הרצון לכסף, לכבוד, לשליטה וגם רצון לידע ולהשכלה. תמהיל הרצונות שיש באדם ברגע נתון מושפע מהנטיות האישיות שלו ומההשפעות הסביבתיות שהוא סופג. כתוצאה מכל אלה האדם מגדיר לעצמו מטרות. בדרך לכיבושן נתקלים על פי רוב במתחרים, ומשתדלים לנצח. את ההישגים וההצלחות מודדים ביחס אליהם, כמובן. מרגרט תאצ'ר הייתה בתו של בעל חנות מכולת קטנה. בגיל 24 התמודדה על מקום בפרלמנט, והפסידה. בזכות דבקותה במטרה, הצליחה לבסוף להגיע לעמדה של ראש ממשלת בריטניה, ונודעה בכינוי "אשת הברזל". עבור רבים, היא סמל לאדם שבנה את הצלחתו מאפס. מי שנולד עם כפית זהב בפה ונכנס לעמדות בכירות שסידרו לו הוריו, אליו פחות מתייחסים כאדם שהצליח בחיים. כלומר, הצלחה נמדדת לפי מידת ההשקעה, המאמץ, היגיעה. בהתאם לזה הרצון להצליח מתברר, מתחדד, מתמקד. ההתגברות על המכשולים בדרך אל המטרה דורשת שנעבור שינויים פנימיים, בונה אותנו עצמנו. לאורך ההיסטוריה היו אנשים שהתעורר בהם רצון להצליח מיוחד במינו. רצון לממש את החיים בהכי גדול. הם שמו לעצמם מטרה לחקור את סוד החיים, את סוד ההצלחה, ממבט-על. אותם יחידים שאלו את עצמם: האם אנחנו נולדים, חיים ומתים, כמו כל היצורים בעולם החי, או שיש משהו גבוה יותר שביכולתנו להשיג במהלך קיומנו עלי אדמות? איזושהי מטרה נצחית, שתישאר בידינו גם אחרי מות הגוף? הרי משפחה, עושר, כבוד, מעמד, מומחיות, השכלה - את כל אלה לא נוכל לקחת איתנו מפה. בדרך כלל, בני אדם לא חושבים על הצלחה ברמה כזו, מהסיבה הפשוטה שאין בנמצא תשובות לכאלה שאלות גדולות. ואם זהו המצב, אז בשביל מה להתחפר. עדיף לזרום עם מה שיש, פחות לנבור. להגדיר לעצמנו מטרות, להשקיע כוחות, להגיע להישגים, להצליח בחיים. כמו כולם. אכול ושתה כי מחר נמות, יאללה בלאגן. כך חיינו דור אחר דור, אבל היום מתחילים כבר לראות שינוי. עוד ועוד אנשים מאבדים את החשק להשקיע במטרות המוכרות. מה הטעם בהצלחה שמראש ברור שיש לה פג תוקף, הם אומרים לעצמם, בשביל מה אנחנו חיים, בכלל? גילויי המדע המתקדמים ביותר, גם הם מחזקים את התחושה שיש משהו מעבר למה שאנחנו מסוגלים עתה לקלוט בחושינו, מעבר למה שאנחנו מתארים עכשיו כמציאות מוצקה. הם מסבירים שהתמונה שאנחנו קולטים היא סובייקטיבית לחלוטין, ואם היינו שונים, כנראה שהיינו קולטים תמונת מציאות אחרת. יש עוד הרבה מה לדבר בנידון, ובינתיים רק נאמר שמרחב ההצלחה האמיתית נפתח בפני מי שלא מסכים להמשיך לחיות באפור.
אז...זהו.... שנהגים זה עבודה לכל החיים.... זא שאם נסכם סהכ משכורות מהשיחרור הצבאי עד המוות.... נגיע לערך לאותו סכום של עובד בהייטק שמפוטר לערך בגיל 40+....... אבל מה..... נהג לא עובר את התהליך הפסיכולוגי שעוברים אלפי ישראלים שלא בתחום התעבורה והלוגיסטיקה....למעשה אין לנהג מקצועי בכלל בהלה לגבי פרנסה....נהפוך הוא המיקוח היחיד... הוא...מי משלם יותר? ודבר ננוסף....עם הוותק ועם הגיל המיקוח על השכר נהיה יותר מעניין ואפקטיבי.... למעשה אין צורך לצאת לפנסיה ....אפשר לעבוד בכיף....עד כמה שרוצים....
נכון שיסבלו, כמו שהם ידעו להוציא לכל השאר את העיניים ולנפנף לנו במה יש להם כשכל השאר בקושי סוגרים את החודש ככה עכשיו שיסבלו לבד, אני ועוד רבים כמוני נהנה לראות אותם מפסידים את מקום עבודתם ומגיעים לפת לחם, הגלגל מסתובב..
2 - cry me a river🤣🤣🤣🤣 ce la vi רובנו מרוויחים רבע מהחודשית שלהם לא מרחם עליהם הם הרוויחו עשרות אלפי שקלים בחודש ואדם חכם חוסך לימים שחורים כי שום דבר במדינה הזו לא נמשך לנצח! גם לא פרנסה! וגם בסוף הכתבה ציין המובן מאליו שלא כמו עבודות אחרות,עם נסיון ומיומנות של הייטק הוא ימצא פרנסה ושכר גבוהה מאוד שוב מהר מאוד !
בדיוק, חודשים הם צוחקים על כולם ומנסים להוציא לכולם את העיניים עם השכר המפוצץ שלהם בכל מיני כתבות, מגיע להם, שיסבלו, אין לי רחמים עליהם.. אני יהנה לראות אותם מובטלים חסרי כל..
