וואווו מזכיר בדיוק את מה שאני חוויתי בילדות, רק אצלי זה היה אבא. עד היום אני סובלת מטראומות מזה. ריגשת אותי עד דמעות. כמה שעצוב לי לומר זאת אך הכאב והסיפור שלך מחזקים אותי, לדעת שאני לא היחידה.
איזה אדם מדהים אתה רק אתה אלי היקר שחוית על בשרך וזכית לריפוי . .תוכל להכין .להבין ולקבל נשמות פצועות. מאחלת להמשיך ולגדול. ולהאמין בעצמך. עד כמה אתה ילד של אלוקים
הסיפור שלך נגע מאוד לליבי. מגיע לך הרבה כל הכבוד על שלקחת את הכאב ממקום של הרס למקום של בניה ובמיוחד לסליחה. מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ובמיוחד אהבה אינסופית.
אל תרחם. אני מרגישה בדיוק כמוך. חייתי בפחד ואימה בבית מילדות, מהסיבות שלי. זה דפק לי את כל החיים ושרף את נשמתי הרכה. אנחנו קורבנות של אנשים מרושעים ורעים. אנחנו מלאכים טובים. מאחלת לך את כל הטוב שבעולם.
איזה מדהים אתה!! כמה כוחות טמונים באדם אחד! גם בעבר, וגם עכשיו שאתה נמצא יום יום עם האנשים האלה.. בטח מזכיר לך כל רגע ורגע בילדות😶 הלוואי וכל הזכרונות האלה ימחקו לך, ותזכור מהילדות רק דברים טובים💟
אלי, כל הכבוד על השיתוף ועל החשיפה. אתה ראוי להערכה מיוחדת כי בחרת לצאת ממעגל האלימות, הפקת הלקחים שלך לא נשארה אצלך בלב,אלא בחרת להעביר מסר לעולם. (רואים את הגישה שלך במיוחד בתגובה שכתבת לטוקבקים המרושעים. היא נעשתה ברגישות יוצאת דופן) לגבי סבא, זו היתה שיטת החינוך המקובלת בהרבה מאוד ארצות, כולל באירופה. מכות היו חלק מהחינוך, גם בבית וגם בבתי הספר. אני עוד זוכרת שבארץ מורים היו מכים תלמידים עם סרגל על אצבעות הידיים. אני בטוחה שכמעט כל מי שהוא מעל גיל 50, קיבל מכות מהוריו. מאז הגישה השתנתה והיום ילד יודע שיש לו זכות לדווח במידה ומישהו מכה אותו. לצערי במבחן התוצאה לא התקדמנו הרבה. אמנם הורים ומורים לא מכים את הילדים, אבל יש המון אלימות בין ילדים. להערכתי יותר מאשר היתה בעבר. אבל זה נושא נפרד.
ווהו, אני בכיתי שסיפרת את זה, לא פשוט לעבור ילדות כזו- אני כל כך מבינה אותך, לא כל אחד מתאים להיות הורה או מחנך (במקרה הזה סבא), אני שמחה שאתה היום במקום אחר, מאחלת לך את כל הטוב שבעולם.
איך נותנים לדבר כזה לקרות ?? איך? מי אחראי על ההגנה על ילדים כאלו? מי ? למה אנשים מתעללים חיים בכלל , והורסים את החיים של אנשים סביבם . שיפסיקו עם זה למה ילדים שלא עשו כלום בחיים שלהם צריכים לסבול בלי יכולת להגן על עצמם בכלל? מי אחראי ? מי אחראי במדינה הזו שמצבים כאלו לא יקרו? מי??
זה בדיוק. שאני שואלת את עצמי כל חיי. דני ההורים שלי היו מרביצים לי כל יום כמעט כל הילדות עד שברחתי מהבית ועברתי לגור ברחוב .. היום אני לא ברחוב אבל בודדה ועצובה
צריך יותר רגישות ויותר עדינות כלפי אחרים, אסור לחיות תמיד במלחמה נגד כולם כאילו שהם הבעיה הכי גדולה שלנו, במיוחד שברור לנו שאנחנו גם לא מושלמים, גם לנו יש עצבים וכעס בלתי נשלט, צריך להסתכל פנימה ולעשות חושבים, כי להאשים אחרים זה רק ניסיון כושל לקחת מהם את החופש שכל כך קיווינו לו.
הוא אמיץ וחזק יותר ממה שהוא חושב! סבא שלו היה ממש מנוול - אבל טוב שהוא המשיך הלאה - ולא נ תן לזה לפגוע בו עוד! אגב: רק לי הוא מזכיר את ליאור דיין - בנו של אסי דיין? כי תגידו לי שאין דמיון!
עצוב מאוד אבל זה גם היה דור אחרת. לא שזה נכון אבל ככה זה היה פעם זה היה מקובל אז, באיזה שהוא שלב. מאוד מאוד עצוב אבל ככה זה היה ואני בטוחה שזה גם היה חצי מהמדינה.