מתוך עדותה של איירין רפואלה - "I cannot live if my employer was dead and I'm alive" 

איירין היא אישה צעירה מהפיליפינים, אם לשני ילדים קטנים הגרים עם משפחתה במולדתה. בארץ עבדה איירין כמטפלת של בני זוג קשישים עמם התגוררה בקיבוץ כיסופים. בשבת בבוקר התעוררה איירין לקול האזעקות, והזדרזה להכניס את בני הזוג לממ"ד. במהלך אותו יום מחבלים נכנסו לבית, ירו לכל עבר וגרמו להרס גדול, אך לא הצליחו להיכנס לממ"ד. לאורך יממה וחצי, טיפלה איירין במסירות גמורה בבני הזוג, ודאגה לכל צרכיהם ובקשותיהם תוך סיכון עצמה. איירין ידעה כי יש לה סיכוי גבוה יותר לשרוד אם תנסה להסתדר לבדה, אך החליטה לא לעזוב את בני הזוג. לאחר שהחשמל נותק וסוללת הטלפון התרוקנה, ולמרות שחשה אימה עצומה וחוסר אונים, נזכרה איירין בלפטופ שנשאר בסלון. היא השתמשה בו כדי לטעון את הטלפון, ולהודיע לכוחות ההצלה על הימצאותם בבית. לאחר שחולצו, חרף בקשותיהם של הוריה כי תחזור לפיליפינים והצעת עבודה חדשה שקיבלה ממדינה אחרת, החליטה איירין להמשיך ולטפל בבני הזוג, אליהם היא מתייחסת כאל סבה וסבתה.
‎לעדות המלאה: • "I couldn't live if my...
‎לעדויות נוספות: • עדויות מלאות
‎#עדות710
‎ביום שאחרי, יהיו סיפוריהם של אלפי תושבים ולוחמים, ילדים צעירים ומבוגרים, ישראלים וזרים, יהודים ולא-יהודים, עדות נצח לאירועי ה-7.10.23.
‎לאתר עדות710:
www.edut710.org/
‎לעמוד הפייסבוק עדות710:
/ edut710
‎צילום: נטע דקל
‎ראיון: ענת צום אילון
עריכת וידאו: ענת צום אילון
‎עריכת תוכן: שרית ברונשטיין