עיניים, הסיפור שלנו 

לפני 38 שנה, בשדה תעופה של בואנוס אירס, ארגנטינה, כשנפרדתי מההורים שלי, מילות הפרידה האחרונות היו אלה שאמרו העיניים שלנו.
יומיים מאוחר יותר, כבר בישראל, הייתה השמחה בעיניים של החברים שלי: ריטה ואריאל, שקיבלה אותי בארץ.
רוב השנים האלה בישראל, הקדשתי וממשיך להקדיש למוסיקה ולעבודה בתיירות.
לאחר אלפי הופעות עם להקתי "טריו אינדיו" בבמות שונות ומגוונות, ולאחר עשרות אלפי תיירים שהדרכתי כמורה דרך, ללא ספק ה"קשר עין" עם האנשים הוא שאפשר לי להכיר ולהבין אותם במידה רבה.
ועכשיו, במסגרת סידרת סיפורי ילדים שהתחלתי לכתוב בשנים האחרונות, חשבתי להביא דרך שיר אחד, את הסיפור של העיניים. כי הן מה שאנחנו.
Hace 38 años, cuando me despedia de mis padres en el aeropuerto de Buenos Aires, Argentina, las ultimas palabras de despedida fueron las que dijeron nuestros ojos.
Dos dias mas tarde, una vez en Israel, fue la alegria en los ojos de mis amigos Rita y Ariel, quien me recibia.
Casi todos estos años en Israel, los dedique y sigo dedicando a la musica y al turismo.
Luego de miles de actuaciones con mi conjunto "Trio Indio" en distintos escenarios, y luego de guiar decenas de miles de turistas y peregrinos, sin duda alguna el contacto visual con todo este publico, es quien me ayudo a conocer y a entender a las personas en gran manera.
Hoy, en el marco de una serie de cuentos para niños que comence a escribir y publicar, les regalo esta cancion-cuento que habla de nuestros ojos. De lo que somos.