סדר בדיקת חמץ 

》 מסביר המהרי"ץ מחכמי תימן - בחיבורו 'עץ חיים' בעניין 'סדר בדיקת חמץ'
שלאחר הבדיקה עם נר השעווה, יש לבער בלשון ארמי ולא בלשון עברי.
ומדוע? משום שעתה שאנו מבערין החמץ שהוא רמז לביטול יצר הרע, לא נשאר למלאכים צד עדיפות עלינו. על כן יש לחוש עתה לקטרוגם, לכך אמרינן לביטול בלשון ארמי.
( לפיכך אנו אומרים את הביטול בשפה הארמית, שהמלאכים לא מבינים לשון ארמי) .
• הרב יחיא צאלח (מכונה גם מהרי"ץ או מהר"י צאלח; 1713-1805 למניינם), היה מגדולי רבני תימן במאה ה-18, מחבר הספר "פעולת צדיק", ועוד... •
*בדיקת חמץ לאור הנר:*
זמנה מיד לאחר צאת הכוכבים.
* ואם נאנס ו/או איחר זמן זה - יכול לבדוק בברכה אף אחר זמן זה ( ויש בזה דעות חכמים לכאן ולכאן).
*👈🏼 סדר בדיקת חמץ (מהרי''ץ)
”אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר.” (מסכת פסחים, פרק א', משנה א').
*👈🏼מיד לאחר תפילת ערבית, בתחילת הלילה, יעשה בדיקת חמץ לאור הנר.
👈🏼 וקדם שיבדוק, יברך:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על בעור חמץ.
ולא יפסיק בדברים שאינם מענייני הבדיקה, עד שיגמור לבדוק.
ואחר שהשלים לבדוק, ישמור החמץ שמצא, עד למחר ( ובבוקר ישרוף וכיו').
👈🏼 ולאחר הבדיקה בלילה - יבטל ויאמר:
כל חמירא דאיכא ברשותי, דלא חזיתיא ודלא ביערתיה, להוי בטיל וחשיב כעפרא דארעא
[ ותרגומו לעברית:
כל חמץ שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו, יהא בטל וחשוב כעפר הארץ ].
***************
*👈🏼 ולמחרת בבוקר, יום י''ד בניסן (לאחר ארבע שעות מנץ החמה, ויש אומרים מעלות השחר), שורף את החמץ, ויאמר:
כל חמירא דאיכא ברשותי, דחזיתיה ודלא חזיתיה, דביערתיה ודלא ביערתיה, להוי בטיל וחשיב כעפרא דארעא:
[ותרגומו לעברית: כל חמץ שיש ברשותי שראיתיו ושלא ראיתיו שביערתיו ושלא ביערתיו, יהא בטל וחשוב כעפר הארץ].
* וראו שיש הבדל בנוסח של הערב לעומת הנוסח של הבוקר.
תבורכו מפי אל עליון אכי"ר.
בפייסבוק, בווטצאפ' וביוטיוב:
√ צאצאי קהילות קודש יהדות תימן ♡