אם אדניו יתן לו,,,וילדה לו,,, יש להפריד על מנת להבדיל בין לא שהוא שלילה. לבין לו שפירושו בשבילו. וכן יש לבטא את האותיות א ה י ע הבאות בראש מלה ולא לבלוע אותן. כגון: ואם שלש אלה. ולא שלשלה וכגון : מגיע השמימה. ולא מגיעשמימה . וכגון: אשה בלי מפיק הא. ועוד ,, אשריך
לגבי ההבדל בין לו בוא"ו ל-לא באל"ף רק במרכז תימן נהגו כן. בכל דרום תימן ובכל צפון תימן לא נהגו כן, והדעת נותנת שזהו המנהג הקדום והנכון שכן הוא ע"פ הטעמים, ועוד שישנם תיבות רבות ב-לא עם אל"ף שבאות בטעמים מפסיקים, והיות ואין הפרש בין לו ל-לא בקריאה (שכן האלף אינה נשמעת) אם כן יוצא לאלו שעושים הפרש אין תועלת גמורה בהפרשים האלו.
@@user-xn8jv2uf8b שלום לך. איני יודע מאיזה מקור שאבת , שאין תועלת גמורה,, אני קיבלתי תשובה מהרב רצאבי שליטא בנושא. ואכתוב לכבודו מעט מן התשובה שכתב: שבפרשת וישלח ( בראשית לה י ) על הפסוק ויאמר לו ,, אלהים שמך יעקב. שנשמע דרך חירוף אם לא ימשוך קריאתה. ( מהריץ זיעא מזכיר זאת בחלק הדיקדוק ) ומסיים כך: וייזהר בעיניין זה יותר משאר מקומות! חן חן
@@gavrielm28. שלום שלום מאדון השלום. אכן התחדש לי הדבר שמהרי"ץ כתב את זה תחילה, אני ראיתי את זה פעם ראשונה במסו"מ. עכ"פ, ברור לי הדבר וגם הדעת נותנת שזה מנהג שהתחילו מתי שהוא באיזור צנעא וסביבותיה, כי עובדה היא שבשאר איזורי תימן כמו הצפון והדרום לא שמעו על קריאה כזו. ואין מאמין שאף אחד לא יחלוק על שזה שהמנהג הקדום ביותר הוא שלא לחלק ביניהם, שכן אין מוזכר חילוק זה במחברות התיגאן, ועוד שאם היה הדבר כן, היה להם לבעלי המסורה לתת טעם מפסיק אחר כל תיבת לו בוא"ו, ולא חששו לשים בה טעם מוליך ואף במקומות שהיא צמודה לשם ה'. וגבי מה שאמרתי שאין בחילוק זה תועלת גמורה, שוב אסביר דברי, הרי לשיטתכם שאתם מפסיקים בתיבת לו בוא"ו כדי להבדיל בינה לבין לא באל"ף, הדבר הזה לא יתפוס כאשר תיבות לא באל"ף יבואו בטעם מפסיק, הרי שהם נשמעים בדיוק כמו תיבות לו בוא"ו שמאריכים בה מעט, מאחר שאין חילוק בהגייה ביניהם, כי האות אלף הנחה לא יוצאת במבטא לכו"ע. ועוד אומר דבר שהארכתי בו בראיות ברורות לפני הרבה שנים (עדיין אצלי בגנזים), והוא שאין הולכים אחר הבנת הנשמע כי אם אחר הבנת הנקרא, ודבר זה כתבתי נגד אותם האומרים שתביר זה חצי שהעמדה, הרי לטענתם בכל המלכים (הטעמים המעמידים) היו צריכים לעשות כן, שכן המקראות מלאים בפסוקים עם מלכים שהם לא תביר, שאם תעשה בהם העמדה שלמה אז המשמעות תשנה, ואע"פ אף אחד לא חושש לזה מכיוון שהולכים לפי הבנת הנקרא ולא הבנת הנשמע וזו ראייה אחת מתוך כמה וכמה ראיות ברורות ומוכחות מחז"ל ומחכמי ישראל. ועם כל זה שכתב מהרי"ץ את הנ"ל, הרי במקומות אחרים הכריע כשיטת הספרים ששם נשמע חירוף כביכול כלפי שמיא ואע"פ כן לא חשש, כגון בפסוק "אשר, (הפסק) שרף ה" ששם יש שיטה אחרת שהפסיק אחר "שרף" כמנהגינו, וכן בפסוק "יתנך ה' נגף" גם שם לא חשש לפסיק אחר תיבת ה' שלשיטתו אין אעפ שבספרים אחרים כן יש וכמנהגינו. הא ראית שאף מהרי"ץ מודה למה שכתבתי. ואתה שלום.
@@gavrielm28. ישר כוח שאתה צמוד לרב רצאבי זה מעולה. אבל לי אין מה לשאול אותו (לא בתור זלזול) כי אני הולך במסורת אבותיי, ובוודאי שאני לא אשנה את מסורת אבותיי אם הרב רצאבי יאמר. אין פה מה להתפלפל הרבה, זה פשוט שתי מסורות. לא פסלתי את המסורת של צנעא שמאריכים בוא"ו, רק מכיון שראיתי שהערת לקורא בסרטון אז הערתי שלא כולם קבלן כך מאבותם, וזה דבר שאתה צריך לדעת. המסורת לא התחילה בצנעא. כל איזור היה לו את המסורת שלו והמנהגים שלו, וחובה על כל אחד לשמר מסורת אבותיו.
اسعدالله صباحكم والسلام علئ من اتبع الهدئ اولا لااعرف ماالذي، يتلوه اخونا هل هي التوراه ام من التلموذ ثانيا ارئ عنصريه مقيته في التعليقات كون المقرئ يهودي يمني سامي الاصل والمنبت مهد البشريه،، ولو كان اشكنازي قزويني خزري لما قرأت تلك الانتقادات عليه من اليمن السعيد ثغرها الباسم عدن
@אחיאל עמר أتدري أنت تستهزء بيمني ، هذا المخزن لديه إرث ثقافي عريق وله تاريخ عريق إنه أصل الإنسان وباني الحضارات الأقدم في التاريخ، ،، وازيد اقول لك لو إستنجد اليمني اليهودي ولو كان يسكن إسرائيل ، سترى النجدة والفزعة تأتيه من اليمن ، اليمني الرابط الأساسي في مجتمعه الأرض والعرق والتاريخ ، أي كان معتقده او دينه او مذهبه ... ليس هناك فرق بين اليمني المسلم واليمني اليهودي حتى وإن أخذ جنسية بلد أخر ، اليمنيون مهاجرين في معظم دول العالم وكثير منهم مجنسين واخذين كرت هوية بلد إغترابهم لكنهم جميعا حنينهم وحبهم لليمن ، اليمن أولا قبل كل شيئ ، جرب او اختبر اي يمني في إسرائيل و اشتم اليمن أمامه سترى حبه لليمن من ردة فعله ،،،، احب كل يمني في أي بلاد في العالم والحب الا كثر للمستضعفين منهم ... .... للمستهزئين
